לראשונה בארץ: הוקם ועד עובדים בבר
הם לא מקבלים לטענתם את הטיפים במלואם. החזרי הנסיעות לא מכסים אפילו את הנסיעה לעבודה. והם לא זוכים לתשלום עבור ערבי כוננות. תנאי העבודה של המלצרים בבר "55 דראפטס אנד מור" בראשון לציון הביאו אותם להתאגד כוועד עובדים
הבר-מסעדה, שנפתח לפני כחצי שנה במתחם "יס פלאנט" בראשון לציון, ידוע כאחד המקומות היחידים בארץ המחזיק מבחר של 55 חביות בירה מרחבי העולם. בנוסף לכך, למטבח של המסעדה מייעץ השף המפורסם צחי בוקששתר, ידידו הקרוב וחברו לעסקים של בעלי המקום, היזם והמסעדן איציק אדרי, המחזיק גם בבעלות על רשת המסעדות "בלאק".
עם זאת, המלצרים המועסקים במקום, חיילים משוחררים וסטודנטים, טוענים כי תנאי העסקתם פוגעים בזכויותיהם כעובדים, ולאחרונה החליטו להתארגן במסגרת "הרשת", הסתדרות הצעירים הפועלת עם הסתדרות הנוער העובד והלומד. הם פנו לבעלי הבר, אדרי, וביקשו ממנו לשבת עמם למשא ומתן על הסכם שכר קיבוצי, שיעגן את זכויותיהם של המלצרים במקום וכן של שאר העובדים, ובהם הטבחים והמארחות.
אחד מראשי ועד הפעולה הזמני שהקימו העובדים, ירון קוהוט (27), סטודנט במכללת וינגייט, סיפר אתמול (ב'): "אנחנו מאוד אוהבים את המקום, אני אישית עזרתי בהקמתו ואין לי שום רצון לפגוע בו, אבל קיימת נורמה בעייתית בתחום המסעדות, מלצרים לא נוטים להתאגד ולדרוש שיפור בתנאיהם, ולמעסיקים המצב הזה מאוד נוח".
לדברי קוהוט, אחד העיוותים בתשלום שכר המלצרים מתבטא בגביית חמישה שקלים לכל שעה מהטיפים שמקבלים המלצרים, והעברתו, כך לטענת הבעלים, לצורך תשלום ביטוח לאומי ומס הכנסה מעבר לסכומים נוספים שיורדים לעובדים בתלוש המשכורת. "בעצם אנחנו משלמים מהכסף שלנו כדי שנוכל לעבוד", אומר קוהוט.
בנוסף, לטענת העובדים, גם החזר הוצאות הנסיעה, העומד על עשרה שקלים למשמרת, אינו מכסה אפילו על נסיעה באוטובוס מהבית לעבודה וחזרה. כמו כן, לדברי העובדים, הם נדרשים לשבת לעתים ערבים שלמים בבתיהם ככוננים להקפצה, והם אינם מקבלים על שעות אלו כל שכר.
כאמור, לאחר התארגנות העובדים והכרזת ועד פעולה זמני פנו נציגיהם, ובהם עו"ד אמיר בשה ממשרד בני כהן, לאדרי בבקשה להיפגש עמו ועם העובדים ולהתחיל במשא ומתן על הסכם קיבוצי, אולם עד כה, למעט פגישה עם עורך הדין, נמנע אדרי מלהודיע כי הוא מכיר בהתארגנות עובדיו, ואף לא מפגש עמם.
"הבנו שאם לא נעשה שום דבר, יכולים להמשיך לנצל אותנו, והגענו למסקנה שהסכם קיבוצי יכול להגן על הזכויות שלנו", אומר קוהוט. "אנחנו עובדים קשה, חיילים משוחררים, אנשים צעירים, סטודנטים שרוצים רק מה את שמגיע לנו, אבל אני יודע שהרבה אחרים שעובדים במלצרות יסתכלו עלינו עכשיו כמקרה מבחן, ואם אנחנו נצליח - הרבה אחרים ילכו בעקבותינו".
תגובת בעלי "55 דראפטס אנד מור" לא התקבלה עד כה.
התארגנות העובדים ב'באר 55' היא הפעם הראשונה, כך מקווים בהסתדרות הנוער העובד והלומד, בה יצליח ארגון העובדים לעגן את זכויותיהם של מלצרים ועובדים זמניים במקום עבודה משגשג בתחום המסעדנות. בשנים האחרונות נעשו מספר ניסיונות להתארגנויות עובדים דומות בתחום המלצרות בפרט והמסעדנות בכלל, אך רובם ככולם התמוססו לאחר התחלפות בעלים או העברת זיכיון הפעלת המקום.
בשנת 2007 פרץ מאבק עובדות ועובדים בסניף רשת בתי הקפה "קופי טו גו", שפעל בכניסה לאוניברסיטת תל אביב, מאבק אותו הובילו מייסדי ארגון "כוח לעובדים" שאף זכה לתמיכה נרחבת מהסטודנטים וחברי הסגל באוניברסיטה, במהלכו אף שבתו העובדים למשך כשבועיים. אולם כאמור, זמן לא רב לאחר השגת "הניצחון" בדמות הסכם עבודה מול ההנהלה, התחלף הזכיין המפעיל את בית הקפה וההסכם ירד לטמיון.
התנהלות דומה נרשמה באותה שנה במאבק עובדי "קופי בין" בסניף אבן גבירול בתל אביב שהתארגנו באמצעות הסתדרות. בראש העובדים עמד אז המלצר אלון לי-גרין, שהפך בהמשך לאחד ממובילי המחאה החברתית, אולם במהלך אותו מאבק הוא פוטר בשל היותו יו"ר הוועד והוחזר לתפקידו רק על פי החלטת בית הדין לעבודה. לאחר מאבק ממושך חתם בעלי רשת "קופי בין" העולמית על הסכם עבודה מול המלצרים וההסתדרות, אולם לאחר כשנתיים הורתה הרשת על סגירת כמעט כל סניפיה בישראל, וגם מאבק זה נותר לזיכרון בלבד.
"המקרה של 'באר 55' הוא התארגנות לשמה של כמה צעירים אידיאליסטים, ובניגוד למקומות רבים אחרים בתחום הזה, לא מדובר במעסיק פוגעני כלפי העובדים ולא בעושק", אומר עו"ד אמיר בשה, המייצג את המלצרים במקום. "עדיין, השאיפה של הסתדרות הנוער העובד והלומד ושל ארגון 'הרשת' היא לבוא ולארגן את כל קבוצת הגילאים הזו של בני ה-20 פלוס שעובדים תקופות ממושכות בהעסקה חולפת, בעיקר במסעדות ובתי קפה, ולכן לא עומדים על זכויותיהם וגם המעסיקים בתחום הזה מתייחסים אליהם כך ובמקרים רבים מנצלים אותם".
"ענף המסעדנות בישראל מתנהל ב'ג'ונגל' פרוע שמכיל שיטות העסקה רבות, מגוונות ואפילו יצירתיות, שהמשותף לכולן הוא שהן לא חוקיות", אומר אלון-לי גרין, שייסד לאחרונה את איגוד העובדים בענף המסעדנות, "הן בגלל חוסר המודעות והזלזול של העובדים עצמם בעבודה רק כי היא זמנית, והן בגלל עצימת עיניים של הרשויות כלפי ניצול ציני של מעסיקים. לצערי היום בישראל אין מקום אחד בתחום הזה שמעניק את מלוא הזכויות לעובדים. רק לדוגמא, תשלום עבור עבודה בשבת ועבור שעות נוספות ניתן לפי שכר הבסיס, אבל אם הטיפים הם שכר הבסיס, אתה מבין שאין לא תשלום שבת ולא שעות נוספות על פי חוק".
"המהלכים הללו לא רק ראויים - הם הכרחיים", אומרת יעל עשור, מנהלת "התו החברתי" בארגון מעגלי צדק, השותף ליוזמה להקמת איגוד עובדי ענף המסעדנות והמלצרות. "שוק המסעדנות לחלוטין פרוץ וממקד לתוכו הרבה אנשים שהם אוכלוסיות מוחלשות. לא מדובר רק על מלצרים, בדרך כלל כל מי שעובד מאחור במטבח הם אלו שאנחנו לא רואים אותם, אם זה מהגרי עבודה, או אנשים אחרים שרק 'אומרים תודה' שקיבלו אותם ולא בהכרח יודעים את השפה ובטח לא את זכויותיהם כעובדים, ולכן גם לא מתלוננים. פעמים רבות גם העבודה במלצרות היא עבודה ראשונה. ומה שיותר גרוע מכך, הוא מדובר בתחום עבודה רחב שאין בעניינו חקיקה והפסיקות שניתנות בו לעיתים ממש סותרות אחת את השניה, מה שמפריע גם למעסיקים ולא רק לעובדים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם