היא רק נראית תמימה: ניו זילנד בעמידה על הראש
מעבר להררי הכבשים ולחיוכים האדיבים של התושבים המקומיים, החוויות שאפשר לצבור גם בביקור קצר בשני האיים לא היו מביישות פעלולני סרטים. שבוע ניו זילנד
תגידי, לחשתי לחברתי אסתי, לא אמרנו שהולכים לראות תולעים זוהרות?
קופצים על אבובים בדרך למערות התולעים הזוהרות, ניו זילנד. צילום: anoldent, cc-by
אז אמרנו, ענתה אסתי טרודה, בעודה מחשבת את הזווית הנכונה של הקפיצה למים. את המשך התשובה לא הספקתי לשמוע, כיוון שהמדריך נתן לי טפיחת עידוד קלה, שבסופה מצאתי את עצמי משייטת על אבוב בתעלת מים קרים, נסחפת לתוך מערה חשוכה. תולעים זוהרות - הנה אני באה.
ניו זילנד רק נראית תמימה. מעבר להררי הכבשים ולחיוכים האדיבים של אנשים שקמים כל בוקר מול האגם הפרטי, מחביאה המדינה טריק נסתר: רציתם לראות תולעים זוהרות? תאלצו לגלוש על אבוב במי קרח. ביכרתם לגמוע את הנוף של אגם טאופו? תתחברו למצנח, המטוס כבר יפיל אתכם מגובה 12 אלף רגל. תהיתם מה רואים מהגשר שנמתח בסמוך לקווינסטאון? תחזיקו חזק, חבל הבנג'י זה הדבר היחיד שימנע מכם מלטבול את הראש (ואחריו את כל הגוף) בנהר.
בטיול קצר למדי (חודש וחצי לשני האיים שמרכיבים את המדינה), הספקתי לחוות כמות אטרקציות ספורטיביות שלא היו מביישות פעלולני סרטים.
בכל זאת, הכרנו רק לפני 20 דקות
העיקרית שבהן, וגם היקרה שבהן, הייתה הצניחה החופשית במרכזו של האי הצפוני. במרכז העיירה טאופו מתפרש אגם, שיודעי דבר אומרים כי הדרך הטובה לראות את כולו היא מגבוה. גבוה מאד. הגענו למרכז הצניחה בעיירה, עברנו תדרוך קצר, הולבשנו בחליפת צניחה ובמשקפי מגן וטיפסנו למטוס הקטן. ארבעה צונחים שמחוברים לארבעה
כשהתקרבנו לגובה 12 אלף רגל ביקש המדריך שאתיישב עליו. אתה בטוח? היססתי. בכל זאת, לא נעים. הכרנו רק לפני 20 דקות. בטוח, הוא חייך והזדרז לחבר אותי אליו בכמה רצועות. כעבור דקה נפתחה דלת המטוס, ובעודו צועק: תחייכי, מצלמים אותנו, נדחפנו החוצה אל הריק.
את הנהר כדאי לראות מגבוה.
45 השניות הראשונות הן נפילה מהירה בכיוון אחד - למטה. הרוח הדביקה לפרצופי את ההבעה שהייתה לי ברגע שנפלנו - חיוך מהול בפחד - וככה תועדתי בסרטון הווידיאו הקצר ובתמונות שצילם צונח נוסף מחובר לציוד צילום. אחר כך פתח המדריך את המצנח, והתחלנו לרחף. הוא אפילו נתן לי לאחוז בעצמי בחוטים ולכוון אותנו, והתחרט על זה כשהבין שאני מנווטת היישר לאגם.
ציון מתוך 10 לצניחה החופשית: 10
נזק כספי: 150 דולר ניו-זילנדי
נזק גופני: עיניים שורפות והבעת פנים מחויכת שסירבה להיעלם
חוויה קונבנציונלית, לפחות בתיאוריה
חוויה נוספת הייתה קונבנציונלית יותר, לפחות בתיאוריה. בסמוך לקווינסטאון שבאי הדרומי נמצאת עיירה ושמה גלנוקי, שאותם יודעי דבר מהללים את יופייה. החלטנו להתרשם מהנוף על גבי סוסים. התייצבנו מוקדם בבוקר בחווה סמוכה, ערכנו היכרות עם הסוסים ויצאנו לדרך.
רכיבה על סוסים בניו זילנד. צילום: g-hat, cc-by
הנוף אכן היה מרשים, אבל הוא חלף על פנינו בדהרה קלה. דומה שהשאלה של המדריכה האם רכבנו בעבר הייתה לצורך הנימוס בלבד. מצאנו את עצמנו דוהרים, קופצים ומזנקים באוויר על גבי הסוס, וזה עוד לפני שהיא הכריזה בהתלהבות: בואו נגביר את הקצב, טוב? ולא חיכתה לתשובה.
הסוסים לא נראו מתרגשים במיוחד. מכשולים טבעיים כמו נחלים וגלי אבנים הם עברו בקלות, ובירידות החדות הם המשיכו כרגיל ורק השיער שכיסה את עיניהם רמז שגם הם מושפעים מכח המשיכה.
האתגר העיקרי שלהם היה בכלל המשמעת הלקויה - הם פשוט סירבו להסתדר בטור העורפי שהמדריכה ניסתה לכפות עליהם, והתעקשו לנסות ולעקוף אחד את השני. כשהגענו לבסוף קצרי נשימה לסיום המסלול, הקסדה משוכה על צד הראש ופרקי האצבעות לבנים בעקבות אחיזה נואשת במושכות, הם הביטו אחד בשני בשעמום כאילו סיימו לפתור תשבץ.
ציון מתוך 10 לרכיבה על סוסים: 8
נזק כספי: כ-30 דולר ניו-זילנדי
נזק גופני: ישבן דואב למשך יומיים
קרטינג זה לא משחק ילדים
קווינסטאון עצמה היא מרכז האטרקציות בניו זילנד. חובבי האדרנלין שנרתעים מלעמוד זמן ממושך מדי באופן יציב על הקרקע, לא יפסחו עליה ועל סביבתה. מבנג'י ועד ראפטינג - אפשר למצוא שם הכל. אך הייחוד הוא באטרקציות הבלתי רגילות.
- בירת הספורט האתגרי: קופצים בנג'י בקווינסטאון
קווינסטאון בניו זילנד. צילום: Joel Vaughan, cc-by
זה התחיל מנסיעה תמימה ברכבל במעלה ההר כדי להשקיף על אגם וואקטיפו הכחול, והסתיים בגלישה מטורפת במורד אותו הר. רמז, לא ברכבל.
בראש ההר נחבא בית קפה חביב וחנות מזכרות. בדלפק מציעים גם אטרקציות שונות ומשונות ברחבי האיזור. אחת מהן היא ירידה מראש אותו הר בו ניצבנו, בעודנו ישובים ברכב קרטינג קטן. אחרי התלבטות קצרה החלטנו שקרטינג זה משחק ילדים לעומת נפילה חופשית ממטוס. וכך נעמדנו בתור עד שהתפנתה מכונית קטנה שלתוכה נדחסנו בקושי, חגרנו את עצמנו ונסענו לעבר האופק.
האופק הגיע במהירות רבה מהצפוי, בעודנו גולשים במסלול מתפתל לעבר בסיס ההר. הייתי רוצה לומר שהאגם נראה מרשים מהדרך למטה בדיוק כמו מהכיפה הגבוהה, אבל מי זוכר.
ציון מתוך 10 לגלישת קרטינג מראש ההר: 8
נזק כספי: כ-15 דולר ניו-זילנדי
נזק גופני: גוף מכווץ בעקבות הישיבה במכונית צעצוע
ככה זה שניצל צבי, אף פעם לא טעמתם?
את האטרקציה האחרונה אשאיל ברשותכם מהתחום הקולינרי. היינו בסיומו של יום ארוך, במהלכו חיבקנו את העצים הגבוהים ביותר בעולם באי הצפוני, והגענו לפנות ערב למשפחה שאירחה אותנו. מראש סיכמנו על ארוחת ערב משותפת בביתם, ושמחנו להציע עזרה בהכנתה. המארחת הייתה שמחה עוד יותר.
אחרת איפה הכיף? ניו זילנד. צילום: blog.hotelclub.com
מצאתי את עצמי לבושה סינר ומולי קרש חיתוך וסכין חדה. מצב הגיוני, בהתחשב בעובדה שהתפריט כלל שניצלים. כשהונחה לפניי ערימה גבוהה של בשר, התעניינתי בשלומו – כיוון שהוא היה כהה מהרגיל. אה, ככה זה שניצל צבי, השיבה המארחת, אף פעם לא טעמתם?
אז כן, כאלה הניו זילנדים. גם שניצל תמים למראה חייב להיות בלתי קונבנציונלי, אחרת איפה הכיף?
ציון מתוך 10 לשניצל צבי: 9
נזק כספי: על חשבון המארחים הנדיבים
נזק גופני: כמה קלוריות מיותרות ואושר גדול
נא להמתין לטעינת התגובות
