"בסוף נהיה הפשיסטים היחידים במזרח התיכון"
ד"ר דורותי נאור (79), פעילת השמאל הקיצונית מהרצליה, מאמינה כי רק חרם בינלאומי על ישראל יוביל לסיום הכיבוש. לצורך כך היא אפילו פנתה לאמנים מהעולם בדרישה שלא יגיעו לכאן. "לא הייתי אומרת שאני אנטי ציונית, אבל אני בהחלט לא בעד הציוניות"
ד''ר דורותי נאור צילום: רענן כהן
פעילי שמאל ברחבי העולם, הפועלים להחרים את מדינת ישראל בגלל מדיניותה בשטחים, הפעילו מסכת לחצים על מקיואן בניסיון לשכנעו לדחות את הפרס. בין הפעילים שפנו לסופר הייתה גם ד"ר דורותי נאור, תושבת הרצליה. "הופעתך בישראל והסכמתך לקבל את הפרס מסייעות לטיהור הקולוניאליזם וכיבושה של פלסטין", היא כתבה לו.
מקיואן, בסופו של דבר, התעלם מההמלצות ומקולות המחאה והגיע לישראל, ואולם בטקס קבלת הפרס הוא מתח ביקורת על הכיבוש וקרא להשגת שלום באזור. דבריו של מקיואן לא ריככו את כעסה של נאור, אחת מפעילות השמאל הקיצוני. "האיש הזה דואג רק לעצמו, הוא אגואיסט", היא מתקשה לסלוח לו על החלטתו לשבור את החרם התרבותי על ישראל. "הוא היה צריך להחרים את הפרס".
ובמה זה היה עוזר?
"אני מאמינה שחרם תרבותי על ישראל יסייע לשינוי המצב. זה מאבק בלתי אלים בכיבוש".
את באמת ובתמים מאמינה בזה?
"אני תומכת בחרם משום שקורה לנו משהו רע. אני מניחה שהחרם יעזור. בדרום אפריקה זה עזר. אני חושבת שזו דרך להביא לשינוי. אתה יכול לספר לי על דרך אחרת?".
אני רוצה להבין, רק ישראל אשמה? את באמת מאמינה שהעולם הערבי יקבל את קיומה של מדינה יהודית גם אם ניסוג?
"בשנת 2002 מדינות ערב הציעו לישראל שלום כולל במסגרת היוזמה הסעודית. ישראל לא התייחסה לזה. לי זה מאוד מפריע. אפילו לא דרשו שיבה של הפליטים לתחומי המדינה. זה יכול היה להיות מצוין בשבילנו".
מעדיפה חרם תרבותי
מקיואן אינו האמן היחיד שזכה לקבל בשבועות האחרונים פנייה להחרים את ישראל ושעליה חתומה נאור. גם האמן הברזילאי המפורסם ז'ילברטו ז'יל והזמר הבריטי מארק אי. סמית, שמתכננים להופיע כאן בשבועות הקרובים, התבקשו להישאר בבתיהם ולהחרים את ישראל.
איאן מקיואן רויטרס
נאור (79) לא היססה לרגע לפני שהחליטה לצרף את שמה לצד שמם של יתר האזרחים הישראלים שחתמו על הקריאה
להרחירם את מדינת ישראל. כאחת הפעילות הקיצוניות הבולטות, היא השתתפה בייסוד תנועת בשם "Boycott from Within" - חרם מבפנים.
חברי התנועה קוראים להטלת חרם כלכלי, תרבותי ומדיני על ישראל. "אני מעדיפה שיוטל על ישראל חרם תרבותי מאשר חרם כלכלי שאנשים יסבלו ממנו", אומרת נאור. "אני תומכת בכל דבר שיכול להביא לשינוי שאין בו אלימות".
לתפישתי, חרמות לא ממש יעזרו.
"אתה צריך להחליט מה חשוב יותר - החיים או האדמה. יש אנשים שחושבים שהאדמה הרבה יותר חשובה להם מאשר החיים. מבחינתי, כל אדם יקר".
אבל הקריאות האלה להחרמה רק מתסיסות את הציבור הישראלי.
