דני נוימן שם פס על המבקרים: "כואב לאנשים? שישתו מים"
מאז הודיע הערוץ הראשון כי פרשן המונדיאל יהיה דני נוימן, תקשורת הספורט כמרקחה. טורי ביקורת נכתבו, טוקבקיסטים שלחו חצים מורעלים ובפייסבוק קמה קבוצת מחאה. ונוימן? הוא משוכנע שמדובר בצרות עין תל אביבית, ומאיים בכניסה לרשימת הליכוד לכנסת הבאה
עם הפרסום שאת הצוות הבכיר יאיישו השדר הוותיק מאיר איינשטיין והפרשן נוימן, הביקורות כלפי הערוץ הממלכתי בכלל וכלפי נוימן בפרט היו קטלניות. כתבי ספורט קראו להשקיט רמקולים, אחרים טענו כי השיבוצים ברוממה מריחים מפוליטיקה והתקבלו על רקע שיקולים שוודאי אינם מקצועיים.
הרשת התמלאה השמצות ארסיות כלפי נוימן, חלק מהן מעבר לגבול הטעם הטוב, ובפייסבוק מישהו הגדיל לעשות כשפתח קבוצה בשם "גם אני לא רוצה לשמוע את דני נוימן מפרשן משחקי כדורגל!!!". כשנוימן התבקש להגיב על הקבוצה מהפייסבוק, הוא זרק: "היא משחקת בליגת העל?".
לא מדובר בביקורת חדשה. הטרוניות כלפי נוימן ידועות ומוכרות מהיום שבו הוא דיבר לראשונה לתוך מיקרופון. אף שנוימן מורגל בספיגת חצים, הוא עדיין לא מצליח להירגע בכל פעם שתוקפים את יכולת הפרשנות שלו. את "האני מאשים" שלו הוא מפנה כלפי הברנז'ה התקשורתית שיושבת מעבר להרי החושך של הקסטל.
"אותי אף אחד לא
"קשה להם לקבל שבית"רי, ליכודניק מירושלים, נמצא בעמדה כזאת כפרשן הכדורגל של הערוץ הראשון. כנראה הם, הברנז'ה, רוצים להמליך מישהו אחר. אין לי קשרים עם עיתונאים, אני לא יושב בבתי קפה, לא מדבר עם עיתונאים בטלפון, לא לפני ולא אחרי, אני אך ורק עם האמת שלי. כואב לאנשים? שישתו מים קרים. אף אחד לא יכול להגיד שאני לא מבין בכדורגל, למרות שיש כמה כאלה במדינת תל אביב".
למה אתה מכנה אותה מדינת תל אביב?
"כי ירושלים, כמו גם חיפה ובאר שבע, נחשבות לפרובינציה. אנחנו יודעים שהתקשורת רובה ככולה תל אביבית. אנשי תקשורת הספורט כאן לא מקבלים את הלגיטימציה של אלה שלא מסמפתים את הירושלמים".
ובאשר לביקורת שמופנית כלפיך.
"מגמתית ביותר".
אתה משייך אותה לעניין התל אביבי?
"כמעט כל הביקורת הזו נשמעת מתל אביב. אין לי בעיה עם הביקורת אם היא עניינית. אם יבוא מישהו ויגיד לי, 'אתה לא מבין בכדורגל', זה בסדר, אבל לא אם יגיד ש'הוא לא פרשן, הוא לא מבין כלום'. ראיתי בכמה מקומות שכתבו שאני עילג. אני בז לאנשים האלה, אני לא רואה אותם ממטר, לא סופר אותם".
למי אתה מתכוון?
"בניגוד אליהם, אני לא רוצה לפגוע. אני חונכתי אחרת, על ההדר הבית"רי".
אמרת שאתה לא אוהב קלישאות ובינתיים עיתונאים אספו ציטוטים שלך שיכולים למלא ספר שלם.
"מאה אחוז, אני לא רואה בזה שום פסול. כל עוד אני לא גונב ולא משקר, אז אין לי בעיה עם זה. אוהדי הפועל תל אביב שונאים אותי שנאת מוות, אבל אני מקצוען, לא עושה חשבונות ומפרגן להם כשצריך".
