ראשי » תרבות » ספרות

הזירה הלשונית: כל ישראל זונה זו לזו

בלי צנזורה ובלי טיוח, הזירה הלשונית מעמיקה לשפתם של בני הנוער העוסקים בזנות, ולפיכך המדור מלווה בפעם בביטויים לא פשוטים לקריאה, ראו הוזהרתם. הרגישים מוזמנים לדלג קדימה, שם מחכים להם מקורות רעש האדמה ונחשים מעופפים

המדור הפעם עוסק במחקר על השפה הייחודית של בני נוער העוסקים בזנות ומלווה בביטויים מפורשים.

בני נוער העוסקים בזנות הם אחת הקבוצות השבריריות, הדחויות וחסרות התוחלת במרקם החברתי, אצלנו ובחברות אחרות.

עוד כותרות ב-nrg:
• ווסטרוז: תכרתו ראשים, רק בלי פדופיליה!
• מצעד ההופעות המצופות בקיץ 2015
• יוצרים ואמנים נפרדים מ'קפה תמר'
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

מחקר יוצא דופן ומטלטל שערכה יעלה להב-רז, דוקטורנטית באוניברסיטת בן גוריון, מגלה שלנערות בקבוצה זו שפה ייחודית, הקרויה 'שפת הכּוּס'. לכאורה מדובר בשפה דלה, נמוכה ומקוממת. להב-רז מצאה שזו שפה שיש להקשיב לה, והיא חושפת עולם עשיר ומורכב, גם אם החשיפה גורמת לנו רתיעה, כאב או כעס. המחקר נעשה במשולב עם עבודתה של יעלה כמתנדבת במרכז לטיפול בנוער העוסק בזנות. מאמר נרחב המציג את המחקר הופיע השנה בכתב העת 'סוציולוגיה ישראלית'.

הנוער העוסק בזנות שונה מזנות מבוגרים בהיבט מרכזי: לעיתים קרובות אין מדובר בזנות לצורך כסף, אלא בזנות עבור כל סוג של תגמול: סיגריה, אלכוהול, מקום לינה ועוד. בדרך כלל בני הנוער מגיעים מרקע משפחתי שבור, ומהורים שעזקו בזנות או פשיעה. אחת הנערות סיפרה ליעלה שגדלה לשני הורים שעסקו בזנות, ובזמן 'עבודתם' ביקשו מאחד העמיתים לשמור עליה.

הכינוי 'שפת הכּוּס' מתייחס למילת המפתח של השפה: כּוּס, שמו הנפוץ של איבר המין הנקבי, הפות או הוואגינה. הנערות שחקרה יעלה, בגילאי 13-18, נוהגות לשלב את המילה כמעט בכל משפט שהן אומרות. על פי עדותן הן החלו להשתמש בשפה הזו כבר מגיל 11. במפגש הראשון של יעלה עם הנערות מקבלת אותה אחת מהן ב"מה נשמע, כּוּס?", כשהמילה נהגית במעין שריקה מוארכת, המבטאת, כפי שלמדה יעלה, חיבה וקבלה. דוגמאות נוספות:

"היא לא גבוהה כמו כּוּס, היא לא מגדל אייפל".

"לב טוב כזה כּוּס, כיף לדבר כזה כּוּס, רוצה לאחל לכם שתהיה לכם שנה טובה בכּוּס" (ברכות ותשבחות למתנדבים).

לכאורה מעמדה של 'כּוּס' כאן היא כמעמדה של 'כאילו', מילת קישור ריקה כמעט, אבל יעלה מציגה משפטים ומצבים המגלים שהשימוש הזה מבטא מצבים מגוונים: התרגשות, כעס או פחד.

'כּוּס' משמשת גם במסגרת צירופי לשון שונים. המונח 'כּוּס כואב', או בהיפוך 'כואב כּוּס', מבטא כעס ותסכול. יש לציין כאן שהביטוי 'כואב לי הכּוּס' מקובל גם בשפת הומוסקסואלים גברים. אחד הסיפורים שמספרות הבנות מתרחש ב'גני כּוּס כואב', כשהכוונה לגני התערוכה בתל אביב. השוטרות מכונות 'כּוּס מחזיר אור', ויש גם 'כּוּס מרחף בחלל' ו'כּוּס כשר לפסח', שאותו "מנקים עם אקונומיקה". כשתוכן הדיון מעמיק עולים ביטויים מאתגרים כמו 'כּוּס דמוקרטי', 'כּוּס סוציאלי', וכך באיור שאינו מותיר מקום לדמיון, ולצִדו נכתב: 'זין דיקטטורי – כּוּס דמוקרטי'.

לצד 'כּוּס' מכילה השפה עוד כמה מילות מפתח. הנערות גולשות באינטנסיביות ברשת הפייסבוק, ונוהגות במה שהן קוראות 'לפַחֵם' או 'להשחיר': לכתוב דברים בגנות אנשים שונים. כולן לקוחות מעולם התוכן של הנערות:
שרמוטה. שם גנאי לאשה, מופנה לעיתים אל מדריכות לא אהובות.

