מרגישים בבית: סיכום שבוע ירושלמי
ניר ברקת כיכב השבוע עם תרגיל פוליטי שהשאיר את דיירי בית יהונתן בבית. ניר חפץ הולך הביתה, גידי שמרלינג איז אין דה האוס. הפתעה? לא למי שקרא זמן ירושלים לאחרונה
הכי קל, בטח למי שסבור (כמוני) כי היהודים שיושבים שם הם פרובוקאטורים מסוכנים, לתקוף את ברקת ואת מפקד המחוז אהרן פרנקו על כך שהם שמים פס על שלטון החוק. אבל הדברים, כמו תמיד בסכסוך הישראלי-פלסטיני, אינם צבועים בשחור ולבן.
ברקת עשה השבוע תרגיל פוליטי די מחוכם יש להודות, ובהחלטתו לא לעשות כלום הצליח למעשה להערים על עטרת כהנים, שועלים ותיקים שרגילים בעצמם להערים על כולם. בעטרת כהנים דרשו מבית המשפט למלא את הצו שהורה על פינויה של אותה משפחה ערבית, מה שוודאי היה מבעיר את האזור שגם כך גחליו לוחשות ומאיימות להתפרץ. ברקת סחט את עטרת כהנים והכריז כי אם יבקשו מבית המשפט לפנות את המשפחה עד סוף השנה, הוא יורה לפנות את בית יהונתן. הלחץ עבד, והשבוע איש איש בביתו ישב. הם בבית הכנסת וההם בבית יהונתן.
על פניו מדובר בפתרון יעיל: הערבים והיהודים נשארים רגועים ואפשר בינתיים להכיל את הרגשות הגואים בסילוואן. מצד אחר, כל עוד בית יהונתן ימשיך להזדקר מעל ראשם של הערבים באזור, השקט לא ישרור. לכך צריך להוסיף את העובדה שברקת בוחר כאמור במודע להתעלם מהיועצים המשפטיים ומרשה לעצמו להשתמש בבית יהונתן כמקל. ומקל, אתם יודעים, אי אפשר להחזיק משני קצותיו, על אף שברקת הצליח לעשות כך השבוע, באופן זמני.
אגב, ראש העירייה בטוח שהיועץ המשפטי לממשלה, כמו גם בכירי משרד המשפטים, נטפלים סתם לבית יהונתן. הוא חושב שדווקא הם לא רואים את התמונה הרחבה, וכאשר תעבור תכניתו להסדרת עבירות הבנייה בסילוואן בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה יוכשרו גם כך כל העבירות באזור, כולל זו של בית יהונתן. האמת איפשהו באמצע. ברקת לא מבין שבית יהונתן אינו סתם עוד בית עם עבירת בנייה - הוא סמל, מורסה כואבת שפוצעת את האזור. עוד שתי קומות או פחות שתי קומות בכלל לא העניין פה.
2. מורי ורבי, העיתונאי שלום ירושלמי, הפליא לנתח ולחשוף בטוריו בעיתון זה את הנעשה באקווריום החולה של בנימין נתניהו. מדי שבוע נוכחנו לדעת כמה הלשכה הזו עלובה, מפולגת ומסוכסכת, וכמה שבנימין נתניהו נכשל פעם אחר פעם בבחירת אנשיו. לפני כחודש, כשהבנו בעיתון כי רעידת האדמה בלשכה עומדת להתרחש, מיהרנו להרכיב פרופיל ראשון על דוברו החדש של נתניהו גידי שמרלינג.
השבוע זה קרה, רעידת האדמה כמובן. חפץ "התפטר", נתן אשל הוזז מתפקידו כראש הסגל והצמד שמרלינג את גיל שפר השתלטו הלכה למעשה על לשכת ראש הממשלה. אני מכיר את השניים שנים רבות. מדובר באנשים מקצועיים, וכל כמה שאני מקווה כי נתניהו יוחלף במהרה, אני בטוח שהם יעשו עבודה טובה יותר מקודמיהם, שהיו כישלון מוחלט.
3. ובפינת התחבורה השבועית, יש לי הצעה קטנה לקובי ברטוב מנהל אגף תנועה ותשתיות בעירייה ולראש אגף התנועה במחוז סנ"צ קובי דוידיאן. אולי עכשיו, אחרי שכולם הזדעזעו מן המוות המוחי המיותר של אבי כהן, תנו לאופנוענים לנסוע על נתיבי התחבורה הציבורית בעיר. בירושלים מודעות הנהגים לאופנועים נמוכה מבערים אחרות, כמו תל אביב.
מהפכת התחבורה שעוברת העיר, הכוללת הצרת נתיבי תחבורה פרטיים וסימון נתיבים
זהו מתכון לאסון, בעיקר ברחוב המלך ג'ורג'. העירייה חייבת לעודד שימוש בכלי רכב דו גלגליים, ואישור גורף לנסיעה בנתיבי תחבורה ציבורית יעודד רבים לנטוש את הרכב הפרטי ולהקל במעט את עומסי התנועה וזיהום האוויר. אפילו בכביש האגרה לתל אביב החליטו לאשר לאופנועים לנסוע בחופשיות. למה שלא יהיה כך גם אצלנו?
הכותב הוא עורך זמן ירושלים
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם