צעירה טוענת: הערתי לשוטר, ובתגובה הוכיתי, הושפלתי והוטרדתי
מה גורם לשוטר חיפאי להכות ולהשפיל לעיני כל בחורה ללא עבר פלילי? האומץ שלה להעיר לו בעת מילוי תפקידו. כך טוענת הדס בן ארצי, תושבת שכונת הדר, פעילה בוועד שפועל נגד, נכון, אלימות משטרתית. המשטרה בתגובה: היא הפריעה לשוטרים, ירקה על אחד מהם, נשכה ופצעה אותו. למחרת היא אף התנצלה
בן ארצי מגוללת סיפור מצמרר, אולם חשוב להדגיש כי במשטרה מציגים גירסה שונה לחלוטין (תגובתה המפורטת של המשטרה תובא בהמשך), לפיה לא זו בלבד שבן ארצי לא הותקפה, אלא היא זו שתקפה שוטר ואף נשכה אותו וגרמה לפציעתו. לדבריהם היא אף התנצלה בפני אותו שוטר למחרת היום על התנהגותה.
"בחמישי שעבר (לפני שבוע וחצי - ב"י), בשעה שתיים חצי בלילה, חזרנו חברתי ואני מבילוי בציר מוריה ברכבה של חברתי", מגוללת בן ארצי את גירסתה לתקרית. "מאחר שלא מצאנו חנייה, ועל מנת שלא לעכב את התנועה, המשכנו בסיבוב ונכנסנו לרחוב מסדה.
"הרחוב היה חסום על ידי ניידת משטרה ובה פקח עירייה ושוטר, שלא אפשרה להמשיך בתנועה. קבוצת אנשים נעמדה במדרכה על מנת לראות מדוע המשטרה עצרה את התנועה. בשלב מסויים ראיתי את הפנים המבוהלות של אותם נערים, שבגללם המשטרה חסמה את הכביש ודיברה איתם,
"יצאתי על מנת לעדכן אותם בזכויותיהם הבסיסיות. אגב, זה לא משהו שמישהו מהשורה אמור לדעת, ובדרך כלל המשטרה מנצלת את הדבר לזכותה".
ומאיפה את יודעת את הזכויות הנ"ל?
"לפני כשנה, כשהוקם הוועד נגד אלימות משטרתית בהדר, הוציא הוועד חוברות כיס, ובהן מצוין המידע לגבי הזכויות והחובות של הפרט. גם לי היה את הפנקס הזה, אז ניגשתי אל החבורה של הצעירים, שמנתה כשישה נערים בני 17 בערך, והסברתי להם את הזכויות הבסיסיות שלהם כגון דרישה מהשוטר את פרטיו, במידה והנ"ל לקח את תעודת הזהות שלהם.
"נידבתי להם מעט אינפורמציה ממקום אכפתי, מאחר שהם נראו מפוחדים, ופניתי ללכת", היא נזכרת. "באותו הרגע השוטר פנה לעברי, ואמר בטון
"אמרתי לו שלא עשיתי שום דבר רע, ושאם הוא רוצה את תעודת הזהות שלי - אז שייתן לי את מספר השוטר שלו, זו זכות בסיסית שלי. בתגובה הוא אמר לי בזלזול שלא אקבל שום דבר. למשמע דברים אלו פניתי לאחור, והתחלתי ללכת לכיוון האוטו בו חיכתה לי חברתי, כי נעלבתי מהיחס ופחדתי מהשוטר, שנראה לי מאוד כעוס וטעון, ורק מחכה לרגע בו הוא יוכל לעשות מעשה. זה הדבר הכי נכון שאפשר היה לעשות באותו הרגע".
חששותיה של בן ארצי התאמתו, שכן לטענתה לפתע קפץ עליה השוטר מאחור, והיכה בה בראש באגרופיו, תוך שהוא מושך בשיערה ומקלל אותה. "אז קרה עוד משהו", אומרת הדס בשקט, נבוכה. "באותה הסיטואציה קרו מקרים מיניים על ידי השוטר, שאני מעדיפה לא לפרט לגביהם מאחר והדבר עדיין קשה לי נפשית".
ובכל זאת?
"באיזה שהוא שלב, כשהשוטר מכה בי, התערב הפקח שישב ברכב על מנת להרגיע את המצב ואת השוטר המתפרע, והניף אותי באוויר. הייתי לבושה בשמלה, ואתה יכול לתאר לעצמך עד כמה לא הייתה נעימה לי הצורה בה הוא הניף אותי באוויר, כאשר השמלה מורמת למעלה.
"בינתיים הפקח ממשיך לנסות, ולעזור לי כדי שהשוטר לא יפגע בי, והשוטר עדיין מכה בי. כאשר הפקח החזיק את ידיי, השוטר אזק אותי וסגר את האזיקים בצורה קשה וברוטאלית ממש על הבשר. בשלב זה הייתי כבר מנוטרלת, לא התנגדתי למעצר ולמרות זאת השוטר אחוז האמוק העצים את המכות שלו בי. רק ניסיתי לחסום את הפנים ממכותיו".
ומה עשה הפקח כל אותו הזמן?
"אני לא יודעת, הוא היה לבוש אזרחי. אמרו לי שהוא פקח, אולי הוא לא, אני לא יודעת. ומה הוא יכול היה בכלל לעשות בנידון?".
והסובבים?
"כולם היו בהלם ופחדו להתערב. צעקו לעברו שיעזוב אותי, אך ללא הועיל. מה הם יעשו, יתקשרו למשטרה שתבוא לעזור?"
אבל למה מפחדים כל כך לדבר עם השוטרים בהדר?
"מכיוון שיכולים להלביש תיק היום על כל אחד. הנה אני התערבתי על מנת לעזור לצעירים, ותראה מה קרה לי. למה שלא יפחדו? תשמע דוגמא: היה שם בחור צעיר כבן עשרים בשם יהונתן, שניסה לעמוד ביני לבין השוטר כדי שהוא לא ירביץ לי, והם עצרו גם אותו. הוא ישב במעצר כמה ימים, רק בגלל שניסה לעזור לי. זה נראה לך הגיוני?"
חברתה של בן ארצי, שהייתה איתה ברכב בזמן האירוע, מוסיפה: "הייתי בהלם כשראיתי את השוטר מושך לה בשיער ומרביץ לה. פחדתי, הייתי בהלם. ראיתי שהפקח ניסה לעצור אותו, השוטר פשוט יצא משליטה".
לאחר זמן מה, ממשיכה בן ארצי את גרסתה, הגיעו למקום האירוע ניידות משטרה נוספות. "ניגש אליי קצין, ואמר לי 'תיכנסי איתו לניידת, הוא לא ירביץ לך'. הוא ביקש ממני להיכנס לניידת של אותו שוטר, שהיכה אותי מול עדים, וכשאני עוד חבולה. תשע ניידות הגיעו למקום, ולא יכלו לקחת אותי בניידת אחרת? זה פשוט אבסורד".
איך הרגשת כשנכנסת לניידת שוב?
"הייתי מפוחדת מאוד. מכניסים אותי לניידת מאחור עם אותו השוטר, שהיכה אותי כמה דקות לפני. הפקח נהג, והשוטר ישב משמאלי. הוא החזיק את הפלאפון שלו צמוד לגוף כאשר אני לא רואה את זה, ואז התחיל לעשות לי תנועות מיניות מגונות, וכן לנסות להתגרות בי כדי שאגיב".
למה שהוא יעשה דבר כזה?
"אני חושבת שהוא רצה להראות שאני בעייתית, ולהתגרות בי שאעשה משהו. הוא אמר לי 'הכל מצולם, הכל מצולם'. כשהבנתי את זה ואמרתי לו אל תצלם אותי, הוא קפץ עלי ושוב היכה בי באגרופיו. הוא תפס את מכשיר הקשר, וצעק לתוכו 'היא עוד מתפרעת לי פה', כדי שיהיה מתועד שהוא היכה בי באישור. אתה קולט?
"הוא התיישב לי על הראש וחנק אותי, כשאל תשכח שאני עדיין אזוקה. הוא הרביץ בי באגרופיו בגב ובבטן, כשהוא יושב עליי ואני אזוקה. כבר לא היה לי אוויר, צעקתי לפקח שיעצור את הרכב וחשבתי שהוא יהרוג אותי, ויגיד שעשיתי לו משהו. פשוט פחדתי על החיים שלי.