שושנה. מוגדרת על ידי הנערות כ'כּוּס פתוח', כלומר, שם נרדף לזונה.

אוחתי. ובגירסה נוספת יאח'תי, כינוי חיבה בין הבנות.

זונה היא מילת מפתח נוספת. גם היא יכולה להישמע במגוון הקשרים. יעלה מספרת שאחת הבנות ראתה אותה בגן ציבורי ממרחק וצעקה לקראתה 'זונננננננההההה', שנועדה להביע קרבה ואמון. לעומתה ההגייה זזזזזזזזונה מבטאת כעס. בשפת הנערות יש למילה גם גירסה מרככת: 'זנזי', המזכירה את הנוהג הישראלי ליצירת מילים 'חמודות' נוסח חיבוקי, מאמי ומושי, על ידי תוספת י' הקרויה גם 'י' החמידות'.

יש להזכיר ש'זונה' היא מילה נפוצה בשפה הכללית, ולא רק בקללות. לעיתים היא אפילו דבר שבח (משהו בן זונה, זונה של משהו) ובשפת הצבא יש לה שימושים מגוונים. יעלה מזכירה גם שהשימוש ב'כּוּס' בשפה הכללית נפוץ בקללות, וכמובן במילה השנוי במחלוקת 'כּוּסית' המשמשת בקהלים רחבים, יחד עם המקבילה הגברית 'כּוּסון'.

בתרגיל שערכו הבנות במהלך מערכת בחירות הן הקימו את 'מפלגת ישראל בכּוּס', ואף חיברו שורה של סיסמאות שיש בהן מסר מחאה לכיוונים שונים, ביניהן:

זרגים בונים, זרגים הורסים (בעקבות שורה משיר: אשה בונה, אשה הורסת).

כל ישראל זונה זו לזו (פיתוח של הניב התלמודי "כל ישראל ערבים זה לזה", בהשלכה דו משמעית: מחאה, וגם אחוות הנערות).

את שירה של שרית חדד "בחורה מבית טוב" הפכו הנערות בשינוי המילים להמנון המפלגה החדשה. הבחורה מבית טוב, המייצגת אשה כנועה, הפכה ל"בחורה מבית זונות", המייצגת אשה השולטת למעשה בלקוחותיה. 

המסר העולה מן המחקר הוא שהשיפוט החמור והבעת איבה או גועל ל'שפת הכּוּס' חוסמת כל קשר עם הנערות. הן חשות בשיפוט הזה ומגיבות עליו. הסביבה מגיבה באיבה על עצם השימוש במילה 'כּוּס' ודומותיה, ובארצות הברית נתפסת אפילו 'ואגינה' כמילה אסורה. הטאבו הזה מעיד לטענת יעלה להב-רז על מוסר כפול: החברה מצפה מהנשים למיניות משוחררת, אבל משתיקה את המיניות באמצעות ביקורת השפה. עבור הנערות השתקה כזו היא השתקה של עצם קיומן ושל הכוח שלהן לשלוט בגורלן. השימוש החופשי שלהם במילות הטאבו הוא גם הכרזת עצמאות וכוח, וגם מחאה בלתי מוסתרת: תראו למה הפכנו.

אליעזר שואל: מניין הגיע הביטוי 'רעש אדמה'? מה הקשר לרעידת האדמה?

מקור הביטוי בהופעות שונות של המילה 'רעש' במקרא, שפירושה 'רעידה חזקה' היא מתייחסת לתופעת רעידת האדמה. בספר יחזקאל נכתב: "בַּיּוֹם הַהוּא יִֽהְיֶה רַעַשׁ גָּדוֹל עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵֽל", והתיאור אינו משאיר מקום לספק: "וְנֶהֶרְסוּ הֶהָרִים וְנָֽפְלוּ הַמַּדְרֵגוֹת וְכָל־חוֹמָה לָאָרֶץ תִּפּֽוֹל". עמוס מתחיל את נבואותיו בציון זמן: "שְׁנָתַיִם לִפְנֵי הָרָֽעַשׁ". בימי הביניים החל ציון התופעה באמצעות צירופי לשון. פרשני המקרא השתמשו בביטוי 'רעש הארץ', ואברבנאל אף הביא הסבר מדעי לתופעה. בפירושו לפסוק בשמות יט המתאר את הר סיני בעת מתן תורה: "וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן וַיֶּחֱרַד כָּל־הָהָר מְאֹֽד", הוא כותב: "כי הנה התבאר בטבעיות שסבת רעש הארץ הם רוחות עבים ועשנים נכנסים בבטן האדמה וכאשר לא ימצאו נקבים ומקומות לצאת תרעש הארץ מפני האד הנעצר שמה". רש"י השתמש בביטוי 'רעידת הארץ'.

הצירופים 'רעש אדמה' ו'רעידת אדמה' הם בעברית החדשה. בעיתון הצפירה מינואר 1888 נכתב על "רעש אדמה חזק מאד, ויזדעזעו חלוני הבתים וכל העם חרד חרדה גדולה". שלוש שנים קודם לכן מופיע הביטוי בעיתון הצבי. 'רעידת אדמה' מופיע מאוחר מעט יותר. בעיתון המליץ מיולי 1895 נכתב "בחצי השעה השלישית הורגשה פה רעידת אדמה חזקה". לשימוש שהשתרש ב'רעידת אדמה' תרמו גם שפות אירופה. באנגלית earthquake הוא מילולית רעידת אדמה, וכן בגרמנית: erdbeben.

צוריאל ראשי כותב: "אני מאמין שתמצא עניין בעברית של חברת החשמל של שנות השלושים. לא בכל יום קוראים על עמודים מזוינים בחשמל ועל אזהרה מפני נחשים מעופפים".

הנחשים המעופפים הם השם שניתן בעבר לעפיפונים. בסלנג שמקורו ערבי הם נקראו 'טיארות', שהוא גם השם הערבי למטוס. הצירוף 'נחש מעופף' מופיע כבר בעיתונות סוף המאה ה-19. בעיתון המליץ מופיע ביוני 1894 מאמר חינוכי הקורא לילדי ישראל למצוא בינה בספרים, ומביא כדוגמה שלילית את הילד דן אשר "אוהב להפריח נחשים מעופפים עשויים נייר, ולשחק בכדור בחוצות קריה".

המילה שהולידה את עפיפונים היא 'עופְפָנים'. בעיתון דבר בינואר 1935 נכתב: "ילדי ארץ ישראל אוהבים לשחק בהפרחת 'נחשים מעופפים' או 'טיירות'". כותרת הרשימה היא "עופפנים", והיא מכילה הוראות מדויקות לבניית הנחש המעופף. באותן שנים החל השימוש במילה 'עפיפון', שמחדשה אינו ידוע. ביוני 1939 אף הופיעה כותרת בעיתון הסוציאליטסי דבר, כנגד עיתון הימין הבוקר: "רוחות 'הבוקר' מפריחים עפיפון פשיסטי".

אלה זיידנברג ואלדד קדם מוסיפים משפטי מחץ נוספים, בעקבות הטור הקודם:

"ירצו יאכלו לא ירצו לא יאכלו". (דן בן אמוץ מספר איך להרוס בדיחה)

"לא מדבר עם גברת חבר", מתוך סאלח שבתי.

"הבנת דה ג'וּז סאפֶרד אינָף?", מתוך החמישיה הקאמרית.

"אם יורד גשם אני לא מתרטב? אם צובטים אותי אני לא מצתבט?" דב גליקמן בפרסומת לדפי זהב.

ביחס למשפט המיוחס לאברהם שפירא "אתם נוער אתם? אתם חרא", מספר יוסף הלחמי כי שמע מפיו של שפירא, בחגיגת יום הולדתו ה-95, הכחשה נמרצת לדברים שכאילו יצאו ממנו. יתר על כן, הוא הדגיש שלדעתו הנוער בארץ הוא "פְּרִימָה". אלה זיידנברג מוסיפה כי סוניה גורביץ היה שמה של אשה אמיתית, אמה של אחת מחברות להקת הנח"ל. אורי זוהר חיפש שם שיתאים למערכון, ואותה חברה נידבה את שם אמה.

שירה שואלת: מהו הצירוף הנכון: ראש העיר, או ראש העירייה?

שתי הצורות נכונות, שכן בעל התפקיד נחשב גם האיש הבכיר בעיר, מעין מנהיג, והוא גם מי שמנהיג את המוסד המנהל את העיר, העירייה. הצירוף 'ראש העיר' מצוי במקורות. במדרש נאמר: "אמר הקדוש ברוך הוא: בוא וראה טובות שעשיתי להם, שהלכו לתור את הארץ, כל מקום שהיו נכנסים הייתי עושה לראש העיר לָמוּת, וכיוון שהיו נכנסין מוצאין כל בני העיר מטפלים עם ראש העיר, ולא היו נותנים דעתם להם".

'עירייה' היא מילה שחודשה על ידי אליעזר בן יהודה, בהשפעת המילה המקבילה בערבית בַּלַדִיָּה. ראש העיר קרוי בערבית רָאִיס אלְבַּלַדִיָּה. השימוש בשתי הצורות נפוץ במידה כמעט שווה.
 

עדי שואלת: מהיכן הגיעו התחנות לרדיו? אני מניח שזה תרגום מאנגלית, radio stations, אבל מה הקשר בין רדיו לעמידה או לחנייה?

השימוש במילה 'תחנה' הוא אכן תרגום מאנגלית, במהלך שאנו קוראים לו 'שאילת משמעות'. באנגלית המילה station מתייחסת לשורה ארוכה של מבנים או מערכים העומדים יציבים על מקומם, בעקבות: state עומד, יציב, ומכאן גם סטטוס: מצב. באנגלית אם כן הכוונה היא למבנה, בלי קשר למה שעושים בו. באמצעות תהליך שאילת המשמעות יש לנו בעברית תחנות אוטובוס ומוניות, תחנות חשמל, תחנות שאיבה, תחנות חלוקה, וגם תחנות רדיו.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...