המפיק העולמי של "קארפול קריוקי": "ניקי גולדשטיין מזכיר את ג'יימס קורדן"
"מנחה עם אהבה ענקית למוזיקה, אווירה אינטימית ומשוחררת והרבה כיף" – כך מתאר דיויד ויליגר, המפיק הבינלאומי של "קארפול קריוקי", את הגרסה הישראלית של התכנית שתעלה במסגרת שידורי 'כאן'. ריאיון על סוד ההצלחה של הפינה שהפכה ללהיט
"כולם אוהבים לשיר או במכונית או במקלחת – לפחות באחד מהשניים, ותקני אותי אם אני טועה, אבל נראה לי ש'שאוור קריוקי' לא היה כל כך עובד, אז הלכנו על קריוקי במכונית", משיב בחיוך המפיק והתסריטאי המוערך דיויד ויליגר, שאחראי על הפקתן של גרסאות ברחבי העולם ללהיט האמריקאי "קארפול קריוקי", כאשר אני שואלת אותו מה עמד מאחורי מה שהתחיל כפינה בתכנית הלייט-נייט של ג'יימס קורדן והפך לסנסציה שזוכה למספר בלתי נתפס של צפיות ב'יוטיוב'.כך נולד הרעיון ל'קארפול קריוקי' - מחוויית הנהיגה והשירה עם הרדיו?
"הכל התחיל בכלל מקטע קצר ששודר בבריטניה, כחלק מאירוע של קומיקאים ואמנים למטרות צדקה. בקטע, ג'יימס אוסף את ג'ורג' מייקל במכונית ומנסה לעודד אותו, מפני שהוא במצב רוח רע. ג'יימס מדליק את הרדיו, מתנגן במפתיע שיר של ''וואם', והם מתחילים לשיר יחד עם הרדיו, מה שמשפר את מצב רוחו של ג'ורג'. התגובות לקטע היו מצוינות, וכך עלה הרעיון לעשות פינה בסגנון הזה בתכנית של ג'יימס בארה"ב, שבה הוא ייסע עם ידוענים במכונית והם ישירו יחד.
"אני חושב שמריה קארי היא הראשונה שהצטלמה לפינה הזו, שהתבררה לא רק כהצלחה גדולה, אלא גם ככיף גדול. הכיף הזה משך עוד ועוד מוזיקאים להשתתף, והגיעו אורחים שההשתתפות שלהם בתכנית גרמה למספר אדיר של צפיות ב'יוטיוב' – אני חושב שהפרקים שבהם השתתפו אדל, ג'סטין ביבר ו"וואן דיירקשן" הם בעלי מספר הצפיות הכי גדול שהיה. אלטון ג'ון השתתף בתכנית, וגם ג'ניפר לופז נטלה בה חלק, ועוד רבים אחרים".
כאשר ויליגר מספר על 'קארפול קריוקי', אפשר לשמוע את ההתלהבות בקולו. גם לאחר ארבעים שנות יצירה והפקה טלוויזיוניות, כשבאמתחתו רקורד מרשים שכולל תכניות כמו 'הכל נשאר במשפחה', 'גלגל המזל', 'המופע של מרב גריפין', 'ג'פרדי', 'חופשי על הבר', ו'המופע של מרי טיילר מור', הוא עדיין מתרגש בכל הפקה ובכל אדפטציה של פורמט מצליח במדינות השונות.
"קשה להניח אצבע על המכנה המשותף לתכניות שהופכות ללהיט או לפורמטים שעובדים טוב יותר מאחרים", הוא אומר. "מאחורי כל תכנית טלוויזיה או פורמט שזוכים להצלחה יש סיבה שייחודית להם. ברגע שתכנית תופסת את הקהל ומוכיחה את עצמה בארה"ב, הגופים הרלוונטיים במדינות השונות מגלים בה עניין רב, ולעיתים קרובות צופים לה מידה רבה של הצלחה גם אצלם. לא מזמן הייתי באסטוניה, למשל, בהפקת גרסה מקומית של 'קארפול קריוקי', וגם במילאנו".
בהפקה הישראלית, שיוצאת הערב (ד') לדרך במסגרת לוח השידורים של 'כאן', ייכנס ניקי גולדשטיין לנעליו של ג'יימס קורדן, ולצדו במכונית ישבו עידן רייכל – המשתתף בפרק הבכורה, ריקי גל, אייל גולן, מירי מסיקה, מוש בן ארי, טיפקס, שלומי שבת, נורית גלרון, הראל סקעת, פבלו רוזנברג, רמי קליינשטיין, צביקה פיק ומוזיקאים נוספים.
מה הופך את "קארפול קריוקי" לכזה סיפור הצלחה?
