"הוא יהיה שופט נהדר": סיפורו של השופט הגאה הראשון
שועל מאבקים חברתיים בעל אג'נדה ברורה ואופטימי מושבע. קווים לדמותו של דורי ספיבק יליד תל אביב ובוגר גימנסיה הרצליה שמונה השבוע לשופט
הדרך ממאבק לממסד: ביום שישי האחרון מונה עורך הדין דורי ספיבק למשרת שיפוט בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, מהלך שמשך תשומת לב מרובה בשל היותו של ספיבק פעיל ותיק ומסור למאבק על זכויות אדם בכלל ולמען זכויות הומואים, לסביות, בי וטרנסקסואלים (להט"ב) במיוחד.

ספיבק, מזה 11 שנים סגן מנהלת הקליניקות המשפטיות באוניברסיטת תל אביב וחבר פעיל באגודה לזכויות האזרח, שעד לאחרונה שימש כיו"ר שלה, נולד בתל אביב בשנת 1968.
הוא גדל ברחוב שמעון התרסי בעיר, פרט לגילאים 8-3, כשהמשפחה יצאה לשליחות מקצועית בפריז. בנעוריו למד בגימנסיה הרצליה, התנדב בצופי אש תל אביב, וסיים את לימודיו ב-1986.
אחרי למעלה מארבע שנים של שירות צבאי בצוללות נסע לטיול בארצות הברית, אך מהר מאוד שינה את תוכניותיו ונדד לבנגקוק. הספיקו לספיבק שלושה ימים בבירה התאילנדית לפני שמיצה את החיים בקהילה הישראלית הצפופה, והחליט לצאת למסע שעתיד היה לשנות את חייו.
ספיבק נענה למודעה שראה על עץ, ובעקבותיה נסע לגבול תאילנד-בורמה כדי להתנדב כמורה לאנגלית עבור פליטים בורמזים שנמלטו מהחונטה הצבאית שבדיוק עלתה לשלטון בארצם. אחרי חודשיים של חיים בתנאים לא פשוטים, ולאחר
השיבה לארץ בסוף 1991 העלתה את השופט לעתיד על המסלול שילווה אותו בעשרים השנים הבאות. ספיבק התחיל בלימודי משפטים וכלכלה באוניברסיטת חיפה, אותם גמר בהצטיינות, ובשנים 2000-1996 התחיל ללמד בפקולטה למשפטים בתל אביב במקביל להשלמת תואר שני בהרווארד. במקביל ללימודיו יצא ספיבק מהארון, ונעשה פעיל בולט בתחום זכויות האדם.
כבר שנה אחרי השלמת התואר הראשון זכה בבג"ץ החשוב הראשון שלו, כשהצליח להפוך את החלטת שר החינוך דאז זבולון המר למנוע את שידור התוכנית "קלפים פתוחים" על בני נוער להט"בים. שנה לאחר מכן זכה בבג"ץ חשוב נוסף שעסק בזכותם של חולי נפש לייצוג בהליכי אשפוז כפוי, ובשנים הבאות זכה גם בתיקים נוספים על זכויות אסירים, חולים ועוד.
הוא הקים את הוועדה לזכויות להט"ב בלשכת עורכי הדין ואת ה"גיי-בר", קבוצת המשפטנים של אגודת הלהט"ב, שגם שימש כיועץ המשפטי שלה. כמו כן היה חבר בצוות מרכז אדווה, וכאמור שימש כיו"ר הנהלת האגודה לזכויות האזרח, וכסגן מנהלת הקליניקות המשפטיות באוניברסיטת תל אביב ורכז הקליניקה לזכויות אדם.
בחייו האישיים גר ספיבק עם בן זוגו זה שנים עם הד"ר למשפטים ישי בלנק, ולפי עמוד הפייסבוק שלו הוא חובב טניס ישראלי, את המוזיקאית אליוט, ואת סדרת הטלוויזיה "איש משפחה".
עם מינויו יאלץ ספיבק לעזוב את כל תפקידיו בארגונים ובעמותות, וכן יסיים את עבודתו בקליניקות, מה שגרם לרגשות מעורבים כלפי המינוי בקרב חבריו ושותפיו. "ברמה האישית מזמן לא הייתי כל כך שמחה בשביל מישהו, וגם עצובה בשביל עצמי", אמרה השבוע פרופ' נטע זיו, מנהלת הקליניקות באוניברסיטת תל אביב, שטרם חשבה על מחליף לספיבק.
"דורי הפך להיות עמוד התווך בקליניקות, גם מקצועית וגם אישית. זה טיפוס שטוב ליבו הוא כזה שכל הצוות אוהב אותו, והפרידה קשה. ברמה המקצועית אני חושבת שזה פשוט נפלא שדווקא בתקופה שלנו מישהו שהוא פעיל זכויות אדם לא רק לא נחסם אלא גם שזה בטח היה שיקול שפעל לטובתו, אם כי לא בגלל זה הוא נבחר. אני בטוחה שהוא יהיה שופט נהדר, מקצועי, ענייני, ורגיש לזכויות אדם".

"מדובר באחת מאושיות הקהילה, מי שזכה באות יקיר הקהילה לפני כמה שנים, ושתמיד היה חבר מסור", מוסיף יו"ר אגודת הלהט"ב, מייק המל.
"הוא תמיד היה פנוי להתייעצויות, גם מבלי להיות מעורב בעצמו בתיקים. נכבד את בקשתו לפרוש לטובת השיפוט בצער, אבל בהרבה כבוד".
לאחרונה סייע ספיבק לאיתי פנקס ולבן זוגו בעתירה כנגד קופת חולים "מכבי" בטענה כי סירבה לממן הליכי פונדקאות לזוג גברים. השבוע אומר פנקס, חבר מועצת העיר לשעבר ופעיל בקהילת הלהט"ב על פנקס: "דורי הוא בן אדם חם מאוד, באמת משכמו ומעלה. הוא אפילו קצת תמים. תמים לא פראייר, אלא באמת מאמין שאפשר לשנות את העולם".
במהלך השבוע העלו מספר עיתונאים ותנועות מהימין קול מחאה על כך שאדם שכל כך מזוהה עם ארגוני זכויות האדם ממונה למשרה שיפוטית. שורה של שופטים שדיברו עם זמן תל אביב השבוע קבעו בנחרצות שמדובר בטענות חסרות בסיס.
"שופטים לא מתייחסים לדעות שלהם, אלא לקייס עצמו, נקודה", פסק נחרצות אורי גורן, נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב לשעבר. "אין כמעט מישהו שאין לו אג'נדה, ואם יש מישהו כזה אז הוא מטומטם ולא צריך להיות שופט", הוסיף השופט בדימוס שלי טימן.
"לכל שופט יש היסטוריה וכיוונים אישיים או פוליטיים, והחוכמה היא להיות ישר ולהתגבר על זה, ואני בטוח שספיבק יצליח בזה".
"איכשהו לא מעלים שאלות כאלה כשזה בא מהצד השני, כשמגיע שופט עם אג'נדה פרו-מעבידים או ניאו-ליברלית של גמישות ביחסי העבודה", הוסיפה ד"ר זיו, "שומעים את זה רק כשזה בא ממקום של זכויות. למעשה, לא כאן ולא כאן יש מקום להרהר".