מסובבים אותנו: תרמית האופניים הגדולה של ת"א
לא פלא שאירוע האופניים של עיריית תל אביב התקיים אתמול בכיכר המדינה. אם היו עורכים סבב אופניים בשבילי העיר, התושבים היו עולים על התרמית: אין כאן באמת כאלה. דעה

האחרונים מתמקדים לקראת סוכות במיתוגה של תל אביב כ"עיר מושלמת לאופניים", מזמינים את התושבים "להצטרף לחוויה הדו-גלגלית" ששומרת על הסביבה, ומתפארים באלף הקילומטרים של שבילי אופניים בעיר. הפרסומים אף מלווים בתצלום מקורי, המציג כיסאות של בית קפה בשדרה מרכז-תל-אביבית טיפוסית, כאילו היו מושבים לאופניים.
ואני תוהה: מאיפה החוצפה? כמה יהירות יכולה להיות להם? נכון, נסללו הרבה מסלולי אופניים בתקופתו של רון חולדאי, אבל היכן? בפאתיה של העיר, בפארק הירקון מערב ומזרח, באיזור עתידים ובשפך הירקון. לבכירי העירייה שגרים בצפון העיר יש יופי של שבילים לצעידת השבת, אבל מה איתנו, צעירים תושבי המרכז, בעלי ההכנסה הנמוכה יותר?
שביל אחד לרפואה העירייה לא סללה בין כיכר דיזינגוף, אזור מגוריי, ובין רחוב קרליבך, מקום עבודתי, ואל תגידו שישנן שדרות רוטשילד - כי הן היו שם קודם, ואל תצביעו על שביל האופניים באבן גבירול - כי אין מגוחך ממנו.
כשאני מבקשת בכל זאת לנסות את מזלי ברכיבה בתוך העיר, זה מסתכם בכשלוש תקריות עם נהגים, כמעט עשרים התנגשויות בהולכי רגל, הסתבכות אחת
בעירייה יגידו שמרכז העיר צפוף וקשה לבנייה, אבל זה בדיוק העניין: אם זה המצב, במה אתם מתפארים בדיוק? סללתם שבילים במקומות שהיה אפשר, וכשכבר ביצעתם מהפכה בציר המרכזי בעיר, העדפתם לשרטט שביל הזוי ומסוכן על המדרכה, במקום לעשות מסלול אופניים ראוי לשמו.
האירוע שערכה אתמול העירייה ושפורסם באגרסיביות, אחד האחרונים בחגיגות המאה לעיר, היה מירוץ נגד השעון של טובי הרוכבים בכיכר המדינה. כל כך מתאים. לא אירוע המוני של רוכבים עממיים בשבילי העיר (שהרי אז יעלו על הפדיחה: אין לא שבילים בנמל ולא שבילים בטיילת), אלא תחרות אקסקלוסיבית עם פרסים יוקרתיים במקום שדיירות מגדלי אקירוב קונות את הפראדה שלהן.
הכותבת היא סגנית עורך "זמן תל אביב".