"ג'יימס, קודם כל. הוא בחור שאי אפשר שלא לחבב, והוא מוכשר באופן מדהים – מעבר לכך שהוא שחקן ומנחה מצוין, הוא גם זמר נפלא. ג'יימס באמת מאוד אוהב מוזיקה ומאוד מתמצא. תראי, אפילו מישהו כמוהו, שממש אוהב מוזיקה ובקיא בעניין, לא אפשרי שיידע כל מילה בכל שיר - הוא מקבל דיסק עם שירים לפני התכנית, ובהחלט ייתכן שיש שירים שהוא לומד להכיר טוב יותר במיוחד לקראת התכנית, אבל בדרך כלל, הוא ממש מכיר את השירים. אבל תניחי רגע בצד את זה שהוא יודע את מילות השירים – הוא מכיר את כל התנועות!", מוסיף ויליגר בחיוך, "עם מדונה, למשל, הוא מבצע את כל התנועות של 'ווג'! וככה גם עם ברונו מארס. זה מדהים! אני חושב שהאורחים ממש מתרשמים ממנו - כשהוא מצטרף לאורחים ושר יחד איתם, את רואה שהוא ממש נהנה ממה שהוא עושה, וככל שהוא נהנה, כך האורחים נהנים – וזה ניכר על המסך".
הצלחת התכנית תלויה במידה רבה בחיבור בין המנחה לאורחים, בכימיה ביניהם.
"לגמרי. היכולת הזאת, ליצור אווירה משוחררת, היא אחד הדברים הכי חשובים בתכנית הזו, ואני יכול לספר לך שזה מה שהיה הכי חשוב לאחד מהמפיקים בפועל של התכנית של ג'יימס – לוודא שנוצרת אווירה אינטימית במכונית. זה שונה לחלוטין ממערכת היחסים השגרתית של מנחה ואורחים, כשהמנחה יושב באולפן על הבמה מאחורי השולחן שלו. כשאת נוהגת במכונית, ויש מוזיקה ברקע, את נהיית משוחררת יותר ומניחה לעצמך פשוט ליהנות.
"גם בגרסה של התכנית בישראל, אני מרגיש שיש אווירה נעימה וכיפית. כשצילמנו את התכנית עם ריקי גל, למשל, הייתה על הסט תחושה של משפחתיות. אגב, היא ממש מקסימה – היא הייתה ממש מתוקה, נחמדה ומצחיקה. ובכלל, התרשמתי שאנשים מרגישים מאוד בנוח עם ניקי, ושהאווירה שהוא יוצר מאוד נעימה, כיפית ונינוחה. את יודעת, ניקי מזכיר לי קצת את ג'יימס", מוסיף ויליגר בחיוך. "הוא קומיקאי נהדר, זמר נהדר, ורוחש אהבה גדולה למוזיקה – שזה בדיוק מה שדרוש למנחה בתכנית כזו".
"יש משהו בישראל, אולי בגלל הגודל היחסי שלה, שיוצר תחושה שכולם מכירים את כולם, וזה בפני עצמו כבר יוצר אינטימיות מסוימת", מתרשם המפיק מהעבודה בארץ. "בגרסה המקורית של 'קראפול קריוקי', זו של ג'יימס, משתתפים כמה מהשמות הכי גדולים בעולם, ואילו בגרסאות שמופקות במדינות אחרות, מדובר באמנים וכוכבים בקנה מידה מקומי – שייתכן שהם ידועים בעולם, אבל במדינה שלהם הם ממש מגה-סטארים. כל המדינות שאני מגיע אליהן במסגרת ההפקות המקומיות של התכנית הן קטנות למדי – ודאי יחסית לארה"ב, והתחושה היא שבאמת כולם מכירים את כולם – המנחים מכירים את האורחים באמת, וגם הצופים מכירים אותם באופן שהוא קצת אחר".
מה הופך ידוען כזה או אחר לאורח שמתאים לתכנית הזו?
"זה צריך להיות מישהו שבאמת יכול להשתחרר וליהנות מהחוויה המדהימה הזו, ובו בזמן להתייחס לזה ברצינות ולשתף פעולה. לפעמים אני מנסה לדמיין איך מוזיקאי מרגיש בפעם הראשונה שבה הוא שומע את השיר שלו מתנגן ברדיו, וזו בטח הרגשה מדהימה, מלאת התרגשות. בתכנית, הם יושבים ברכב, מדליקים את הרדיו, השיר שלהם מתנגן, וחלק מהם ממש נכנס לזה, ממש מתרגש. להתרגשות הזו ולהנאה של האורחים יש משקל עצום בהצלחה של התכנית ובפופולאריות שלה".
אורך כל פרק בישראל יהיה כחצי שעה. איך הופכים פינה של כעשר דקות לתכנית בת חצי שעה, שעומדת בפני עצמה?
"יש מקומות בעולם, אסטוניה, למשל, שבהם יש שני אורחים בכל פרק, שאורכו כחצי שעה. בישראל זה יהיה מעט שונה – יהיה אורח מרכזי שישתתף בקטע ארוך למדי, ואז ניקי והאורח יאספו בדרך אורח נוסף, שהוא בגדר הפתעה. היו קטעים כאלה אצל ג'יימס, למשל – כשגוון סטפני הייתה במכונית, והיא וג'יימס אספו את ג'ורג' קלוני ואת ג'וליה רוברטס".
מניסיונך, אתה חושב שקהל הצופים שונה באופן מהותי ממדינה אחת לאחרת, או שיש לקהלים במדינות השונות מאפיינים דומים?
"כל תרבות היא שונה מן האחרות, כמובן, והיו פעמים שבהן הצעתי לעשות דבר כזה או אחר במדינה מסוימת ונאמר לי: 'לא, אנחנו לא יכולים לעשות את זה כאן'. אבל ממה שראיתי, התכנית בישראל הולכת להיות משוחררת וכיפית".
אקו"ם