"באיזה שהוא שלב הפקח הבין שהמצב חמור, אז הוא עצר את הרכב באמצע הדרך, ואני לא זוכרת מי הוציא אותי מהרכב כשהפקח מחזיק בי, והשוטר שולח בעיטה לכיוון החלק התחתון של הגוף שלי. הוא אמר לפקח 'תביא את הגז מדמיע, ונחנוק את הכלבה הזאת'.
"מהפחד, הדבר הראשון שעשיתי - צעקתי לפקח 'אני אסטמתית', שיבין שאסור לעשות את זה. למזלי הגדול הפקח, שהיה מעין קרן אור בסיפור, לא נתן לו את הגז, ונכנסנו חזרה לניידת".
למה לא צעקת לעזרה?
"צעקתי שיעזוב אותי, אבל היינו בכביש ריק. כשנכנסנו לניידת שוב הוא התיישב עליי ולא שחרר אותי, כשהוא מכה בי בכל הגוף. זה היה נצח שנמשך כמה דקות. לא ידעתי איפה אני גומרת את הסיפור הזה ואיך, חיה או מתה. ככה זה היה עד שהגענו לתחנה. אתה לא מאמין כמה שמחתי כשהגענו לתחנת משטרה. חשבתי שהסיוט שלי נגמר, והוא לא ירביץ לי יותר".
בן ארצי נכנסה לתחנת המשטרה, שם חשבה שתהיה מוגנת, אך לטענתה תלאותיה לא הסתיימו שם. "בכניסה אזקו אותי גם ברגליים", היא ממשיכה לפרט את גרסתה, "כאשר הוא שוב אזק אותי בחוזקה רבה. העבירו אותי לחדר המתנה. קפאתי מקור, והמכות כאבו לי מאוד.
"ביקשתי ללכת לשירותים ושם, בדלת פתוחה, כאשר איתי עמד שוטר, הקאתי לתוך האסלה. ביקשתי מהשוטר שיקרא לקצין שיראה את זה, והוא אמר שאין שום סיבה. מישהו שעבר שאל את השוטר מה אני עושה פה, והוא אמר לו שאני סתם מקיאה אלכוהול, ושאולי אני סובלת מזעזוע מוח. איך הוא אומר דבר כזה?"
והיית שיכורה?
"לא, ממש לא. שתיתי כוס יין אחת בפאב לאורך כל הלילה. יכולתי להביא להם קבלה על כך. התחננתי בתחנה שיבדקו אותי אם אני על אלכוהול, סמים או מה שבא להם, והם לא עשו לי בדיקה. למה? מכיוון שזה היה טוב בשבילי. יותר קל להם להגיד שהייתי שיכורה בלי בדיקה".
איך התייחסו אלייך בתחנה?
"התיישבתי על כיסא מרופד, וביקשתי שיפנו אותי לבדיקות. כל הגוף שלי מסומן, אני רועדת וכחולה, ואף אחד לא הסכים. אמרו לי 'לא, את לא צריכה. כשתגיעי למעצר תראי חובש'. שוטר אחד, חבר של השוטר האלים שהרביץ לי לאורך כל הדרך, אמר לי 'תשבי איפה שאני אומר לך, שמעת?', ואז השוטר האלים נכנס לחדר, תפס את אזיקי הידיים שלי וניער אותי.
"צעקתי 'תעזרו לי, הוא שוב מרביץ לי', והוא באמת התחיל להרביץ לי, מול השוטרים והמצלמות שיש להם. ראיתי שאף אחד לא עוזר לי ואני אזוקה, אז להגנתי, כדי לשחרר את הידיים שלו שחונקות אותי, נשכתי לו את הזרוע. באותו הרגע לא היו לי הרבה ברירות, נגמר לי האוויר. הייתי בטוחה שאני עומדת למות.
"הוא התרחק ממני, לקח עט והתכוון לדקור אותי. השוטרים עצרו אותו, והרחיקו אותו ממני. הוא יצא, ואז הגיע הקצין, פתח לי את האזיקים מקדימה והעביר לי את האזיקים אחורה כשהידיים מאחורי הגב. זה המצב הכי משפיל שעברתי בחיי, חוסר אונים משווע. כאן נגמר הסיפור עם השוטר האלים, והתחילה החקירה במטה עצמו. חקרו אותי שני שוטרים כשעתיים, והעבירו אותי למעצר בבית משפט".