אתה מעורר הרבה עניין, וגם הרבה אנטגוניזם.
"מצוין, אני מתמודד עם כל דבר. אם לא הייתי מרואיין טוב, אתה לא היית בא אליי הביתה לראיין אותי. אם הייתי טיפש, לא היו מתייחסים אליי. אני מייצר אנטגוניזם אצל אוהדי הפועל תל אביב? אין לי בעיה עם זה".
איך אתה מתמודד עם כתבה לא מחמיאה עלייך?
"אשתי אומרת על זה, 'מחר עוטפים בזה דגים'".
מדרגות תלולות מובילות אל ביתו המרשים של נוימן בן ה-55 ברחוב שקט ויוקרתי במבשרת ציון. הוא מופיע בלבוש ספורטיבי ומהטלוויזיה בוקעים צלילים של הערוץ הממלכתי. על המסך טקס יום ירושלים. נוימן מתרגש, הוא אומר שזה מעלה לו את הנוסטלגיה.
על הרצפה בפינת הסלון שעונה אל הקיר תעודת ממוסגרת שהוענקה לנוימן מספר ימים קודם לכן - "אות ירושלים שלי", שמחולק זו השנה ה-16 ביומה החגיגי של העיר לכמה מכובדים מקומיים שבלטו בתרומתם. נוימן קיבל את האות על תרומתו לספורט. "היה טקס מדהים ומרגש, גאווה גדולה", הוא מתפאר ובלב כבד משקיט את קולות המארש הצבאי.
עולה לנאום יו"ר הכנסת רובי ריבלין, חברו הטוב של נוימן. השניים גדלו ברחביה. "המשולש הרוויזיוניסטי ברחביה", מכנה נוימן את טריו המשפחות נוימן-ריבלין-מרידור, שגרות שם עד היום. "רובי היה לוקח אותי למשחקי בית"ר בימק"א". בעונת 1968-1967 ריבלין ניהל את בית"ר ומינה את פרופ' צבי נוימן, אביו של דני, לנשיא הכבוד של הקבוצה.
ההיסטוריה של משפחת נוימן שלובה בזו של הציונות ותחילתה עוד טרם נאומו של הרצל בבזל. משה דוד שו"ב, סבה של אמו, עלה מרומניה בשנת 1888 וייסד עם חבריו את היישובים ראש פינה, יסוד המעלה, משמר הירדן ועין זיתים. "הוא קיבל כסף מהברון רוטשילד וגאל את האדמות", מתגאה נינו.
סבו של נוימן היה הרופא המחוזי של הגליל בתקופה העותמנית ובפרעות תרפ"ט המשפחה עברה לטבריה. לבנונה, אמו של דני, נולדה בצפת, למדה בבית הספר הראלי בחיפה ושם הכירה את אביו, שלאחר מכן למד רפואה בביירות. "הוא היה נוסע ברכבת שיצאה אז מחיפה ללבנון ומגיע בסופי השבוע בחזרה לחיפה", הוא מספר על אביו.
פרופ' צבי נוימן שימש לאחר לימודיו כרופא במחתרת האצ"ל ובשנת 1948 עברה המשפחה לירושלים. "זו הייתה משאת נפשו", מעיד דני.
בשנת 1960 ייסד האב את המחלקה לכירורגיה פלסטית בבית החולים הדסה עין כרם. רמי, אחיו של דני, החל ככדורגלן אך בסופו של דבר שינה כיוון וכיום הוא מנהל את אותה מחלקה שהקים אביו; האחות טלי היא אקדמאית בתחום ההומני. לדני בן מנישואיו הראשונים לליאת, צביקה, בן 21, המשרת בצבא ביחידת עילית. לפני 14 שנה נישא לאשתו השנייה הדס, עורכת דין במקצועה, שלה שני ילדים מנישואיה הקודמים.
כבר בתחילת לימודיו בתיכון הגימנסיה העברית ברחביה החל נוימן לשחק בקבוצה הבוגרת של בית"ר ירושלים. עם אורי מלמיליאן הוליך נוימן את הקבוצה בעונת 1976-1975 לזכייה בתואר הראשון שלה, גביע המדינה, וכן החל את דרכו בנבחרת הלאומית. שלוש שנים מאוחר יותר כבר זכה להניף את הגביע בתור קפטן בית"ר ירושלים.
לאחר שתלה את הנעליים ניסה את מזלו בקריירת אימון שבה לא הצליח במיוחד. "תקופה זו הסתיימה מהר, לא אהבתי את זה", הוא אומר. לפני כשנתיים סיים תואר ראשון במשפטים במכללת קריית אונו ולאחר תקופת ההתמחות ומבחני לשכה מוצלחים הוסמך כעורך דין.
כיצד בנו של הפרופסור לרפואה הלך לשחק כדורגל? זה לא טיפוסי.
"הייתי שונה, חריג בנוף, ילד אשכנזי מרחביה שמשחק בבית"ר ירושלים. באופן טבעי שיחקתי שם גם מאהבת בית"ר וגם מבחינה אידיאולוגית. היו כאלה שלא רצו לקבל את זה, בעיקר אלה שסבבו אותנו בשכונת רחביה ובבית הספר הגימנסיה, מורים שהשתייכו פוליטית לצד השני ולא אהבו את העניין הזה בלשון המעטה. אבל לא הייתה להם ברירה כי כבר בכיתה י' שיחקתי בליגה הלאומית".
ומה הביא אותך ללמוד עריכת דין?
"עוד כאשר לרובי היה משרד עורכי דין התחום הזה עניין אותי. ידעתי שביום מן הימים אהיה עורך דין".
ולמה בכל זאת בגיל כזה?
"בעיקר כדי להוכיח לעצמי שאני מסוגל, חוץ מזה זה מאוד מעניין אותי וזה גם שימושי עבורי".
גם כדי לתבוע לשון הרע את אלה שיוצאים נגדך לאחרונה?
"לאו דווקא לזה, יותר כדי להבין היטב את פרשות הריגול שאנו נתקלים בהן בזמן האחרון, לכבד את חופש הביטוי אבל לדעת את הגבול בין זה ובין אזרחי ישראל המסייעים לשונאינו. לדעתי יש יותר מדי חופש ביטוי וצריך לעשות סדר בעניין הזה".
ביקשתי מנוימן להיזכר באירוע בעל משמעות מיוחדת עבורו, כזה שיכול להעיד על אופיו.
"סיפור מהחיים", הוא זורק לאחר כמה שניות של מחשבה עמוקה. "בעונת 1976-1975 סיימה בית"ר במקום השני בליגה והייתה זו הפעם הראשונה שקבוצה ישראלית שיחקה במפעל האינטר-טוטו. שיחקנו בווינה נגד הקבוצה המקומית.
"במהלך המשחק, בסביבות הדקה השלושים, אחד השחקנים האוסטרים החל לקלל אותנו בלי סוף בגרמנית. השחקנים לא הבינו מה הוא אומר אבל אבא שלי יליד גרמניה, אני יודע גרמנית, הבנתי. 'נאצים, יהודים מלוכלכים', הוא צעק לנו. פניתי לקפטן שלנו יצחק ז'אנו והדלקתי את האש, הגיעו כמה שחקנים שלנו והחטפנו לאוסטרים מכות רצח.
"כל מי שהיה באיזור חטף, חלקם נפצעו. ראית את האחווה הבית"רית. ראית את הגאווה הישראלית, הגאווה היהודית. זה נמשך בין עשר דקות לרבע שעה של בלגנים, השופט היה המום. הסברתי לו באנגלית מה הסיבה למהומות והוא המשיך את המשחק מבלי להוציא אף לא כרטיס אחד. ניצחנו 1:3".
עבור נוימן בית"ר אינה רק קבוצת כדורגל. "אני יודע לאן אני שייך", הוא מספר, "מאין באתי ולאן אני הולך ואני נאמן לדרכי. מעולם לא סטיתי, לא ימינה ולשמחתי הרבה גם לא שמאלה. אני איש ליכוד, איש חירות בכל רמ"ח איבריי ושס"ה גידיי".
בין ידידיו ניתן למנות גם את ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט. "כואב הלב עליו", הוא אומר.
אם היית נדרש כעת לפרשנות פוליטית, מה היית אומר?
"ההרגשה שלי היא שאהוד לא קיבל שקל לכיסו".
כיצד אתה מסתכל על המצב הפוליטי כיום?
"אני שמח מאוד שביבי נתניהו לא נכנע לברק חוסיין אובמה".
אתה מציין בכוונה את השם חוסיין?
"זה השם שלו, מה לעשות? לי קוראים דניאל דוד נוימן. שמע, הוא לא אוהב ישראל, לא מחובבי ציון. ירושלים היא בירת ישראל לנצח נצחים, עיר שלמה שלעולם לא תחולק. יבנו בה בכל חלקיה".
מה אתה עושה בזמנך הפנוי?
"קודם כול אני קורא בכל יום שלושה עיתונים. חוץ מזה, אני אוהב לקרוא על סכסוכים בין-לאומיים, מדוע פרצו, כיצד נפתרו, אם נפתרו. אני בעיקר אוהב ביוגרפיות".
על מי הייתה האחרונה שקראת?
"אדולף היטלר, רציתי לדעת באמת מה זה הנבלה הזאת. קראתי לפני כן את הביוגרפיה על נלסון מנדלה ולפני כן את הביוגרפיה על ג'ורג' בוש האב".
כולם פוליטיקאים, מדינאים. לשם פניך מועדות?
"יש לי חיידק פוליטי שזורם בגוף, יש עליי לחצים יום-יומיים לרוץ לפוליטיקה".
זה הולך לקרות?
"בחודשים האחרונים זה מתחיל לחלחל בי, אני עדיין לא שלם עם זה".
ובכל זאת, אתה מעריך שבבחירות הבאות תהיה ברשימת הליכוד לכנסת?
"אומר לך כך: אם אחליט לרוץ ברשימת הליכוד בבחירות הבאות, יש סיכויים טובים מאוד שאהיה במקום גבוה בעשירייה השנייה. אני זוכה להערכה גדולה מאוד מדן ועד אילת ואני רואה אהדה גדולה מאוד הן אצל פעילי הליכוד והן אצל ראשי הקבוצות שמפצירים בי יום יום לרוץ. בבחירות האחרונות נפגשתי עם ביבי נתניהו וגם הוא אמר לי לרוץ".
ידו של נוימן בכול, ודאי בירושלים. אם הוא מגשש בימים אלה את כדאיות כניסתו לביצה הפוליטית, הרי שבכל הקשור בגיוס ספונסרים הוא ככל הנראה יודע היטב את העבודה: הוא מי שהביא את גומא אגאייר לבית"ר. עד כה הוא סירב להתייחס לכך, כעת הוא מספר על כך לראשונה.
"הייתה סיטואציה שאחד מחבריי לטלוויזיה היה איתו ב'מצעד החיים' בפולין לפני שנה", הוא מספר איך נולד הקשר, "אגאייר היה המממן של המצעד והוא אמר לאותו חבר מהערוץ הראשון שהוא מעוניין לרכוש קבוצת כדורגל בארץ. החבר פנה אליי, קישר בינינו ונפגשנו".
איפה נפגשתם?
"בבית של אגאייר בימין משה. כבית"ריסט שראה את בית"ר קורסת, לא רציתי שזה יקרה. הפגשתי אותו עם איציק קורנפיין ומאותו רגע יצאתי מהתמונה".
בשיחה המלצת לו לרכוש את בית"ר?
"לא, לא המלצתי לו. הוא שאל אותי שאלות כמו מה קורה בבית"ר והשבתי לו. הוא חשב אז לרכוש את הקבוצה, אבל לא היה שלם עם עצמו. אני לא שכנעתי אותו לבצע את המהלך; באתי, נשאלתי, עניתי, הוא ביקש ממני לקבל את הטלפון של היו"ר של בית"ר, וזהו".
אבל אתה איש בית"ר, קיווית שהוא ייקח את הקבוצה?
