הזירה הלשונית: מילון ההפגנות
איך התקשורת מסקרת הפגנות? התשובה פשוטה: תלוי מי מפגין. מחקר חדש של ד"ר צוריאל ראשי מגלה שאם המתנחלים מפגינים – קוראים לזה מלחמה או קרב, וכשמדובר בחרדים – אז הם "מתפרעים". אבל כשהסטודנטים יוצאים לרחובות, התקשורת תתמוך בהם ותכתוב שהם מבטאים "מחאה סוערת". וגם: מיהו פזוונג?
הפגנות ומחאות הן אירועים שבהם לתקשורת יש תפקיד מהותי. הפגנה נועדה לסיקור תקשורתי, ובלעדיו אין לה אפקט כלשהו. ד"ר צוריאל ראשי, חוקר תקשורת, הוטרד בשאלה איך מסקרת העיתונות הכתובה הפגנות שבהן יש התנגשויות בין אזרחים לבין משטרה, ובעיקר, באילו מונחים היא משתמשת בהפגנות מסוגים שונים. ברקע עומדת הטענה שהעיתונות נוטה לצד שמאל, ולכן יש לצפות שהיא תשתמש במינוחים שונים ביחס לאירועים שונים על פי נטיית לבה. גילוי נאות: סייעתי לראשי בניתוח הלשוני של השימושים. כמובן שאיני אחראי לתוצאות המחקר עצמו, או למסקנות אליהן הגיע ראשי.
התוצאה אליה הגיעה ראשי תואמת את הנחת המחקר. ההפגנה קובעת את הלקסיקון, על פי השקפת העיתונות בנושא. ראשי חקר סיקור של ארבע הפגנות: פעולות המחאה בעמונה נגד פינויה; הפגנות החרדים נגד מצעד הגאווה; הפגנות הסטודנטים בעת השביתה הגדולה, והפגנות הדרוזים. העיתונות, מסתבר, מתייחסת אחרת לגמרי להפגנות המתנחלים והחרדים, לעומת הפגנות הסטודנטים. הפגנת הדרוזים נמצאת במקום טוב באמצע.
בעמונה, כותב ראשי, תוארו ההתנגשויות בשפה המתארת מלחמה, שהאשם הישיר לה הם המתנחלים. פעולות המתנחלים כונו "התפרעויות", ובידיעות אחרונות הופיעה הכותרת "הקרב על עמונה". בסיקור עצמו ה"קרב" הפך ל"מלחמה". המתנחלים, כך תואר, "מתבצרים על הגגות". "כלי הנשק" שלהם, כך תואר, הם "צמיגים, מקרר, דבק ונורות". פעולות המשטרה תוארו לעיתים בביקורת, אך בדרך כלל באמצעות מילים מעדנות כמו "פינוי".
בכל המקרים מוצג המאבק, על פי ראשי, כעימות בין כוחות שווים, שניהם אלימים ומסוכנים, עם דגש על אלימות המתנחלים מאחר שהם מפרי הסדר. ככל שחלפו הימים מן האירוע, כותב ראשי, התאזנה התמונה והמינוח
גם הפגנת החרדים זכתה למונחים שתיארו אותה כמלחמה, שהגורם לה הוא אלימות החרדים. גם כאן חוזרים בדיווח משפטים כגון "מאות חרדים התפרעו אמש בירושלים", "הקרב על מצעד הגאווה בירושלים יצא לדרך". בהמשך השבוע שבו נערכו ההתנגשויות עובר הדיווח לפסים נייטרליים יותר, השימוש הוא ב"עימות". חזית המאבק עוברת לטורי הדעות, שם ממשיכים הפובליציסטים או הפרשנים המרכזיים של העיתונים להגדיר את החרדים כמתפרעים, ואת האירוע כמלחמה.
בהפגנת הסטודנטים, לעומת אלה, יש שימוש במינוחים שונים, שיש בהם תמיכה מוסווית בפעולות המפגינים, וביקורת בוטה יותר על פעולת המשטרה. הסטודנטים יוצאים "במחאה סוערת", הדגש בסיקור הוא על "הפגנות" ולא על "התפרעויות" או "מהומות", מונחים שכמעט אינם בשימוש בסיקור. לעומתם נאמר על שוטרי היס"מ שהם "פינו את הסטודנטים במהלומות עזות".
במקרה של אירועי פקיעין התמונה מעורבת. "קרב", "מלחמת אחים" ו"מהומות" חזרו בדיווח שבו התעמתו בין היתר שוטרים דרוזים עם מפגינים דרוזים. התנהגות המשטרה זוכה כאן ליחס ביקורתי. במקרה זה יש הבדל בסיקור בין "הארץ" ו"ידיעות אחרונות". האחרון הציג את האירועים כמלחמה באופן בוטה יותר, וראשי תולה זאת באופייה של העיתונות המסחרית. על פי השקפתו של ראשי, התוצאה של הדיווח היא שהתקבל הנרטיב של המפגינים ולא של המשטרה.
בסוף עבודתו מציג ראשי הצעה משלו ללקסיקון או "מונחון" שהעיתונאים יוכלו להתייחס אליו בעת הכתיבה בתיאור התנגשויות בין מפגינים למשטרה. יש אכן מרחב לשוני רב המציע אפשרויות רבות להתייחס לאירועים מסוג זה. ראשי אינו מציע זאת במפורש, אבל המונחון תומך בעקיפין במינוח שוויוני ומאוזן לכל ההפגנות והעימותים, שיתייחס לאירועים בשטח, ולא להשקפה הגלויה או הסמויה של העיתונות כלפי קבוצות המחאה השונות.