באיזו שעה זה היה?
"לפנות בוקר. ישבתי לבד כמה שעות, היה לי קר נורא. כל שנייה נראתה לי כמו נצח. בצהריים הגעתי למשפט. בתמימותי חשבתי שאני הולכת הביתה, אבל במקום הם העבירו אותי למעצר בקישון. ראיתי את הדברים האלה רק בסרטים.
"כל הזמן הזה לא אכלתי ולא שתיתי כלום", נזכרת בן ארצי. "נפתח לי פצע ברגל שהזדהם במעצר, וביקשתי מהחובש שיחטא לי את המקום. הסוהר אמר לו שלא צריך, אז הם זרקו לי משהו סמרטוטי ואמרו לי 'תעשי את זה לבד'".
מה עבר עליך בתא המעצר?
"זוועה. ישבתי בתא קטן עם עוד ארבע עצורות, כשאחת משלשלת ורועדת מסמים. כולן הפחידו אותי נורא. לא יכולתי לישון, וכל הזמן הייתי על המשמר. פשוט סיוט, סרט רע".
איך זה הסתיים?
"במוצאי שבת, למזלי ולשמחתי, ראיתי פנים מוכרות. החזירו אותי למעצר בבית המשפט, ושם חיכו לי משפחתי, חבריי ושני עורכי דין ששכרו הוריי. ואז לאור הנסיבות הוחלט לשחרר אותי למעצר בית בן יומיים".
איך את מרגישה עכשיו?
"לא ישנתי שלושה ימים, אני בטראומה נוראית. מפוחדת. חוסר האונים הזה לימד אותי שהחיים לא שווים כלום, ושאפשר לשחק איתך בכל רגע. הדבר העצוב בכל הסיפור הזה הוא שבעתיד אחשוש להתערב לצד הצדק. וזה מפחיד מאוד, מכיוון שהייתי מצפה שיעזרו לי ויעמדו לצידי כאשר אני אהיה בצרה".
באי כוחה של בן ארצי, עורכי הדין ויסאם עראף ואיתי עקבי מסרו: "מרשתנו הינה אזרחית למופת, הפעילה בתחום התרבות והקולנוע. בין היתר מוכרת מרשתנו כפעילה בתחום זכויות האדם, וכפעילה חברתית למען זכויות הקשישים בישראל.
"במהלך הדיון שהתקיים בבית משפט השלום בחיפה, הורה בית המשפט על שחרורה. ביקשנו מבית המשפט להורות למשטרה להציג את כל הקלטות המתעדות את שהיה בתחנת המשטרה - קלטות אשר ביכולתן לשפוך אור על האלימות שננקטה כלפיה".
ממשטרת חיפה נמסר בתגובה: "גברת בן ארצי פגשה בצוות שוטרים, שערך בדיקות חשודים בהדר. היא לא נבדקה ולא הייתה למשטרה כל נגיעה אליה, עד שגברת בן ארצי החליטה להפריע לשוטרים במילוי תפקידם, ולמנוע מהם לעשות את תפקידם.
"היא ירקה על השוטר, ובהמשך אף נשכה אותו בכף ידו וגרמה לו פציעה משמעותית. חובה עלינו לציין, כי השוטר עליו היא מלינה כאילו תקף אותה במטה המשטרה, התפנה לקבלת טיפול בגין פציעתו בבית החולים בזמן 'התקיפה' לכאורה. לאחר חקירתה החשודה נעצרה, ומתנהלת כנגדה חקירה במשטרת חיפה.
"למחרת בבוקר היא פנתה לקצין תורן של משטרת חיפה, פקד רן ירום, התנצלה על מעשיה ואמרה כי היא יודעת שטעתה, ואף ביקשה להביא עוגה לשוטר אותו היא נשכה. צר לנו כי המתלוננת מציגה גרסה שרחוקה מאוד מהעובדות, הקיימות בתיק החקירה ובעדויות מצליבות".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם