סנופי דיסקו

ב"קרב סכינים", שעשועון השפים החדש של ערוץ 10, אין שום בשורה מלבד הדהירה על שנאת הצרפתים העכשווית בישראל. חוץ מזה, זו הזדמנות לצפות בגלית גוטמן שופטת בענייני אוכל

עדי סגל | 18/9/2007 13:40 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
Get Microsoft Silverlight
קרב סכינים
לא צריך להיות גאון גדול כדי להבין שתכנית הבישול/ריאליטי "קרב סכינים", ששודרה אמש בערוץ 10, דומה באופן כמעט מוחלט לפורמט האמריקאי "שף הברזל"(שנגנב מפורמט יפני מחופף בעל שם דומה). הקונספט פשוט: שפים מתחלפים מתחרים נגד שף הבית בתחרות בה יש להכין ארוחה בת שלוש מנות ממרכיב סודי. או אז, המנות של השניים מובאות לפאנל שופטים מקצועני לטעימה ושם הן גם מנוקדות בהתאם לפרזנטציה, טעם ומקוריות, לאו דווקא בסדר הזה.

בגרסה הישראלית עומד מול השפים המקומיים השף הצרפתי סטפן פרואה-דה- וואה (שבדומה לריטה או מדונה, מכונה פשוט "סטפן"), שלזכותו עומד כוכב מישלן. כוכב יחיד אינו עניין של מה בכך באירופה, אבל מנגד, הוא גם לא סיבה להערצה עיוורת. מנגד, בישראל מיתגו אותו יוצרי התכנית כאלוהי הגסטרונומיה וכמי שיראה למקומיים מאיפה משתין הדג. לא פלא, אם כן, שהמרכיב הסודי בתכנית היה דג פארידה.

כאנטיתיזה לפרנקופיליות של סטפן, זכינו בצד הישראלי בגרסה הפטריוטית לשף: ניצן רז, השף של מסעדת סושי סמבה, יוצא סיירת מסוקס (ברור) וחדור מוטיבציה. השלימו את התמונה עם שני הפרשנים רן שמואלי (עסקן קייטרינג) וירון קסטנבוים ("פוד ארט"), ניתוח של המהלכים הקולינריים ושידורים חוזרים בהילוך איטי ופאנל שופטים תמוה (ריקי גל היא אוטוריטה קולינרית? גלית גוטמן אוכלת? תעשו טובה) וקבלו תוצאה מעקרת תיאבון. ואגב, . אם אתם רוצים לראות ביקורתיות גסטרונומית מהי, צפו בגוטמן בוהה בדג נא ומכריזה כי "הבעיה שלי זה שזה פשוט לא מבושל".

האמת, מעולם לא ראיתי את העניין הגדול ב"שף הברזל" ודומותיה. מדובר סך הכל בתכניות של תחרויות בישולים (כמו "הכי טעים שיש" ביסודן) אשר מנסות דרך מעטפת נוצצת לתת לנו הרגשה של לחץ והתרגשות כאילו מדובר בארוע אולימפי. אלו תכניות שהופכות את הליך הבישול  - שזמן וסבלנות הם חלק בלתי נפרד ממנו -  למופע פומפוזי מלא בחשיבות עצמית.

ומילא אם תכנית כזו היתה נמצאת בנישה דוגמת ערוץ החיים הטובים, או בשעות שידור מוקדמות, אבל למה בפריים טיים של ערוץ 10?  מילא בליץ הפרומואים שהמאיסו את התכנית בטרם אפילו עלתה, מילא השעה, אבל לא קצת הגזמנו עם ההערצה החולנית שלנו לפורמטים רכושים? לעזאזל, הגענו לנקודה שאנו צופים בפריים טיים בתכניות בישול, ועוד בכאלו שאפילו לא מלמדות לבשל, אלא מציגות מופע ריק מתוכן, שלא מעניק לצופה שום ריגוש.
"אף שף ישראלי לא ינצח אותי"

אז עם תכנית בישול שלא מלמדת לבשל, שופטי טעימות שאין להם כל זיקה לבישול, ועודד מנשה על תקן מנחה יודע צרפתית, למה קברניטי ערוץ 10 חושבים ש"קרב סכינים" תשדרג את הפריים טיים?

מסיבה פשוטה - הם מאכילים את הציבור במה שהוא אוהב לבלוע: שנאה לצרפתים. ואחרי הפלישה הצרפתית לישראל שאפיינה את החודשים האחרונים, ברור גם למה אלו בחרו לדהור דווקא על הנקודה הזו. הפרנקופוביה הזו היא הסיבה בגללה בחרו יוצרי התכנית שף צרפתי, שיספק לאנשים את הדימוי הקלאסי של השחצן וגס הרוח שמתנשא מעל הישראליות שלנו.

לכן, ולמרות שסטפן נראה בנאדם נחמד, העדיפו לטחון לנו את הצהרתו כי "אף שף ישראלי לא ינצח אותי" ולתת לנו בפרשנות המשחק תחושה שמדובר בעוכר ישראל מן המניין. השיא הגיע אמש כאשר השף ניצן רז התעכב עם המנות שלו. בעקבות העיכוב, זכינו לראות שידור חוזר בהילוך איטי של סטפן מחייך (ברשעות?)

תוך כדי שהפרשן רן שמואלי מבהיר "סטפן מחייך חיוך צרפתי ממזרי". ונשבע לכם שאני לא ממציא את זה.

בשורה התחתונה, מבחינה קולינרית אין חדש בפורמט הישראלי. למעשה, הלוקאליות היחידה שנראתה על המסך אמש היא אותה שנאה לצרפתים. זו תכנית בישול שלמעשה מהווה את החלום הרטוב של ההמון המוסת - תחרות ספורטיבית בין ישראל לצרפת, בה ישראל יכולה להביס את הצרפתים בהתמחות שלהם.

כן, אני מודע לכך שפלח לא מבוטל מהאוכלוסיה הצרפתית שונא אותנו, אבל אני לא מוצא את התענוג בלשנוא אותם בחזרה. אני אישית, בדומה לגלית גוטמן, לא אוכל את זה. למעשה אני אפילו מקבל בחילה קלה מההתלהמות הזאת. אבל לפחות ניתן להתנחם שסטפן אכן ניצח כפי שהבטיח בתחרות והראה לנו מה זה לנסות להשתחצן בבישול על הצרפתים. הפרס הגדול - טיול לאילת. מתערב שזה מחק את "החיוך הצרפתי הממזרי" הישר מהפנים שלו.

קרב סכינים, ערוץ 10, ימי שני, 21:00
צוות התוכנית. צילום: יחסי ציבור
צוות התוכנית. צילום: יחסי ציבור יחצ

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים