לבילויים ולחלוצים היו בדיוק אותם צרכים רוחניים כמו לאוכלוסיה היום. וגם הם לא היו שונים מאבות אבותיהם עד הדוד של השימפז.(האב הקדום של המין האנושי).
רק שכל עוד והיו מטרות מעשיות וקונקרטיות לביצוע, כמו להקים מדינה או להימלט על נפשך כדי לשרוד - מה שבעצם עשו חלק מאותם חלוצים (שהרי לא כולם הגיעו מתוך אידיאולוגיה צרופה להקמת מדינה לעם היהודי) - אז החיפוש היה פיזי בעיקרו ומהותו היתה איפה ניתן לשרוד ולחיות.
ברגע שהמטרות המעשיות הושגו והחינוך לא שאף ליצור מטרות חדשות מעשיות, נוצר וואקום שהתמלא בתרבות הבבלתת והמישמש מבית היוצר הניו-אייג'י שכולל בתוכו מקטעים של הכל מהכל וכל.
וכך נולדו אלפי זרמים שונים ומשונים של אנשים שהרבה יותר מעניין להם לשתול צורך באנשים סביבם (במיוחד בכל תועי הדרך למיניהם או בכאלו שבנקודת משבר בחייהם) ולהסביר להם שיש להם צורך בגדילה רוחנית, התפתחות רוחנית,יכולת לברוא מציאות ובלה בלה בלה - מאשר לקום בבוקר ולעבוד בתור עוד טכנאי / מכונאי / רצף או מוכר בהום-דיפו.
וגם למי שמצליח לטפס בסולם החרטטת מובטח להכיר ימבה של צעצקעס עם יכולות גמישות מרשימות שיסגדו לו ולתורות החדשות שהוא ייצר במו מוחו הקודח (כלומר העתיק פיסות מידע מכל מיני תורות אחרות בעיקר מהמזרח).
צורך ברוחניות אכן קיים ומן הסתם יהיה קיים.
ה''צורך'' בניו-אייג' כספק לרוחניות לא בטוח בכלל שהוא תוצר של משהו עמוק ופנימי שאמור לענות על הצורך בחיפוש רוחני.
אלא עוד צורך של תרבות המק-דונאלד לקבל
fast-food עלאק רוחני ובלתי מספק לנפש.