ראשי » מקומי » מרכז » תל אביב-יפו

ת"א: טענות לאפליה עדתית בסניף של רשת בית יעקב

כמו בעמנואל, גם בתל אביב פועל סמינר של רשת החינוך החרדית בית יעקב, וגם באשר אליו עולות טענות על אפליה לרעה בתנאי הקבלה ובחלוקה למגמות של בנות ספרדיות לעומת חברותיהן האשכנזיות. בסמינר מכחישים

בשבועות האחרונים רוחשת המדינה סביב הפרשה שקיבלה את הכינוי "בגץ עמנואל", לאחר ששופטי בית המשפט העליון קיבלו את הטענה בדבר אפליה לרעה על בסיס עדתי בין תלמידות מזרחיות לתלמידות אשכנזיות בבית הספר של רשת החינוך החרדית בית יעקב ביישוב החרדי עמנואל.

מסתבר שמנהלי בית הספר, והרשת, יצרו שם הפרדה בין "המגמה הרגילה", שלמדו בה בנות בעיקר ממוצא מזרחי, ובין "המגמה החסידית", שרוב התלמידות בה הן ממוצא אשכנזי.

בחצר בית הספר נבנתה גדר הפרדה בין שתי המגמות, וגם התלבושת האחידה של שתי המגמות שונתה כך שתבדיל בין התלמידות. הנהלת בית הספר, וכמוה גם ההורים האשכנזים, תלו את הסיבות להפרדה בטיעונים דתיים שונים, ובהם חוסר צניעותן של הבנות המזרחיות או שהן באו מרקע לא דתי מספיק.

לזמן תל אביב נודע כי במשך השנים הגיעו לגורמים שונים בעירייה טענות שונות על יחס מפלה לרעה לתלמידות ספרדיות בסניף התל אביבי של רשת בית יעקב, המוכר גם בשם "סמינר שרנסקי". הטענות , יש להדגיש, מעולם לא נבדקו, שכן מדובר במוסד מזרם החינוך העצמאי שאינו מוסר את נתוניו לעירייה. עם זאת, חשוב לציין כי הסמינר פועל בבניין שקיבל מהעירייה ברחוב יצחק אלחנן בשכונת נווה צדק, אף שרוב התלמידות בו אינן תושבות תל אביב כלל.

מדובר בשתי טענות עיקריות: הראשונה כי הנהלת הסמינר, ובראשה הרב יצחק שרנסקי, ממעטת לקבל אליו בנות ממוצא ספרדי. הטענה השנייה היא שרוב הבנות הספרדיות אשר זכו להתקבל נשלחות למגמה המקצועית שמגישה לבגרות במקצועות כמו גרפיקה והנהלת חשבונות ונחשבת פחותת ערך, ולא למגמה העיונית והיוקרתית יותר, שהיא בעצם סמינר למורות ולגננות.

"אף אחד לא מודה בזה בפה מלא, אבל ידוע שיש שם מכסה של שלושים אחוזים ספרדיות ושאת אלה שמתקבלות שולחים למסלול המקצועי", אומרת אם ממוצא ספרדי שבתה למדה במגמה המקצועית בסמינר. "יש שם סלקציות ויש שם גם פרוטקציות - קודם כול מתקבלים בני משפחה ומקורבים. אני ממש לא מבינה למה ראש העירייה רון חולדאי, למרות העמדות שלו נגד אפליה לרעה ונגד בתי הספר הפרטיים, ממשיך לתקצב אותם".

מנגד, טוען הרב נפתלי לוברט, חבר מועצת העירייה מטעם יהדות התורה ומקורבו של הרב שרנסקי: "מדובר בהשמצה ועלילה. מנתונים עדכניים שהגיעו אליי, כמות הספרדיות בבית הספר היא שישים אחוזים והחלוקה למגמות מתבצעת על רקע דתי ולא עדתי, שכן רוב רבני אשכנז אינם מתירים לבנות המגזר לגשת לבחינות הבגרות, להבדיל מרוב הרבנים הספרדים, שכן מרשים זאת".

