 |
/images/archive/gallery/111/402.jpg רינת ברקוביץ
צילום: נעם וינד  |
|
|
|
|
|
|
| חנה לסלאו של "החוליה החלשה" לא שיכנעה את רינת ברקוביץ' שהיא יכולה להיות ביץ' מהגיהנום. מקסימום ספטא זפטה |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"החוליה החלשה", 21:00, ערוץ 10
אחרי כל הכתבות והפרומואים בנוסח חניבעל לקטר, ידעו אמש גם סרבני טלוויזיה מושבעים כי חנה לסלאו חוזרת ובגדול, ומחליפה את תדמית הספטא זפטה בזו של הביצ'ית מהגיהנום. עניין הביצ'יות זכה לחשיפה תקשורתית כל כך גדולה, עד שלרגע נדמה היה כי אין לאשה זכות קיום בשום מצב צבירה אחר. ההתרגשות שהתחוללה בחודשים האחרונים סביב דמותה של הביץ' תפחה כמו חצ'קון גדול, והביאה לשיאו את הטרנד שהחל בפרסומות עם הנשים האגרסיביות, יושם בגמלוניות על ידי פנינה דבורין, ונגרר אל יכולת השיפוט הבעייתית של ריקי גל.
בין אם זו הביצ'ית המצליחנית שפועלת מאחורי הקלעים, בין אם זו ביצ'ית מסוג ההאז-בין שמנסה לשחזר את העבר המפואר לאחר שסיימה לטפל בילדיה, ובין אם זאת סתם הומו ביץ' – תפקיד הביצ'ית הפך להיות התפקיד
המבוקש ביותר בטלוויזיה.
ידידי ש' הסביר לי בהתלהבות גדולה כי הביצ'ית היא הצורה הטהורה ביותר של הנשיות, משום ש"היא מכילה את כל האלמנטים שלה - תשוקה, קנאה, שנאה, רוע, תחמנות, חירות, מניפולטיביות, עוצמה מטורפת". קשה היה לעצור בעדו כשהמשיך ופרט באוזניי את יתרונותיה: "היא חתולה כזאת, יודעת מה צריך לעשות, ואיך לסובב את כולם כדי שזה יקרה. ביצ'ית היא הפאם פאטאל המשודרגת, זאת שנפלה על הדארק סייד". ניגבתי את השפופרת, כמו שאומרים, והבנתי שזה לא מקרי שלונדון וקירשנבאום תקפו את לסלאו בפרומו שעשו לה בתכנית שלהם, ודרשו ממנה שתפגין יותר רוע. הביצ'ית הכוחנית שפוגעת בכל מי שניצב ובעיקר במי שניצבת מולה, היא בעיקר פנטזיה של גברים, הגירסא הלא-סליזית של היאבקויות נשים בבוץ.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
חנה לסלאו. צילום: יוסי צבקר
|
|
|
 |
|
 |
|
סתם פולניה
|
|
|
 |
|
|
|
איך שלא יהיה, החצ'קון התקשורתי הזה הצליח לנקז את כל הציפיות משעשועון הטריוויה החביב הזה לשאלה מוגלתית אחת: תהיה או לא תהיה ביצ'ית? ובמילים אחרות – האם היא תעמוד בציפיות. ברגע האמת זה התפוצץ, והדבר האחרון שאפשר היה לאמר על לסלאו זה שהיא ביצ'ית. א', שישב בבית קפה כשהוא לובש חולצה שעליה מודפסת המילה useless, היטיב לנתח את האכזבה הציבורית כשביאר לחברתו: "היא היתה צריכה להיות מרושעת אבל היא לא כל כך הצליחה להתמודד עם זה. כל הזמן היא עשתה חיקויים של פולניות ושל תימנים. היא לבשה משקפיים ואז פתאום הורידה אותם ונהייתה מרושעת ואמרה 'מי החוליה החלשה', אבל זה פשוט לא עבד. זה לא רוע טהור, זה רוע מזוייף. היא רק מנסה להצחיק את הקהל שלה. אני גם לא זוכר שחניבעל עשה חיקויים של פולניות".
אז נכון שחנה לסלאו לא סיפקה את הסחורה שהתקשורת פימפמה לנו. ונכון שזה גם נורא בלט אל מול הספרנית האימתנית מרגלית, שדי עשתה את כל העבודה: היא הדיחה את הבלונדה כי "היא יפה מדי בשביל לנצח", ובסוף גם גרפה את כל הקופה, כלבה כמו שצריך. אבל בינינו, כמה ביצ'ית יכולה להיות אשה שעושים עליה כתבה ב"7 ימים"?
דווקא משום ששמרה על ביצועיה הטבעיים, התגלתה חנה לסלאו כאשה חזקה ושלמה עם עצמה, שלא נותנת לסביבה החיצונית לבלבל אותה. בקיצור, אחת שמשתינה על כולם מן המקפצה, כולל על "ההוראות המיוחדות של ה- bbc". ההופעה שלה היתה חמודה עם קריצה, ובכל אופן הרבה יותר עסיסית מזו של דבורין העצית. היא פשוט היתה היא. וזה היה מרשים מאד. ממש לא ביצ'ית, נכון, אבל עדיין.סוף סוף התגלה בטלוויזיה רול מודל נשי עם עמוד שדרה יציב, ואישיות שלא נכנעת לתכתיבים של בנים. כל כך התרשמתי ממנה, עד שהחלטתי לחקות אותה, ולהפוך להיות הספטא זפטה של nrg. מהיום – אין יותר רינת הביצ'ית. קראו לי מעכשיו רינת הנחמדה.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
