חם ברשת: יקיר הוכמן הגוסס יהרוג אתכם מצחוק
שני דברים הובילו את תומר פישמן ואמיר בוקסבאום ליצירת "אז אתה עומד למות בכל רגע". הראשון – ליצור סדרת רשת מצחיקה שתקדם אותם. השני – לדון ברצינות ברגעים הכי דרמטיים של החיים. ככה נולדה דמותו הטראגית והמופרכת של יקיר הוכמן. גסיסה נעימה
יום אחד הרופא מודיע ליקיר הוכמן שהוא חולה במחלה נדירה ושהוא עומד למות בכל רגע. באותו רגע גורלי אחד הוא מבין שאין לו משפחה, חברים, אהבה או עבודה, ומחליט למצוא את הדברים האלו, בעוד שעון חייו מתקתק באוזניו.הסטטוס העגמומי הזה מהווה את סיפור הרקע לסדרת הרשת החדשה שיצר תומר פישמן, ושאותה כתב, ביים והפיק ביחד עם אמיר בוקסבאום. יחדיו הם מהווים שניים מבין מספר דמויות מרכזיות שמסתובבות היום בסצנת הקומיקאים-תל אביביים-קיבלתי עוד סדרת מערכונים ברשת סטייל. והקונספט הפעם: סדרה בת שתי עונות, חמישה פרקים בכל עונה, שתיים עד שלוש דקות לכל פרק, פישמן בתפקיד יקיר הוכמן וחברים אחרים בתפקיד כל מה שאין לו.
את הסדרה, ששמה הוא "אז אתה עומד למות בכל רגע", הגה פישמן לאחר שחזר משלושה חודשים בניו יורק אותם בילה בקורסי אימפרוביזציה וסטורי-טלינג למיניהם. "כשחזרתי לארץ פגשתי את אמיר ואמרתי לו שאני רוצה לעשות את ה'משיח' שלי. הרגשתי שהגיע הזמן לעשות משהו משלי. אבל לא עלה לנו שום רעיון טוב. החלטנו לצאת לפרק זמן של חשיבה. הוא נמשך יום אחד. באותו הערב כבר ישבתי עם חברים ועלה לי הרעיון לסדרה על דמות עם תאריך תפוגה".
למה דווקא מישהו שעומד למות בכל רגע?
"קודם כל, אני מאוד אוהב את הסרט Funny People, עם אדם סנדלר וג'אד אפאטו, והמחשבה עליו גרמה לי לתהות מה יקרה אם יהיה לי גזר דין מוות", מסביר תומר. "הרעיון לא נולד מתוך התהייה או הפחד מהמוות, אלא מהמסגרת שעלילה כזו מאפשרת, דווקא בגלל שיש את הלחץ של המוות שמרחף מעל לראש של הדמות הראשית. זו גם מסגרת טובה לשיגועים ולשטויות שנכנסות בתוך עלילה מאוד מהירה. הזמן בסדרה עובר מהר מאוד וזה גם מדגיש את העובדה שהזמן של הדמות הוא קצוב, ומבחינתי זה מגרש משחקים. אני למשל מאוד אוהב שירי אולדיז, או מחזות זמר, ויש לי שם את האפשרות להשתעשע עם כל מיני ז'אנרים כאלו ואחרים".
מאיפה הגיע הרעיון לקונספט כזה של סדרה?
תומר: "יש סדרת רשת מאוד לא ידועה בשם Wainy Days, של דייויד ויין, שהוא קומיקאי ובמאי מצליח. יש לו הומור מאוד נישתי ומאוד סליזי. הוא מגיע משלישיה שנקראת Stella, שעושה מערכונים מאוד הזויים, פרועים ופרובוקטיביים. קצב ההומור של סדרת הרשת שלו היא ה'אני מאמין' של הקצב של הסדרה שלנו. הכול מאוד מהיר. תהליך רגשי שבמציאות מתפרס על פני שלושה חודשים קורה שם בשלוש שניות".
אמיר: "זה גם היתרון של סדרות רשת. הפרקים קצרים, ההתרחשות מהירה ולכן צריך לגשת ישר ולעניין. אין זמן להתעמק בשום דבר. יש רגעים דרמטיים, אבל הכל מאוד מהיר. גם הרגע הדרמטי נשבר תוך רגע. המציאות יכולה להשתנות כל הזמן. חלק מהמטרות שלנו היו לקחת קלישאות ולשבור אותן מיד".
תומר: "גם היה לנו חשוב לשבור חוקים קומיים. מבחינתנו, חוקים קומיים לא תקפים כאן ולא רצינו ללכת לפי תבניות ידועות מראש. למשל, אם יש בקומדיה את חוק השלוש (שלפיו, דברים שמגיעים בשלשות מצחיקים יותר) אז אנחנו ניסינו להתחמק ממנו. אני חושב שהסדרה הזו היא 'טיילור מייד' לצרכני התוכן האינטרנטי, ולכן היא חייבת להיות מרעננת, ולא עוד דבר שראית במיליון מקומות אחרים, ובייחוד בטלוויזיה".
אמיר: "אני צופה המון בטלוויזיה. המון. ואני מאוד אוהב כשהסדרה נותנת לצופה משהו שהוא לא מצפה לו. אז כל שיטת הכתיבה שלי היא לברוח מקלישאות ולהתמקד בכתיבה שיש בה כמה שיותר מודעות. תומר, שבא מקומדיה, מכיר את החוקים וככה גם אפשר לשבור אותם".
אילו קלישאות למשל אתם שוברים?
תומר: "למשל, בפרק השלישי יקיר יוצא לדייט עם בחורה (דנה פרידר) שראיינה אותו למקום עבודה, ורגע לפני שהם עולים אליה הביתה 'לשתות קפה', בננה פוגעת לו בראש. הבננה הזו היא הטריק הכי ישן בספר. אז מבחינתי זה בסדר לשלב קלישאה כזו, אבל היא צריכה להיעשות בציניות ושגם תהיה לה משמעות עלילתית, שתהיה בדיחה חוזרת".
אמיר: "בהרבה סדרות קומיות, כמו Bojack Horseman, או Man seeking woman, יש 'גגים' שנמשכים לאורך כל העונה, והם חלק מהעלילה. אז אנחנו הפכנו את הקלישאות ל'גגים', והן חוזרות לאורך הפרקים השונים. אבל לכל קלישאה יש סיבה. וזה חשוב, ככה הצופים לא מרגישים שמבזבזים להם את הזמן. אם תיקחי למשל את 'אבודים' - לאורך הסדרה יש כל הזמן רמזים שלא נפתרים. אז למה בכלל ראיתי את זה? אצלנו זה בקטן, כי זו סדרה קטנה, אבל לכל דבר חוזרים - שום דבר לא היה סתם".
נשמע שאתם עובדים טוב כצמד.
אמיר: "אני מגיע מרקע אחר לגמרי, באתי בכלל מהייטק. אני חבר טוב של ניב מג'ר ('ניצה ולחם', 'מסובך'), עשיתי איתו סדרה בשם 'לאון' ולמדתי המון מהעבודה איתו. הוא סוג של גורו בשבילי. משם בעצם התחלתי להתפתח בתחום, והתחלתי לביים גם דברים לבד. את תומר הכרתי דרך ניב ושאר החבר'ה במעגל".
תומר: "ההיכרות בינינו היא סוג של סינרגיה מעניינת. אני שנים משתף פעולה וכותב ביחד עם כמה חברים, בין היתר טל טירנגל ('תירס סקסואל', 'שירי מרפסת', ג.ע.) והיו לי הרבה מערכות יחסים יצירתיות עם הרבה אנשים. עם אמיר זו דינמיקה שונה לגמרי ממה שהתנסיתי בה עד כה. זו הפעם הראשונה שבה אני עובד עם מישהו שהוא מאוד אחראי ומסודר. מהתחלתה ידעתי שנוכל לעשות ביחד משהו מאוד מקצועי וטוב, שארוז טוב, ושעם החבר'ה האחרים שאני כותב איתם זה לא יוכל לקרות. ומעבר לזה הוא מוכשר ובלה בלה בלה".
בסדרה אתם גם משתפים פעולה עם כמה שחקנים מפורסמים, ביניהם שי אביבי ומעיין בלום. איך היה לעבוד איתם?
תומר: "אני ואמיר כתבנו את הפרק השני, וכשכבר היו לנו כמה פרקים כתובים, וחשבנו על הדמות של דנה, אמרתי לאמיר שאני קצת מכיר אותה, מערוץ הילדים ועוד מקומות, ותמיד היה בנינו דיבור שצריך לעשות משהו ביחד. ביקשתי ממנה להיפגש לקפה, וכשהיא הגיעה היא אמרה לי: 'תומר, לא משנה מה זה, לא משנה מתי זה, אני לגמרי שם. אני בפנים'. מבחינתנו זה היה מדהים. היא בחורה סופר מקצועית ומוכשרת, היו לה הרבה רעיונות מעולם לגבי הדמות שלה והיה תענוג לעבוד איתה.
"את שי אביבי הכרתי מדברים קודמים שעשיתי, הוא אדם מאוד נחמד, אלא גם זורם על סגנון ההומור שלי. התקשרנו אליו והוא מיד אמר כן. צילמנו פרק והיה מעולה. כמה ימים לאחר מכן התיישבתי לערוך את הצילומים, ופתאום קלטתי שההארד-דיסק שלי התחיל למחוק את עצמו ולכתוב על עצמו. ובעצם איבדנו את כל החומר מיום הצילום של שי אביבי.
"התקשרתי לאמיר ברעד ב-2 וחצי לפנות בוקר. לא ישנתי אחר כך כמה לילות. בסוף אזרתי אומץ והתקשרתי לשי, הסברתי לו את הסיטואציה, והוא פשוט אמר 'בוא נקבע תאריך ויאללה'. וקבענו יום צילום חדש ועשינו את הכל שוב. אז לא רק שיצא לנו לעבוד עם אנשים ששמם הולך לפניהם, אלא גם עם אנשים טובים. ובכלל, כשאתה מגייס לפרויקט שלך אנשים מוכשרים, שעושים את זה בהתנדבות, זו המחמאה הכי גדולה, כי זה אומר שהם מאמינים במוצר. כנ"ל לגבי הצלם המדהים אייל רפאלוב, שבזכותו הסדרה נראית טוב כל כך".
פישמן בעצמו כבר צבר כברת דרך של עשייה בתחום הקומדיה. בקורות החיים שלו אפשר למצוא, בין היתר, השתתפות ב"הלילה עם גורי אלפי", "נדחפים", "לילה תירס" ו"פרויקט ביפ". כיום הוא משתייך לקבוצת הסטנדאפיסטים "כל מה שמצחיק בעולם".
"יש חלקים בדמות של יקיר הוכמן שהם לגמרי חלק ממני", מסביר תומר את החיבור שלו כסטנדאפיסט לדמות אותה הוא מגלם. "אני חושב שכשהתחלנו לכתוב את זה היה לי מאוד חשוב לעשות סדרה שהיא לא רק נונסנס ומופרכת, אלא גם כזאת שמציגה את הרגעים הקשים והיותר דרמטיים של החיים, ויקיר הוא באמת דמות טראגית.
"זה באיזשהו אופן מתחבר עם העצב שלי יש כאדם. זה לא שאני דכאוני, אבל בהחלט מתמודד עם תהיות לגבי העתיד, עם שאלות כמו 'האם אני ממצה את חיי כמו שצריך?'. אני בן 33, וככל שאתה מתבגר, אז השעון מתקתק יותר חזק ואתה לא יכול עוד להתעלם מדברים שהיה לך נוח להתעלם מהם בשנות ה-20 שלך. פתאום יש לך את הצורך לאהוב מישהי ולהתקדם ולא להישאר תקוע במקום כל הזמן. אז העצב שיש ליקיר, זה עצב שיש בתוכי, וגם בתוך אמיר, ואולי גם בכולם בסופו של דבר. לכן גם קל מאוד להתחבר לסדרה".
אמיר: "זה מתחבר בכלל למשבר רבע החיים שיש לדור שלנו. כולם מחפשים את עצמם כל הזמן. זה גם מאוד מתאים לנו ספציפית, כי שנינו מחפשים את עצמינו עכשיו, ברגעים אלו ממש".
אקו"ם