"לא. מובן שלא רציתי שבית"ר תתמוטט, בכל זאת זורם דם כחול בעורקיי. אנשים יאמרו שאני בית"רי, אני את העבודה המקצועית שלי בטלוויזיה עושה אך ורק על בסיס מקצועי. אם צריך לרדת על בית"ר, ארד על בית"ר; אם צריך להעביר ביקורת, אפילו קטלנית, אעביר אותה עם האמת שלי.
"גדלתי בבית"ר ירושלים, אני גאה, לא אתכחש לכך, למרות שיהיו כאלה במדינת תל אביב שלא כל כך יאהבו את זה ויגידו, 'הוא בית"רי והוא רק אוהב את בית"ר'. שימשיכו לקשקש".
באמת הייתה ביקורת כלפיך על האופן שבו סיקרת את בית"ר כאשר אתה מעורב בענייניה או על הדברים שהשמעת כלפי המאמן יצחק שום.
"ביקורת שהייתה לי על שום - אם היה עומד שם מאמן אחר, אז הייתה לי ביקורת על אותו מאמן. אני מפריד חד-משמעית בין הפרשנות שלי לכל יתר הדברים. אתה יודע כמה אוהדי בית"ר התקשרו אליי ואמרו, 'דני, כותבים שאתה לטובת בית"ר, אז אתה הולך נגדנו?'. אין אצלי איפה ואיפה".
לאחר הפגישה עם אגאייר הוצע לך תפקיד בקבוצה?
"הוצע לי, אבל אמרתי שאני מצטער מאוד, אני פרשן הכדורגל של הערוץ הראשון וטוב לי שם".
איזה תפקיד הוצע לך?
"תפקיד ניהולי".
יו"ר הקבוצה?
"נציג הבעלים. לא רציתי".
הפגישה בין נוימן לאגאייר נערכה כשלושה שבועות לאחר "מצעד החיים". על אף התעקשותו, גורמים בבית"ר דווקא משוכנעים שהוא היה בקשר עם הבוס הרבה מעבר לאותה פגישה בביתו. הם טוענים שהוא ייעץ לבוס החדש והיה מעורה היטב בתכנוני המועדון כמו גם במסעות הרכש ועתידו של המאמן שום.
הבנתי שיש לך עסקים שונים.
"כל הדברים שאני עושה הם דברים פרטיים, המקצוע העיקרי שלי זה פרשן הכדורגל של הערוץ הראשון".
זה סודי?
"אני לא אוהב לדבר על מה שאני עושה".
"תמיד אוהבים בברנז'ה לנגח את הערוץ הראשון", מגן נוימן על גוף התקשורת שמעסיק אותו. "כל משפט שני הוא 'רוממה, רוממה', אנשים יורקים לבאר שהם שתו ממנה, בעבר המבקרים הללו עבדו בערוץ הזה".
אתה מסכים איתי שאיכות השידור נופלת מזו של ערוץ הספורט לדוגמה?
"יכול להיות שיש בעיות עם איכות התמונה, זה טבעי, צריך להחליף חלק מהציוד המיושן של הערוץ. אני בטוח שברגע שתושג הרפורמה שעליה עמלים ראשי הערוץ, יהיו ציוד אחר, האולפנים ייראו אחרת, אבל אין כל הבדל בין איכות הצילום של הערוץ לזו ערוצים אחרים".
אתה לא רואה שיש בעיה בשידור הציבורי?
"יש לערוץ הראשון תכניות יוצאות מן הכלל, תכניות האקטואליה מצוינות. צריך רפורמה, אבל האיכות טובה מאוד. זה כבר מגעיל לשמוע, מגעיל לראות, שעל כל דבר מלגלגים על הערוץ הראשון, זה לא מכובד".
בשבת שעברה הוכרעה האליפות באופן מעורר מחלוקת. שיטת הקיזוז של אבי לוזון יצרה בדיוק את מה שיו"ר ההתאחדות הודה לפני כחודש כי חשש ממנו – אלופה שצברה במהלך העונה פחות נקודות ליגה מסגניתה. נוימן התבטא שבת אחר שבת נגד השיטה, אולם נזהר לאורך הדרך בלשונו לא לפגוע בלוזון.
"הפועל תל אביב היא הקבוצה הטובה ביותר בישראל למרות שהאליפות מבחינת קיזוז הנקודות מגיעה למכבי חיפה", הוא אומר.
לוזון צריך ללכת הביתה?
"העברתי ביקורת על שיטת הקיזוז וגם על הגדלת הליגה, יש שתי קבוצות מעל הליגה בהפרש ענק. עם זאת, אני לא חושב שהוא צריך ללכת הביתה, הוא צריך להישאר אבל להביא צוות ניהולי של אנשי מקצוע, כדורגלני עבר מצטיינים שיודעים לנהל, ועדה מייעצת אבל עם שיניים".
בעוד שלושה שבועות ייסע נוימן למונדיאל, שאותו הוא מתאר "אירוע פנטסטי, חוויה ספורטיבית ממדרגה ראשונה".
מה מצפה לנו?
"מה שמדהים הוא שלא ניתן לציין נבחרת או שתיים כמועמדות לזכייה. תמיד יש את איטליה, שגם כאשר היא לא טובה היא יכולה להגיע עד הסוף. יש את נבחרת אנגליה עם קאפלו, את נבחרת ארגנטינה עם מסי, את נבחרת ברזיל, את הולנד, את גרמניה, את חוף השנהב ויש את אלופת אירופה ספרד".
אתה אוהב להמר מי תנצח, אז זו ההזדמנות לרשום את ההימור שלך למונדיאל.
"ההרגשה שלי היא או ברזיל או אנגליה. בחצאי הגמר יהיו גם ספרד וארגנטינה".
אתה חושב שהמאמן מראדונה יצליח?
"לא מחזיק ממנו, אבל אני לא חושב שזה תלוי בו אלא בשחקנים, אני מקווה שהוא לא יפריע. אני חושב שהקבוצה יכולה להצליח מכוח האינרציה, מכוח היחד".
במקביל לקריירת המשחק שלו, החל לפרוח הרומן של נוימן עם התקשורת. הוא נחשב בזמנו "פה גדול" ומי שמפריח קלישאות לאוויר. האווירה הלא פרומלית של הכדורגל בעבר אפשרה לו להיכנס אל עולם התקשורת החל מגיל 20, אז כתב טור שבועי ב"מעריב", "הטור של דני נוימן".
"כבר אז אהבו לדעת מה יש לי לומר", הוא אומר ומודה כי היום לא היו מאשרים לכדורגלן לכתוב מילה. זמן קצר לאחר מכן גם החל את הרומן שלו עם הרדיו, כאשר היה משדר בגלי צה"ל מדי יום שישי. במהלך הקריירה אף הוציא ספר עם איש קול ישראל דני דבורין בשם "אני דני נוימן, קפטן בית"ר ירושלים".
לאחר שפרש חזר למדיה הרדיופונית בתור שדר ופרשן בתוכנית הכדורגל "שירים ושערים" לצדו של דבורין. במהלך שנות התשעים הוציא לאור את מגזין הספורט "על הטריבונה" שחולק באיצטדיון טדי במהלך משחקיה של בית"ר, ולפני שש שנים הצטרף למחלקת הספורט של הערוץ הראשון ושימש כפרשן באליפות אירופה בשנת 2004. מרגע הצטרפותו לערוץ הממלכתי הביקורת כלפי נוימן לא פסקה.
מבקר תקשורת הספורט, שלמה מן, כתב בטור לעין השביעית כי "שחקן העבר של בית"ר ירושלים הולם היטב את רוח השדרנים מלאי הפתוס המלווים שנים את רשות השידור, ושכמה מהם הפכו לגיבורי תרבות במערכונים בלתי נשכחים. נוימן, לטעמי, על פרשנותו הצפויה והמבולבלת, הוא אחד ההזויים שבהם".
נוימן גם נודע בקלישאות, חלקן מבטאות את המובן מאליו: "היה כאן גול מטעות של ההגנה", או הבחנה שעל פיה "ההבדל המהותי בין שתי הקבוצות הוא השחקנים". הוא הצהיר כי "מאזן גנאים מחבר בין אדם לחברו ובין אדם למקום", וטען כי "סנטימטר של מזל שווה יותר מקילו של שכל".
חלק מאמירותיו אף מוטלות בספק בעולם המדעי. כך למשל קבע נוימן כי "שחקן שבועט פנדל ברגל שמאל, בדרך כלל גם מבקיע" וחשף כי "בלילה הכדור עף מהר יותר".
נוימן נמצא כבר שנים על המוקד, סופג ארטילריית ביקורת ויוצא להתקפה. הוא מצהיר שהוא מתעלם מהביקורות, אך למעשה הוא קורא באדיקות כל מילה שנכתבת עליו ורואה מחדש כל משחק שפירשן ותוכנית שבה השתתף. כאשר הוא חש פגוע, הוא מטלפן ותובע את עלבונו. אם מדובר בהשמצה של ממש, גם תביעת לשון הרע על הפרק. אולי בכלל הפניית החצים לברנז'ה התל אביבית תשרת את הקמפיין הפוליטי העתידי שלו: נוימן נגד לפיד.
לאורך כל הראיון הוא מדבר לאט, נזהר מאוד בבחירת המלים. הוא מאוד תיאטרלי, מרבה להשתמש בתנועות ידיים כדי להביע את כוונותיו בבהירות, הביטויים שבהם הוא בוחר להשתמש מלאי עוצמה ורגש והידיים ממחישות את הדרמה. הוא יושב זקוף על קצה הספה במהלך השיחה, לא נשען לאחור, לא מרפה.
רק לקראת סוף הראיון הוא חש רגוע יותר ומאפשר גם לשיחה לגלוש מעט מחוץ לפורמליות של הערוץ הראשון. "יש לי ערך מוסף שלהרבה פרשנים אחרים בארץ אין: הייתי שחקן, כוכב בבית"ר ירושלים, אימנתי, ניהלתי", הוא פורס את הרזומה שלו.
ומה דעתך על פרשן שלא היה שחקן כדורגל מקצועי?
"זו בעיה, מאחר שהוא לא רואה את אותם דברים שרואה מי שהיה שחקן".
זה לא סוד שהיו מאבקים פוליטיים מאחורי הקלעים סביב איוש תפקיד הפרשן הראשי למונדיאל בינך ובין אבי רצון.
"היו כאלה, אבל אני לא הייתי מעורב בהם. באופן טבעי, לכל פונקציונר יש את האנשים שלו ואת אלה שהוא רוצה להביא".
אז למה אתה נוסע בסופו של דבר?
"אני עובד רשות השידור, הפרשן המוביל של הערוץ. אבי רצון הוא לא עובד רשות השידור ולכן באופן טבעי אני אמור להיות הפרשן הראשי של המונדיאל".
אבל הבוס שלך ששי אפרתי, מנהל מחלקת הספורט בערוץ הראשון, ניסה לדחוף את רצון על חשבונך.
"לא שמעתי את זה ממנו באופן ישיר, יכול להיות שבחדרי חדרים הוא אמר מה שאמר. השורה התחתונה היא שאני לא מעורב בזה".
גם עמית הורסקי, שדר הכדורגל של הערוץ הראשון, לא כל כך אהב שנדחק הצדה לטובת איינשטיין במשחקי ההכרעה של ליגת העל. איך אתה רואה את הדברים?
"על זה שמאיר הוא אחד השדרים הטובים בתולדות ישראל, אם לא הטוב שבהם, אין ויכוח. הוא יהיה השדר הבכיר בדרום אפריקה. ברשות השידור בחרו לתת למאיר להרגיש את הכימיה איתי וגם לשדר משחק מרכזי לקראת הטורניר.
הורסקי אמר לך שזה מפריע לו?
"מה אני אגיד לך, שזה לא הפריע לו? כאב לו, אבל עמית הוא ילד בוגר, הוא יודע לקבל את זה והוא נחשב שדר מעולה".
אתם מרבים להתווכח בשידורים.
"זה מעניין, אי אפשר להסכים כל הזמן. כשיש ויכוחים מקצועיים, ענייניים, זה דבר טוב לשידור".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם