רוחניקית-מחמד
מכיוון שכבר היה לנו דוס-מחמד (שי גבסו), חוזר בתשובה-מחמד (יהודה סעדו) וערביית-מחמד (מרים טוקאן), אכן הגיע הזמן לשריין מקום גם בכוכב נולד לרוחניק-המחמד, שידבר על קארמה ועל איך שהכל זורם. יונתן לוי שמח שעדי אבישי היא השחר רז החדשה
מאז ששחר "מהישרדות" רז הודחה מהרפובליקה הדומיניקנית בידי דן מנו ונציגי ההפקה, התרוקנה המשבצת הרוחניקית בגריד התרבות הישראלית. ומכיוון שהטבע אינו סובל ריק, קל וחומר הטלוויזיה, היה אפשר לצפות שעד מהרה יצוץ בן לשבט הריינבו באחת מתכניות הריאליטי העבריות. אין פלא אפוא ש"כוכב נולד", כאימפריית קונצנזוס מתגלגלת, שמנסה להעמיד בכל עונה סוג של "מיני-ישראל", שלחה את נציגיה אל הקולוניה הישראלית בדהרמסאלה שבהודו במטרה מוצהרת להביא אל התוכנית איזה נציג פרוע שיער של מגזר הניו אייג'.
במודע או שלא במודע, פרק האודישנים ההודי של כוכב נולד, למעשה, היה בנוי על הפרדגימה הניו אייג'ית הקלאסית של החיפוש הרוחני. ארבעה ציניקנים נוסעים מזרחה כדי למצוא את הדבר האמיתי, הקסם, שלא לומר איזו אמת מוזיקלית בלתי ניתנת לערעור; וכשזה מתגלה, בדמות קולה הענוג של עדי אבישי, האגו של מרגול נמס כדונג, לבה נפתח והיא פורצת בבכי. וכמו כל מחפש שחזר מואר מהודו, הדאגה העיקרית של השופטים היא - האם הקסם יחזיק מעמד גם בישראל חסרת הרחמים?
פניה של עדי אבישי עולים על המסך, מלווים בצלילי סיטאר. כך שנבין מיד במי מדובר - זו לא סתם עדי אבישי, זו עדי-אבישי-קאסול-שאנטי-באנטי. אחר-כך יש קלוז-אפ על שתי עיניה היפות ומדבקת הבינדי שביניהן מתנוססת על עינה השלישית. היא מדברת אל המצלמה: "קצת לחוץ, אבל הכל בידי הגורל... אם אני צריכה להיות פה אני פה... הכל בידי הקארמה והכל מצוין". למרות ההבדלים בטמפרמנט, באופי ובתחומי העניין - אין ספק: עדי אבישי היא השחר רז החדשה.
תכניות ריאליטי מטבען מנסות לשקף את משפחת המציאות הישראלית, הסובבת סביב נקודת-מגוז של אמצע תרבותי היפותטי. לכן אם בגוש המרכזי נמצא זמרים מוכשרים ממזרח וממערב (שימו לב שבהתאם לחוק האיזון, בדרך כלל יש עדיפות למזרחיים מעודנים יותר ולאשכנזים מחוספסים
ומכיוון שכבר היה אתיופית מחמד, דוס-מחמד (שי גבסו, דניאל בן-חיים), חוזר בתשובה-מחמד (יהודה סעדו), ערביית-מחמד (מרים טוקאן), האם באמת לא הגיע זמן לשריין מקום גם בכוכב נולד לרוחניק-המחמד, שידבר על קארמה ועל איך שהכל זורם?
לא שזה רע: החשיבה והדיבור הניו-אייג'יים נתפסים כז'רגון לעיג-אך-כבר-לגיטימי, ועל כן תופעות שטחיות וחסרות חשיבות לכאורה, בתעשיית הבידור הפופולארי, הן בסופו של דבר עדות לתרבות העוברת שינויי עומק ולומדת להשתמש, לאט לאט ובאופן מגושם, במושגים שלפני עשור בלבד היו נחשבים רדיקליים למדי.
אגב, העובדה שעדי אבישי היא טייפקאסט לא אומר שהיא לא בחירה מוצלחת. היא שרה מקסים, מרגש ובלי שטיקים. אני אפילו מוכן להסתכן ולטעון שהיא מביאה איתה ויברציה חיובית, כמו שאומרים. יש לה סוג של קסם שהוא בוודאי ייחודי לה ולאישיותה אבל באמת אופייני, למרבה האירוניה, גם לבנות מגזר הרוחני ומתבטא בחשיבה חיובית, אמון בעולם, יופי נקי, ועוד כל מיני מידות טובות שלפעמים חוטפים בהודו.
אבישי הקרינה מידה מאוזנת של צניעות ובטחון עצמי משוחרר. היא לקחה בפרופורציה את הטריקים הכוחניים של צביקה הדר, לא התרפסה בפני השופטים ולא התנשאה עליהם, ובכלל, נראה שהיא לוקחת ברצינות את התחרות כולה אבל לא בדרמטיות יתרה. כך שלמרות המניפוליטיביות הברורה של הטייפקאסטינג הרוחני, זה פשוט עבד עלי. כרגע היא המועמדת המועדפת עלי (לא שאני הולך לשלוח סמסים או משהו).
נא להמתין לטעינת התגובות