רשת בית יעקב נוסדה כרשת חינוך חרדית לבנות בתחילת המאה הקודמת בעיר קרקוב שבפולין. בארץ יש לרשת עשרות סניפים, ובהם בתי ספר יסודיים, תיכונים וסמינרים למורות ולגננות. כאמור, הרשת שייכת לחינוך העצמאי, ובמרבית מוסדותיה לא מגישים למבחני הבגרות. סמינר שרנסקי, השייך לרשת, כולל כיתות ט' עד י"ב, וכן כיתות י"ג-י"ד של הסמינר. במוסד לומדות כ-550 תלמידות , אולם 115 בלבד הן תושבות תל אביב, 75 מהן תושבות דרום העיר ויפו.

"רציתי ללמוד במגמה העיונית, אבל הסכימו לקבל אותי רק למקצועית", מספרת תלמידה ממוצא ספרדי שסיימה בשנה שעברה את לימודיה בסמינר התל-אביבי. "למגמה העיונית הם לא מקבלים כל אחת, כמעט כולן אשכנזיות שם. בדיעבד, אני יכולה להגיד שאני שמחה שלמדתי במקצועי,

בלי אשכנזיות שיסתכלו עליי מגבוה. ובכל זאת, הרבה בנות ספרדיות רוצות ללמוד שם בגלל השם ובגלל הרמה הגבוהה".

"סיימתי את לימודיי בבית הספר 'יסודי התורה א'  בצפון תל אביב, שרוב הבנות בו היו אשכנזיות, ואת המשך לימודיי רציתי לעשות עם החברות שלי מהיסודי בסמינר שרנסקי", מספרת בחורה ממוצא ספרדי שביקשה לפני כמה שנים להתקבל לסמינר, אך סורבה.

"כל החברות שלי שנרשמו ושהיו אשכנזיות התקבלו. אני לא. שנה ישבתי בבית ולא למדתי, כי ניסיתי בכל זאת להתקבל. אחרי שנה הבנתי שחבל לי על הזמן, והלכתי ללמוד במקום אחר. היום שלוש האחייניות שלי, שהן ספרדיות, לומדות בסמינר, אבל כולן במגמה המקצועית. למגמה העיונית הן בכלל לא ניסו להתקבל כי הן הרגישו מראש שאין להן סיכוי".

"לפי דעתי, זה רע מאוד שהסמינר מחולק לשתי קבוצות - עיונית ומקצועית", נכתב בנובמבר 2009 בפורום של "מבט לשידוכים" - אתר שידוכים פופולרי של המגזר החרדי. "מה, זה עדר שמשווים אותו לחברה אחרת? באחת הספרדיות הנחותות ו'הפרחות', ובשנייה-האשכנזיות 'המודרניות'. מה זה. . . (הצילו!).

בהודעה אחרת מאותה שנה נכתב: "בשרנסקי זה מחולק: יש שרנסקי עיוני ויש את המקצועי. . . המקצועי זה הספרדיות, והעיוני זה מעורב. המקצועי פחות טוב, יש שם הרבה פרענקיות".

מנגד, יצויין כי בהודעה מלפני כחודשיים הייתה רוח הדברים שונה בתכלית: "הייחודיות בסמינר הזה מהאחרים הוא שמשם באות בנות מכל העדות, החוגים, ואין שם סקטור מסוים. תוכלו למצוא שם בנות חסידות לצד מזרחיות - ואפילו חוזרות בתשובה. והעיקר, שכולן שם בהרמוניה נפלאה".

"לכל מי שפנה אליי בזמנו בעניין סמינר בית יעקב אמרתי שהגישה שלי היא פשוט לא לשלוח לשם, לא להתחנן", אומר נתן אלנתן, סגן ראש עיריית תל אביב לשעבר מטעם ש"ס. "למה מלכתחילה לשלוח למוסדות אשכנזיים שעושים לך טובה? אני לא יודע מה הסיבות לאי-קבלת התלמידות - אם משום שהן לא אשכנזיות או משום שאינן דתיות מספיק, להערכתי, יש גם מזה וגם מזה".

אל דבריו מצטרף גם הרב מרדכי יצהרי, סגן ראש העירייה מטעם סיעת ש"ס בשנים 1998-1988: "אני זוכר שבתקופה ההיא פנו אליי לא מעט הורים ספרדים כדי שאעזור להם להכניס את בנותיהם למגמה העיונית בסמינר. בדרך כלל לא הכניסו לשם את הספרדיות, והיה צריך לבקש פרוטקציה, גם אם הציונים היו טובים".

חוקר החברה החרדית, הפרופסור מנחם פרידמן מאוניברסיטת בר אילן, אינו מופתע מהתלונות: "אני לא יודע בוודאות, אבל אפשר בהחלט להניח שחלק גדול מהתלונות נכון. וגם אם חלק לא נכון, זה עדיין מעיד על האווירה ועל הדרך שהנערות החרדיות המזרחיות תופסות את מצבן, את מעמדן, וכן על הפחדים, הרגשות ותחושת הפחיתות שהנשים הללו מרגישות לעומת חברותיהן האשכנזיות".

לטענת פרופסור פרידמן, האירועים האחרונים בעמנואל הם רק ביטוי קיצוני למה שקיים במגזרים אחרים בחברה החרדית בארץ: "זאת דילמה גדולה של החברה החרדית, שהיא חברה שבנויה שכבות-שכבות, מפוצלת מאוד ומתבססת על מסורות שונות", הוא אומר.

"צריך לזכור שנשים בעיניהם הן אלה שאוחזות במפתח החינוך וההמשכיות, לכן כל קבוצה מבקשת לשמור על הנשים לעצמה. אתה לא יכול לתת שהבנות שלך יינתנו ל'עם אחר'. אצל הבנים יש הפרדה מוחלטת כי הם הולכים לישיבות של חסידויות ספציפיות, ולכן אין סיכוי שיהיה ערבוב.

"אצל הבנות יש אמנם כמה מוסדות ברשת בית יעקב שהם רק של זרם חרדי מסוים, אבל הרבה פעמים יש ערבוב של זרמים וחסידויות שונות, וזאת מבחינתם בעיה. מה שעשו בעמנואל היה באמת חריג-הם בנו שם ממש חומת הפרדה. אבל בצורה כזו או אחרת, מעל או מתחת לפני השטח, זה ודאי יכול להופיע בכל מקום אחר".

צבי חסיד, מזכ"ל סמינר בית יעקב, מסר בתגובה: "במוסדנו לומדות תלמידות מכל ערי הסביבה, בוגרות עשרות בתי ספר מכל החוגים והעדות בישראל. עקב יוקרתו של מוסדנו ובשל חוסר מקום אנו נאלצים להשיב בשלילה ליותר ממאה תלמידות המבקשות להיכנס מדי שנה, ובהן גם תלמידות מכל העדות והחוגים, ללא אפליה לרעה. מאז ומעולם מוסדנו הוא סמל ודוגמה ללימודים משותפים מכל החוגים והעדות של בוגרות בית יעקב, וכך נמשיך".

מעיריית תל אביב נמסר בתגובה: "מבדיקת קובץ התלמידות בסמינר עולה כי התפלגותן העדתית דומה לזו הקיימת במסגרות אחרות, ואילו בקרב התלמידות התל אביביות התמונה הפוכה מזו המוצגת בכתבה.

"נוסיף כי מבנה בית הספר הוקצה לו עוד בשנות השישים. במסגרת קידום תכנית יצחק אלחנן העירייה בוחנת אפשרות לפינויו ולהעמדת השטח לטובת צרכים ציבוריים בשכונה. מלבד זאת, העירייה תומכת, כמתחייב, בתקצוב התלמידות תושבות העיר".

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "משרד החינוך מתנגד לכל אפליה גזעית או עדתית. הטענות הועברו לבדיקת המפקחת על בית הספר". 

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...