אורי ניר, כתב הארץ לענייני ביטחון בעברו, כותב על מקורו של הביטוי "תפוצת נאט"ו" (שעלה לדיון בטור האחרון של הזירה הלשונית בשבוע שעבר): "המקור הוא אכן צה"לי. בחיל המודיעין עלתה לעיתים קרובות שאלת התפוצה של מברקים, אילו זרועות של קהיליית המודיעין להכליל ברשימת התפוצה ואת אילו לא להכליל. פעם, בהיותי חייל, שמעתי קצין רוטן על כך שמברק מסוים נשלח בתפוצה רחבה מדי, והוא השתמש בביטוי תפוצת נאט"ו. שאלתי במה מדובר, ונאמר לי שבגלל המספר הרב של הצבאות החברים בברית הצפון אטלנטית, מברקים שנשלחו לזרועות השונות של נאט"ו כללו רשימת תפוצה ענקית. לפי הבנתי, השימוש בביטוי הזה נועד לבטא מצב שבו מסר מקבל פרסום רחב מדי, פרסום שממדיו אינם מתאימים לאופי המסר".
בעניין הקשר בין לחם ומלחמה כותבת אירית מבקעת הירדן: "בעניין לחם ומלחמה, מסביר המהר"ל מפראג, כי קרבת השורש אינה מקרית, וכי בשניהם מושמד משהו על מנת לקיים משהו אחר. לחם - לקיים את הגוף, ומלחמה - לקיים ארץ, לאום או ערך". מדרש מעניין, אך על פי חקר מקורות השפה אין קשר בין המלים, ויש להן גירסאות שונות בשפות השמיות המקבילות.
יענקלה רוטבליט מציע בענייני המילה "דייט" מילה עברית נאה: "פגישוש". ואללה!
אבשלום אליאסי מגרץ שבאוסטריה שואל: למה אותיות כמנפץ זכו להיות אותיות סופיות, ולמה דווקא חמש האותיות האלו דווקא?
האותיות ך, ן, ף, ץ קיימות כבר בכתבים מוקדמים יחסית בכתב העברי בשלבו
הקרוי "הכתב המרובע", ומצויות בכתבים שונים מתקופת לשון חכמים. בכתבים האלה האלה קדמו לאותיות הלא סופיות, והן מופיעות באמצע המילה ולא רק בסופה. בשלב מסוים החלה נטייה לחבר את האותיות, ולכן זכו האותיות האלה שרגלן פשוטה לגירסה כפופה המאפשרת התחברות. כך נולדו כ, נ, פ, צ.
בשלב הבא, בימי הביניים, נוצר בידול, והאותיות פשוטות הרגל מופיעות מאז ועד היום בסוף המילה בלבד, בעוד האותיות הכפופות מופיעות באמצע המילה או ראשיתה. באות מ' התהליך שונה. האות הקדומה יותר היא מ', האות הפתוחה, אך בכתיב העברי היא נהגה להיסתם ולהיכתב ם', ונוצרו שתי חלופות. האות הסתומה, המאוחרת יותר כאמור, התבדלה והפכה לאות סופית.
נועם מפתח תקווה כותב: אנחנו מחפשים במסגרת עבודה בתחום ההיי-טק תרגום עברי לשתי מילים: seamless ו-scalability. השימוש שלנו ב seamless הוא במובן של חווית משתמש: תהליך התחברות חלק, שאינו מורגש, ללא צורך בקלט נוסף, רציף. השימוש שלנו ב-scalability הוא בתיאור מערכת שיכולה לגדול לפי הצרכים, בעיקר מספר משתמשים, או שמסוגלת לתמוך במספר גדול של משתמשים. אנחנו כוללים כאן שני מושגים: scale up ו- scale out. הראשון קשור למספר מקסימלי של משתמשים על מערכת אחת, השני למספר מקסימלי של מערכות שיכולות לעבוד בשיתוף.
אמנון שפירא, יו"ר הוועדה למונחי מחשב ומידע באקדמיה ללשון משיב לשאלת המדור בעניין זה: "seamless" לא נידונה אצלנו. 'רציף' נראה לי כתרגום לקוי. אנסה להביא את המונח לדיון אצלנו ונראה מה נוכל להציע.
אשר ל-scalable, כותב שפירא, השתמשנו כאן במקרים שונים בנגזרות של השורש סל"מ. "סילום" במשמעות scaling מופיע באתר האקדמיה במילוני טכנולוגיית המידע, פיזיקה ופסיכולוגיה, מה שמבטיח לו תפוצה רחבה. ברוח זו ניתן לתרגם scalable כ"סלים" או "מסתלם", ו-scalability כ"סלימות" או "הסתלמות". שני המונחים עליהם שואל נועם יתורגמו "סילום עולה" ו"סילום יורד" בהתאמה.
זאב מירושלים כותב: "תהיתי באשר למקור ולמשמעות של מילת הסלנג "פָזָוֶונְג", שפירושה רשע או מנוול, אך יש המשתמשים בה בלשון חיבה, או במשמעות של "איזה ממזר!". שמעתי שמקור המלה בפורטוגלית ומשמעותה: סרסור, אך ביררתי עם דוברת פורטוגזית, והיא איננה מכירה את המלה. מה מקורה?
המילה אכן אינה פורטוגזית אלא טורקית. pazavenk בשפה זו פירושה סרסור. השימושים בסלנג הישראלי המוכרים למדור במילה זו הם שליליים בלבד.
יש לך שאלה שתמיד רצית לשאול בענייני לשון? ראית או צילמת מודעה או תמונה שיש בה עניין לשוני? שמעת ביטוי סלנג שכדאי לשפוך עליו אור? הילד השמיע הברקה לשונית מהממת? שלח/י באמצעות "כתוב לעורך".
נא להמתין לטעינת התגובות