"ודאי שזה יגרום לכעס, אבל מה יותר טוב, שאנשים ימשיכו למות? תראה כמה כסף הולך לצבא, וכמה ניצולי שואה חיים מתחת לקו העוני. יש יותר מ-60 אלף. אין כסף לא לחינוך ולא לבריאות, כי הכול הולך לצבא".
והחרם ישנה משהו?
"כן, אם זה יהיה מספיק כואב".
רוב אלה שתומכים בחרם ברחבי העולם מבקשים לשנות את אופייה של ישראל ולהפוך אותה למדינה פלסטינית.
"הסיבה שלי קצת שונה. אני נגד הכיבוש כי זה לא טוב לנו. אין בעולם מקום פחות בטוח ליהודים מאשר ישראל, וזה קצת אירוני. כשהתחילו את הציונות היו זרמים שונים, אבל הזרם שעלה בסופו של דבר היה הזרם הפחות טוב. זה הזרם שרצה את פלסטין כדי להפוך אותה למדינה יהודית. זה התחיל עם בן-גוריון ומפא"י".
אני לא מכיר עוד מקרים של אזרחים שקראו להחרים את המדינה שלהם.
"למה לא? זה קרה בדרום אפריקה. שם היו אנשים שידעו כי יפסידו כסף, ולמרות זאת הם הלכו בחולצות ועליהן הכיתוב 'תחרימו אותי'. דיברתי עם אנשים בדרום אפריקה, וזו הייתה הדרך ללחוץ על הממשלה. אני מאוד מאמינה באי-אלימות".
את רואה את עצמך כציונית?
"לא. באתי הנה לארץ כציונית לגדל את ילדיי ואני חיה כאן כבר 54 שנים. אני בת דורם של ניצולי השואה. אמנם לא הייתי שם, אבל בעלי ברח מאירופה בגיל 10. אחרי שראיתי את התמונות מהמלחמה, תמיד הייתי בטוחה שאנחנו צריכים מדינה. היום אני רואה דברים באופן שונה לגמרי. בעבר הייתי מאוד נאיבית וגם לא ידעתי הרבה".
אז כיום, כשיש לך ידע, את מגדירה את עצמך כאנטי ציונית?
"אני בהחלט לא בעד הציונות. לא הייתי רוצה להגיד אנטי ציונית מפני שיש זרמים בציונות שאני יכולה לחיות איתם. אבל לא טוב לי עם הזרמים שרוצים את ארץ ישראל השלמה וקוראים לגרש את כל הפלסטינים".
מי קורא לגרש את הערבים? ערביי ישראל נהנים משוויון.
"אבל עושים את זה. תראה מה עושים במזרח ירושלים. אני תומכת גם בעיצומים כלכליים, והבן הצעיר שלי, שהוא כבר בן 52, שואל אותי: 'את רוצה להטיל את החרם עליי'? אני עונה לו שעברנו 12 מלחמות בפחות מ-61 שנה, ונהרגו פה כמעט 23 אלף איש רק במלחמות. אני חושבת שזה מספיק".
ישראל אשמה בכל
שום דבר לא גורם לנאור לפקפק בדרכה. כמו תלמיד ההולך בעיניים עצומות אחרי רבו בלי לשאול שאלות, כך נאור ממהרת לקטול את ישראל בלי לעצור ולשאול מי הצד האשם בסכסוך. בעיניה, הישראלים הם התוקפים ואילו הפלסטינים הם הקורבנות. "ישראל בהחלט אשמה במה שקורה לפלסטינים", הוא אומרת בנחרצות. "ומה שקורה כאן לא טוב גם לישראל. איפה נהרגו עוד כל כך הרבה יהודים מאז שנת 1948?".
חתימת הסכם אוסלו (1993) ראובן קסטרו
"אני חושבת שכל מדינה שמבוססת על דת אחת או על עם אחד לא יכולה לשרוד יותר מדי, בטח שלא בדמוקרטיה. אנחנו דואגים לבעיה הדמוגרפית ורוצים לסלק את הערבים, כי כיום אין כמעט עלייה אלא רק ירידה".
אבל כל צעד שישראל עשתה לא עזר. הלכנו להסכם אוסלו עם ערפאת, והכול התפוצץ. נסוגונו מעזה, ותראי מה קרה.
"אוסלו היה הסכם רע, כי לא הייתה בו התייחסות למדינה פלסטינית. צריך לקרוא את ההסכם. יש בו כל כך הרבה דברים לא טובים. יכול להיות שאם רבין היה חי, הוא היה הולך על משהו רציני יותר. אבל הכיבוש מאוד רע ליהודים".
לא רק הכיבוש ביהודה ושומרון זוכה מנאור למנת ביקורת. גם את יחסה של ישראל לאזרחיה הערבים, ובעיקר הבדואים בנגב, היא תוקפת. בתגובה לפוסט של הבלוגר היהודי-אמריקאי ריצ'רד סילברסטיין, המרבה לבקר את ישראל, ואשר בו נכתב על הריסת הכפר הבדואי אל-עראקיב שבנגב באמצעות דחפורים של הקרן הקיימת לישראל, כתבה נאור: "הגיע הזמן לקיים קמפיין שיעסוק בקרן הקיימת לישראל. אנשים צריכים להיות ערים למה שנעשה ומדוע. אסור לתרום אפילו פני אחד לארגון הזה".
גם היחס לבדואים מקומם אותך?
"תראה מה עושים לכפרים הבדואיים בנגב. אני לא בעד הציונות שהורסת עם אחר. זו לא הציונות שלי. אנחנו מנסים להרוס את ההיסטוריה של הערבים".
סליחה, אבל על מה בדיוק את מדברת? הביטי במה שקורה בהר הבית, כיצד התנועה האסלאמית מנסה למחוק כל זכר לנוכחות יהודית. וזה קורה גם במקומות אחרים בעולם.
"אני לא יודעת אם זה נכון או לא. הייתי בעבר בטורקיה, ושם זה לא נכון. עד כמה שאני יודעת, גם במרוקו שומרים על העבר של היהודים".
אתם, השמאלנים, יוצאים למלחמה במה שאתם מכנים "העוולות של ישראל", אבל לא שמעתי ממך או מכל איש שמאל אחר גינוי על כל נושא האלימות במגזר הערבי, על היחס המפלה כלפי נשים, על רצח בשם כבוד המשפחה.
"אני בהחלט לא בעד זה, ויש הרבה ערבים שהם נגד זה. אתה לא יכול לדבר באופן כללי על ערבים כמו שאתה לא יכול לדבר על יהודים. ודאי שיש הרבה מנהגים שהייתי רוצה לשנות גם אצלנו, אבל אני לוחמת על העיקר".
את מודעת לכך שאם היית חלק מהעולם הערבי, לא בטוח שהיית יכולה לנהל שיחה כמו שאנחנו מנהלים כעת.
"זה טיפשי לשאול דבר כזה. אני לא רוצה להיות כמו העולם הערבי. אנחנו אומרים שאנחנו כמו במערב, אבל אנחנו מאוד לא מערביים. אין מקום מערבי שבנוי על דת אחת, אלא על תערובת של דתות. זה הרבה יותר בריא".
ישראל תהפוך לפשיסטית
נאור נולדה בסן פרנסיסקו, ובמהלך לימודיה באוניברסיטה הכירה את בעלה, שנמלט עם משפחתו מאירופה ערב מלחמת העולם השנייה. בגיל 27 היא עלתה לישראל יחד עם משפחתה. כיום היא סבתא לשמונה נכדים. במשך השנים היא עבדה כמורה לאנגלית ואת תואר הדוקטורט שלה עשתה בספרות האנגלית.
ד''ר דורותי נאור צילום: אריק סולטן
ביקרת גם את משפחתו של האזרח הישראלי שנרצח באותם ימים על ידי מפגינים ערבים?
"לא. אבל מה שכן, הבנתי שאף פעם לא הכרתי פלסטינים, וזה העיק עליי. השאלות התחילו לצוץ, והתחלתי ללמוד עלינו. קראתי את כתבי ז'בוטינסקי ועוד רבים אחרים, והתחלתי להבין איפה אני חיה.
"לקח לי הרבה שנים להגיע לאן שהגעתי. היום אני מאוד בשמאל. אנחנו כאן בארץ, ואנחנו רוצים לחיות עם הערבים. תראה לי עוד מדינה מערבית אחת שבנויה על דת אחת. היום כולם מעורבים".
תקשיבי למה שאמר ראש ממשלה בריטניה, דיוויד קמרון. הוא טען שמדיניות הרב-תרבותיות בארצו נכשלה.
"יש לזה הרבה התנגדות בקרב הבריטים. לא תמיד אנשים אומרים דברים חכמים".
במסגרת פעילותה בארגוני השמאל, נהגה נאור במשך שנים להסתובב ביישובים ערביים בשטחים ולסייע לאוכלוסייה המקומית. "הייתי מסיעה ילדים פלסטינים לבתי חולים כאן בארץ, אבל בגלל בעיות רפואיות שונות אני עובדת כיום בעיקר מול המחשב. לפעמים אני לוקחת אנשים שיבקרו בשטחים ויתרשמו בעיניהם ממה שקורה".
פעילותם של אנשי השמאל הקיצוני זכתה ללא מעט ביקורת ציבורית. לאחרונה אף הועלתה הצעת חוק להקים ועדת חקירה פרלמנטרית שתחקור את ארגוני השמאל ואת מקורות המימון שלהם. נאור מיהרה לעתור לבג"ץ עם פעילות שמאל נוספות נגד הקמת הוועדה. בסופו של דבר, הצעה זו לא אושרה.
"מה שיקרה בסוף הוא שכל המדינות מסביבנו יהיו דמוקרטיות ורק אנחנו נהיה פשיסטים", אומרת נאור. "זה נשמע מאוד מצחיק, אבל ככה זה. מה המשמעות של כל הוועדות האלה אם לא לסתום פיות?".
תראי, נורא קל להיות שמאלני ולקרוא לחרם כשיש לך דרכון אמריקאי. מה שעלול לקרות זה שאזרחים ישראלים לא יוכלו לנסוע בעולם.
"אני חושבת על הילדים והנכדים שלי. בכל מקרה, גם בארצות הברית המצב הכלכלי לא טוב. תראה דבר מעניין: בדרך כלל הילדים הם אלה שמובילים את הוריהם שמאלה, אבל כאן הבן שלי כועס עליי".
את לא מצטערת שעלית לארץ?
"לא, כי אני אוהבת את האזור הזה. חייתי הרבה שנים בארצות הברית, ויש לי שני נכדים שגרים שם. הם הלכו לבית ספר מעורב עם ילדים מכל מיני צבעים ודתות. כאן בארץ תראה איך אנחנו מתייחסים לעובדים הזרים".
מה החלום שלך, איזו מין מדינה את רוצה שתהיה כאן?
"אני רוצה מדינה דמוקרטית שלא תהיה תמיד במלחמה. אני רוצה שכולם יחיו כאן בלי בעיות".
תגובה מימין: "נאור היא גיס חמישי"
דבריה הביקורתיים של נאור נגד מדינת ישראל מרתיחים את דמו של ח"כ דני דנון מהליכוד. כמי שיזם את הקמת הוועדה הפרלמנטרית לבחינת מקורות המימון של ארגוני השמאל, דנון מאשים כי גופים אלה פוגעים במדינה.
דני דנון בכנסת. צילום ארכיון: פלאש 90
לטענת דנון, ארגוני השמאל נוקטים במשך שנים פעולות נגד מדיניות הממשלה וצה"ל. "עד כמה שהארגונים האלה ינסו לספר כי יוזמותיהם מקדמות את השלום, הרי בפועל הן אלה שמרחיקות אותו. הקמפיינים שהם מובילים נגד פעולות המדינה - קמפיינים אשר אינם בוחלים באמצעים ובתיאורים - מרפים את ידי המדינה בעולם ומרפים את ידי חיילינו".
דנון אומר כי אף שיש לאפשר לכל דעה להישמע, חשוב לדעת להציב גבולות כשמדובר בדעות שיש בהן כדי לפגוע בביטחון המדינה. "הרבה פעמים הדוברים הם מטעם ממשלות זרות אשר קונות אידאלים בחברה הישראלית תמורת מיליוני יורו. מטרתם של ארגונים אלה היא אחת - פגיעה בריבונות ובשלטון מדינת ישראל".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם