מופע שנות השמונים
ל"דיבור חדיש", מגזין יומי חדש מבית ערוץ שמונה, יש פוטנציאל להיות אלטרנטיבה נעימה לסיכום היום. כל מה שצריך זה לרענן את התפאורה, להעיף את האקטואליה ולהתמקד בתרבות, הסיבה האמיתית שלשמה התכנסנו
ציפינו להפוך על הפוך, כמתבקש, אבל בסוף קיבלנו תוכנית שבאמת נראתה כאילו נשלפה מלפני שניים וחצי עשורים. אם שופטים על פי פרק הפתיחה ששודר אמש (א'), "דיבור חדיש" צריכה לעבור מתיחת פנים וניקוי נקבוביות רציני לפני שתהיה ראויה למסך.
שיחה קולחת. תמר גלבץ יחסי ציבור
"דיבור חדיש" מוגדרת בתור "תוכנית יומית המחברת את עולם האקטואליה עם עולם התרבות, שני עולמות שכבר מזמן התאחדו". ניתן הרי לומר את זה על כמעט כל שני עולמות, במיוחד אם תרבות מעורבות בעניין. אבל במהרה לתוך המגזין מובהרת הכוונה. מדובר בתוכנית אולפן שקטה, בה שני המנחים מראיינים מומחים ושוקעים בדיונים בנושאי תרבות ואקטואליה רלוונטיים. משהו כמו "תיק תקשורת" פוגשת את "לונדון וקירשנבאום" פוגשת את אלדד זיו.
הכל מתרחש באולפן כעור במיוחד שנראה כאילו נשלף ממרתפי הטלוויזיה החינוכית בימים בהם מודרן טוקינג עוד קישטה קירות. המנחים מקריאים טקסטים מתוך דפדפות נייר צהובות (?), אוחזים בספלים לא מסוגננים בעליל (??) ולבושים כאילו שלפו משהו מסל הכביסה הרטובה (!).
ובכל זאת, המנחים, יש לציין, עושים את עבודתם נהדר. חנוך והראל, שניהם מתאימים בול למשבצת האליטיזם של הערוץ (הוא סמל הברנז'ה התל אביבית, היא מספרת על חומרי הקריאה שלה), עדיין מצליחים להישאר נגישים ונעימים. הדינמיקה ביניהם מעולה, למשל כשבסוף התוכנית חנוך לא מתאפקת ומתלוננת שכואב לה הראש והראל מרגיע אותה. אין פה ניסיון לקפוץ מעל הפופיק או להתחכם מדי. מדובר בשני אנשי תרבות משופשפים ומוצלחים. אקטואליה? לא כל כך.
דיבור חדיש עם מירי חנוך ואסף הראל
יוסי צבקר
שיח אינטליגנטי
העניין מומחש מיד. כל אימת שהתוכנית גולשת לעיסוק בנושאי אקטואליה העסק נופל (למשל, בשיח על ליברמן או על כותרות עיתונים). גם הראל, גם חנוך וגם רוב האורחים שנכחו אתמול הם לא אוטוריטות בנושאים אלה וזה ניכר בשטחיות הדיון.
בנוסף, הפינה האיומה בה ילדים קטנים מקריאים כותרות היא פשוט עלבון. מה הפואנטה? לצחוק על הילדים? לעצבן את הקהל? לארגן מופע ביזאר בו ילד בן שש מקריא ציטוט על הנטיות המיניות של תומר מ"האח הגדול"? לא לעניין ולא מעניין.
אחלה אורח לתוכנית ראשונה. אסי כהן צילום: אוהד רומנו
כשחוזרים לתרבות, התוכנית מתרוממת פלאים. הראל וחנוך מנצחים באינטליגנטיות על שיח אינטליגנטי (יחסית) בנושאים כמו "מועדון ארוחת הערב" או "ארץ נהדרת" (כולל נוכחות באולפן של אסי כהן, אחלה פתיחה לתוכנית הראשונה). למשל, ב"מועדון ארוחת הבוקר", העיתונאית תמר גלבץ, אורחת מצטיינת, מדברת על דמותה הטלוויזיונית של מארינה, כולל ציטוט הריאיון שהתפרסם עמה כאן. גלבץ מעלה לשיחה את דמותה של האישה העסיסית אוהבת האוכל ומיד מתחברת עם חנוך לשיחה קולחת בנושא. כאן התוכנית מתגלה בשיאה - דיבור מעניין ולא רדוד, שמאוד חסר כרגע במחוזותינו, בנושאי תרבות ובידור.
גם פינת ההמלצות מקסימה. חנוך ממליצה על ספר שקראה, הראל מפרגן לדיסק היפ הופ בהתלהבות מקצועית (מה שמעלה חשד שאשתו, מבקרת המוזיקה דפנה לוסטיג, שמה לו את הטקסטים בקופסת האוכל לפני שיצא מהבית), הכל בצורה אותנטית ומשכנעת ביותר.
לגבי השיבוץ, השעה - עשר וחצי - לא מאוד נוחה. מצד אחד, זה אמור להיות
סיכום יום רגוע. מצד שני, ממול עדיין יש תחרות נוצצת ומגרה יותר (למשל, "רוקדים עם כוכבים" ששודרה אמש ב"רשת") שמפתה לזפזפ לכיוון הרועש יותר. אולי דחייה למחוזות מנומנמים יותר תעשה לתוכנית רק טוב.
כש"דיבור חדיש" תנקה את הגימיקים, תעיף את העיסוק באקטואליה ותתמקד בתרבות, יש פה פוטנציאל לסיכום יום נהדר. כרגע אין הרבה תוכניות שמתעסקות בנושא והשילוב של הראל, חנוך והאורחים מזמין שיח בנושאים בוערים, אם כי לא חדשותיים. בינתיים, את ליברמן והעיתונים הייתי משאיר ליונית לוי והחברים.
"דיבור חדיש", ימים א-ה, 22:30, ערוץ שמונה
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם