הפיצה כובשת את המגזר הבדווי
באופן די מפתיע הפיצה הופכת למאכל מוביל במגזר הבדווי: לא פחות מ-10 פיצריות נפתחו לאחרונה ברהט והתחרות בשמיים

"כשאמרתי למשפחה שלי שאני עומד לפתוח פיצרייה אמרו לי: 'לך תעבוד במקום יותר רציני הגבינה והבצק לא יביאו לך פרנסה'", אומר אל-עוברה. "לא הקשבתי כל-כך, ועשיתי את אשר אהבתי וזה עשיית פיצה.
באחרונה כ-10 פיצריות ברחבי רהט מדרום העיר ועד למזרחה. כשהמרוויחים העיקריים הם התושבים שנהנים ממגוון טעמים של פיצות שחלקן אפילו לא מביישות את האיטלקים. "התחרות בשמיים, כל אחד מביא את הטעם והסוד בעשיית הפיצה בעיר, והאנשים עוברים מטעם לטעם", אומר אל-עוברה, "אני שמח על התחרות, כי זה גם תורם לכלכלת העיר".
בבירת הנגב הבדואית רהט, שמונה יותר מ–50 אלף תושבים, אכלו בעבר לקינוח, על פי המסורת, כנאפה ובקלאוות והיום אוכלים לקינוח אך ורק פיצה, " אוהבי הבקלאות והכנפה ברהט עברו מהמתוק למלוח - הם עכשיו אוכלים פיצה לקינוח", אומר אלעוברה בחיוך. "כשפתחתי את הפיצרייה בשנת 1999 לא ידעתי מה מצפה לי, חשבתי שהמגזר המסורתי לא יאהב את המאכל האיטלקי, אבל להפתעתי האנשים לא הפסיקו לפקוד את המקום עד היום".
אחרי המפגש הראשון המוצלח עם הפיצה, הבין אל-עוברה שכאן החלה מהפכה במגזר הבדואי והוא המשיך קדימה שדרג את הטעם. "תמיד חיפשתי את הטעם השונה והייחודי ועקב כך הצלחתי להביא לטעמים ומתכונים שמאוד מצאו חן בעיני הלקוחות", אומר אל-עוברה. "המשכתי להוביל את המהפכה שהתחלתי משנת 99 ועד היום".
הכנסת המוצר החדש, הפיצה, למגזר הבדואי הייתה עבור אל עוברה צעד ראשון והוא ממשיך להתרחב: כיום הוא נמצא בשלבי הכנה
אלעוברה חשף בפנינו שהפיצות שלו זוכות להצלחה כנראה לא רק בקרב המגזר הבדואי. "הופתעתי לגלות שאנחנו מקבלים טלפונים מתושבי באר שבע שמזמינים פיצות, למרות שהמשלוחים לשם כרוכים כמובן בתשלום", אומר אל-עוברה. בנוסף המושבים והקיבוצים הקרובים לרהט, כמו שובל, משמר הנגב, אשל הנשיא וגם תושבי הפזורה הבדואית העוטפת את העיר רהט מזמינים פיצות. "אני שמח שאני מספק למקומות האלה פיצות כי זה עושה לי טוב, המוצר שלי טעים והוכחה לכך, שהלקוחות שלי מתרבים מיום ליום", מציין אל-עוברה.
פיצריית "אבן-ברי" בבעלות אברהים אבן ברי ,נחשבת למתחרה העיקרית של פיצריית "רהט" הוותיקה. אבן ברי עבד במשך שנים אצל אל-עוברה ולאחר שלמד את עשיית הפיצה הוא פתח לעצמו פיצרייה והפך למתחרהו העיקרי. המתחרים האחרים מנסים לשדרג ולפתח את הטעם, הן של הבצק והן של הרוטב, ומשקיעים בתוספות וסוגי הגבינות שלהן השפעה רבה על הלקוחות.

"אני חושב שהתחרות היא על הטעם. אני מנסה להביא את הטעם הכי טוב שיש ולהגישו ללקוחות שלי ואם התגובות שלהם טובות אני ממשיך עם אותו מתכון, אם הלקוחות לא יאהבו את הטעם אני עובר למשהו אחר. לכן, חשוב מאוד מה יאמר הלקוח", אומר אבן ברי.
פיצרייה נוספת היא של עאטף אלקרינאוי, שפתח אותה לפני מספר חודשים. מצד אחד הוא מודע לתחרות הלוהטת בין הפיצריות בעיר רהט ומצד שני ממש לא מודאג ממנה. "אני מתפרנס, לא איכפת לי מהתחרות שעושות שאר הפיצריות בעיר. יש ברהט יותר מ52- אלף תושבים וזכותם לבחור את הטעם שירצו".
"זה ענף קשה מאוד, במיוחד במגזר", אומר עיסא אל-עוברה. "לכל חמולה יש פיצרייה, ממש ככה, אבל האנשים שרוצים לטעום פיצה אחרת עורקים לפיצריות אחרות".