 |
/images/archive/gallery/546/385.jpg עדי רובינשטיין
 |
|
|
|
|
|
|
| בעיתוני סוף השבוע הוכרז סופית שלהיות תל אביבי זו קללה. ככה זה שאנשים מחדרה וירושלים בוחרים לחיות בתל אביב ואחר כך לטנף עליה |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
האם אתה מפחד מהאיומים והפיגועים בתחבורה הציבורית בלונדון?
"כל עוד אל קאעידה לא מתכוונים להתחיל לפוצץ לימוזינות, אני לא דואג".(נואל גלאגר במסיבת עיתונאים בארגנטינה, אביב 2006)
אז תל אביב היא בועה, או ככה לפחות טוענים עיתוני סוף השבוע. יש כאלה בנהריה שאפילו מייחלים לטיל בתל אביב. אין שופטים אדם בצערו.
קצת עצוב לשמוע אנשים מנהריה מאחלים טילים ל"בועה". הבועה זו בדרך כלל הגדרה של אנשים מהפריפרייה שבאים לתל אביב. את הסרט הנושא שם זה, יצר והגה גל אוחובסקי, הומו מחדרה שהגיע לתל אביב בשניה הראשונה שיכול היה להגיע. להיות הומו בחדרה לא היה
גליק גדול, בתל אביב יותר קל. גם לירוק לבועה ממנה את חי, מסתבר שקל. ייאמר מיד. תל אביב בהחלט ניזונה ומפתחת את עצמה מאנשי הפרובינציה. מאנשים מחדרה, חיפה, ירושלים ושאר ערי שדה ושינה שראשם מפוצץ ברעיונות מגניבים, פוריים שספק אם מישהו בעיר שלהם ייתן להם להוציא אותם החוצה. זה נכון לגבי כל כרך גדול. גם אנשים ממינסוטה הופכים את ניו יורק למקום יצירתי ומרענן יותר.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
בועה עלאק
|
|
|
 |
|
|
|
כשאתה נולד, גדל וחי בתל אביב כל חייך הדיבור על בועה מעורר בך גיחוך. רק אם גדלת בבאר שבע אתה באמת יכול להחזיק מהעיר הזו בועה. הבועה היא ביתו של התל אביבי על פי הסטריאוטיפ. את אף אחד לא מעניין שבפועל יש פה אנשים שקמים בבוקר, הולכים לעבודה, מרוויחים חרא, החברים שלהם מתגייסים למילואים, הנשים שלהן נשארות לבד בבית, ומי יודע אולי יפול גם איזה פיגוע בדרך חזרה הביתה. אבל ככה זה בבועה, אחר כך נצא לשתות בפאב השכונתי. הברמנית הכוסית מחיפה תשרת אותנו, ואולי נביא הביתה מישהי מפתח תקווה שהגיעה לעיר הגדולה והיא נורא מבולבלת. בועה, בועה. באחת הכתבות שפורסמו במוסף "סופשבוע" מצוטט אלי מויאל: "יש לי הרבה חברים תל אביבים, ויש בינהם אנשים מדהימים". פעם היו אומרים את המשפט הזה על מרוקאים, אחר כך על ערבים, אחר כך על הומואים עכשיו על תל אביבים. את מי נשאר עוד לשנוא? ומויאל הוא עוד הצלע השפויה היחידה שנתנה את קולה מהפריפריה בסופשבוע.
תל אביב מלאה באנשים מצפון הארץ שהגיעו להתארח בחלקם אצל הבן או הבת בעיר הגדולה. אצל אותו בן המשפחה שעשה את הצעד הגדול ועבר לעיר הגדולה, שם ינסה את מזלו. אפשר להבין אותם את הילדים האלה שבאים לעיר הגדולה. בבית בו אבא מייחל לקטיושה בתל אביב, אי אפשר באמת להתקדם בחיים אלא אם כן תופסים מרחק.
תל אביב מורכבת מעשרות אלפי מהגרים שחושבים שהם בניו יורק. הם טועים. תל אביב בהרבה מובנים, עיר יותר מגניבה מניו יורק גם אם רחוקה ממנה תרבותית אלפי שנות אור (לא פחות). אבל אותם אנשים מאלפי הנקודות בישראל, הם כאמור אלה שיוצרים בה את הפסיפס והשיח התרבותי המוביל של עיר. הם אלו שיוצרים טרנדים, ממש כמו שאנשים ממנצ'סטר וליברפול האפרוריות עושים בלונדון הזוהרת. ומה עושים התל אביבים הרגילים? הם קמים בבוקר, הולכים לעבודה או לצו 8. אבל איזה סרטים/סטריאוטיפים/ מאמרים או כל דבר אחר אפשר כבר לכתוב על אנשים רגילים שכאלה? בניגוד למה שחושבים על החיים בתל אביב, אף אחד לא נוסע כאן בלימוזינות סטייל אואזיס ורוב האנשים כאן נוסעים באוטובוס לעבודה, לפעמים כאמור, האוטובוס הזה מתפוצץ.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מאברי גלעד ועד כוכב נולד
|
|
|
|
|
|
|
לא פעם אנו שומעים כוכב חדש שהגיע לראשונה לתל אביב ומספר "איך הוא אוהב לחזור לאמא בצפון/דרום כי שם האנשים יותר אמיתיים ויותר חמים". אף אחד לא הכריח אותך לבוא לתל אביב חמודי ולוותר על המטבוחה/ ירקות טריים/ חום הלב של המשפחה שלך בפריפריה. אם כל כך חרא בתל אביב, ואנשים כל כך מתעקשים לשתות את האספרסו שלהם בצורה שחצנית, כל אחד מוזמן לחזור למקום ממנו הוא בא.
גם אברי גלעד, שטוען שצריך לרענן את המרכז באיזו קטיושה, לא נפטר כנראה מתסביכי הנעורים שלו כירושלמי, שלעולם לא יהיה מקובל בעיר הגדולה, גם אם יעשה פה דברים נועזים ופורצי דרך. רגשי הנחיתות יישארו חזק חזק בתוכו, גם עשרים שנה אחרי שהאיש הזה שלח אותנו לחנויות לקנות חטיף "העולם הערב".
במלחמה הזו תל אביבי הפך להיות סוג של קללה. זה בדרך כלל מגיע בשילוש הקדוש עם אשכנזי והומו. מה שגורם לך לחשוב מה יקרה אם יום אחד יגמרו פה כל המלחמות עם השכנים ואז נצטרך לחיות אחד עם השני. מדובר כנראה בסיוט הגדול של כל ממשל שעלה או יעלה פה ולכן, אתם יכולים להיות רגועים, מלחמות תמיד יהיו פה. גם כאלה שמתים בהם הומואים אשכנזים מתל אביב.
| | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
| | | | עורך ערוץ התרבות של nrg מעריב | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
