תקדים ישראלי: השופט ההומוסקסואל הראשון
לאחר שנים של ייצוג הקהילה הגאה וקידום זכויות אדם בזירה המשפטית, מונה עו"ד דורי ספיבק לשופט. "קהילת הלהט"ב טרם הגיעה לנחלה"

ספיבק יעבור בקרוב לשבת בצדו השני של אולם המשפט, לאחר שהוועדה לבחירת שופטים בחרה בו לכהונת שופט בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.
"אם יש בחברה הישראלית מקום בו אדם אחד יכול להכריע במחלוקות ולעשות משפט צדק - זה בשפיטה", אמר אתמול ספיבק.
"זו אחריות כבדה להיכנס למערכת בתי הדין לעבודה, האחראית על שורת נושאים שהם בליבת מדינת הרווחה שלנו". בסביבתו של ספיבק אמרו כי הם אינם חושבים שזהותו המינית הייתה היוותה שיקול בהליך המינוי.
ספיבק, בן 42, מתגורר בתל אביב עם בן זוגו זה שנים רבות, ד"ר ישי בלנק מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. עד לפני מספר חודשים שימש ספיבק יו"ר הנהלת האגודה לזכויות האזרח, ועם מינויו לשפיטה הוא יסיים את תפקידיו הח ברתיים: סגן מנהלת הקליניקות המשפטיות הפועלות באוניברסיטת תל אביב; וחבר במרכז "אדווה", הפועל לקידום השוויון והצדק החברתי.
בשנותיו כאחד הפעילים החברתיים הבולטים הוביל ספיבק הליכים משפטיים הנוגעים לזכויות אדם וזכויות חברתיות שונות, ובהן חיזוק סל התרופות, חובת ייצוג משפטי לחולי נפש בוועדות פסיכיאטריות, מיטה לכל אסיר, סלקציה במועדונים ובקבלה ליישובים, זכויות עובדים זרים ועוד.
בעבר סיפר שנחשף לתחום זכויות האדם במחנה פליטים בגבול תאילנד-בורמה, שם טייל לאחר שירותו הצבאי. "לימדתי שם אנגלית, אבל גם למדתי המון, לא רק על זכויות האדם שאין לאחרים, אלא גם על הפריבילגיות שעליהן אני עצמי גדלתי. אבל גם הבנתי שהרחמים והחמלה
כששב לישראל הוא למד משפטים וכלכלה, ולצד תהליך של יציאה מהארון החל לפעול במסגרת ארגונים לשינוי חברתי.
"מתחילת הלימודים בפקולטה למשפטים", סיפר בעבר, "הבנתי שבעצם עורכי דין הם אנשים שלוקחים כסף בתמורה לכך שיאפשרו לאנשים לקבל את הזכויות שמגיעות להם. גיליתי את עולם זכויות האדם והארגונים לשינוי חברתי, שם אפשר לעבוד באמת לקידום מטרות צודקות, בלי שהאדם שזכויותיו נפגעו צריך לשלם ולו שקל אחד, והוא מקבל את השירות רק כי נגרם לו עוול. אז הבנתי שמצאתי את המקום הנכון".
כאמור , לאורך השנים התבלט ספיבק בפעילותו הרבה למען זכויות ההומואים והלסביות. בין היתר, הקים בלשכת עורכי הדין את הוועדה לזכויותיהם, ושימש כיועץ המשפטי של אגודת הלהט"ב (הומואים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים).
ספיבק ניהל תיקים משפטיים רבים ועקרוניים בעניין זכויות הקהילה הגאה. ההישג הראשון שלו בתחום היה כשבג"ץ ביטל את החלטת שר החינוך זבולון המר ז"ל, שבשנת 1997 אסר לשדר בטלוויזיה החינוכית את התוכנית "קלפים פתוחים", שעסקה בנוער גאה. ב-2004 הביא לתקדים בו קבע בית המשפט כי הזכות לירושה מבן זוג לאחר מותו תקפה גם בזוגות חד-מיניים.
אלא שספיבק אינו סבור כי הקהילה הגאה הגיעה אל המנוחה והנחלה. באחרונה גיבש עם משפטנים נוספים מהקהילה רשימת יעדים לכיבוש בתחום הזכויות לקהילה. "לא פעם יש תחושה לא נכונה ולא מוצדקת שבתחום המשפטי בכל הנוגע לזכויות ההומואים והלסביות בישראל הגענו לנחלה, ולכן הקהילה צריכה להתקדם במישורים אחרים. התחושה הזאת מוטעית", הסביר ספיבק.
אחד ההליכים המשפטיים האחרונים שנקט היה להגיש בשם אגודת הלהט"ב תביעה נגד העיתון "מקור ראשון", בשל סירובו לפרסם מודעה הקוראת לנוער גאה מהמגזר הדתי לפנות לאגודה במקרי מצוקה.