הזירה הלשונית: איך לעזאזל קוראים לזה?
מה צריך להגיד למישהו שעושה אפצ'י? נכון שאם אני אסרטיבי, זה אומר שאני גם תוקפני? איזה שם צריך לתת לגננת ממין זכר? מטאור זה גוף שמתרסק, אז למה משתמשים במילה כדי לתאר הצלחה? וגם: הגולשים מוזמנים להציע מילה חדשה שמתארת ניקוי שיניים בחוט דנטלי
גם באנגלית יש להוסיף blind ל-date. התרגום הנכון הוא "פגישת חיזור" או "פגישת היכרות", אבל "דייט" כמות שהיא כבר יושבת חזק במשבצת. בשנות החמישים קראו לזה בצרפתית דווקא: "רנדֶווּ".
עופרי מהמרכז שואל: מה מקור הביטוי: "יש!" שמבטא הצלחה?
המקור דו כיווני. הוא קיצור של "יש אלוהים", ביטוי המופיע בספר שמואל אבל מושפע מערבית (פי אללה!); והוא משמש בדרך דומה למילת השמחה והעידוד האנגלית yes!, שהצליל שלה מזכיר את "יש".
ירום מאזור המרכז שואל: רבים אומרים "יש כאן 5 ילדים", "כמה אנשים יש פה?" וכו'. אני לרוב מקפיד לומר "ישנם" או "ישנן" במקרים אלה. מה הצורה הנכונה?
"יש" במסגרת משפטי קיום היא הצורה המובילה במקורות כולל במקרא, אך לצידה מופיעות גם הצורות המורחבות "ישנו", "ישכם" ועוד. בעברית החדשה נוצר בידול. כאשר הנושא אינו מיודע יופיע בדרך כלל "יש" ("יש מקום אחד אי שם"), אבל נשמע גם את הצורה המקבילה ("אומרים ישנה ארץ"). הצורה המקובלת כאשר הנושא מיודע היא שם העצם המיודע+ישנו: "הספר ישנו" (ולא "הספר יש" או "יש הספר"). כך גם ב"אין" ו"אינם" ("אין מורה היום", "המורה איננו היום").
עידן מפתח תקווה שואל: מה כוללת תכונת האסרטיביות?
על פי מילון רנדום, assertiveness היא תכונה של ביטחון עצמי ואפילו תוקפנות מסוימת. ההגדרה שאני מציע מסתמכת על השימוש המקובל בה בעברית: יכולת לבטא רעיונות ומחשבות בביטחון ובבהירות. התוקפנות אינה חיונית, להיפך, אדם אסרטיבי מצליח לשכנע יותר כאשר הוא אינו מעורר התנגדות או איום.
דר בן דן שואל: מה שורש המילה "מכונן", ואיך היא הגיעה למשמעותה הנוכחית?
"מכונן" חדרה לשפה מתחום הפסיכולוגיה הפרטית והקבוצתית. שורש המילה הוא כו"ן, הפועל "לכונן" מופיע בתנ"ך ופירושו לייסד, לקבוע דבר מיסודו, כמו "עד יכונן את ירושלים תהילה" בספר ישעיה. "מכונן" משמשת בעברית החדשה בעיקר כתרגום ל"פורמטיבי", כמו "אירוע פורמטיבי" או "שנים פורמטיביות", כלומר אירוע או שנים בהם נקבעים אופיו ודרך חייו של אדם. באנגלית אפשר למצוא במקביל באנגלית את constitutive event, הקיים גם בתחום הכימיה והפיזיקה, ואת הצירוף formative years.
יפה מירושלים שואלת: איך מכנים את התחושה בלשון לאחר אכילת חציל, אותו צורך לגרד את הלשון; ואיך מכנים את התחושה בלשון לאחר אכילת אגוז או פרי בוסר, תחושה של יובש בלשון?
תחום הטעם אינו מפותח בשפה, וכל מה שיש לומר כאן הוא שתחושת היובש בלשון מזכירה במשהו את העפיצות, אחד ממבחני טעימת היין.
רשקולניקוב מירושלים שואל: מה מקור הביטוי "תפוצת נאט"ו" במשמעות תפוצה רחבה? למה דווקא נאט"ו? הרי זה אפילו לא ארגון כלל-עולמי כמו האו"ם, אלא ברית מצומצמת של מספר מדינות מערביות.
הביטוי היה נפוץ מאוד בימי המלחמה הקרה, כאשר נאט"ו נתפסה ארגון חשוב ומקיף, ושאר העולם שכן מאחורי חומות ומסכי ברזל למיניהם. "תפוצת נאט"ו" הוא ככל הנראה ביטוי ישראלי, אבל כל מידע בעניין יתקבל בברכה.
יוסי זינגר מרעננה שואל: איך נכון להתייחס לחבורה של 6 אנשים? בחבורות קטנות יותר אומרים "שנינו", "שלושתנו", "ארבעתנו".
אם החבורה מגובשת, מה רע ב"שֵשתֵנו"? ואפשר גם "אנחנו", "הקבוצה", או סתם "החבר'ה".
עידן מפתח תקווה שואל: האם יש מילה עברית ל-RSS?
הסבר למתקשים: rss, ראשי תיבות של Real Simple Syndication, פירושו אמצעי טכנולוגי המאפשר לשתול תכנים של אתר אחד באתר או שירות אחר, ובכך לסייע בהפצת התוכן, ובלי מעורבות פעילה של האתר המפיץ. גילוי נאות: אני מכהן כיו"ר משותף של ועדה של האקדמיה ללשון הבוחנת מונחים עבריים לנושאי עיתונות, כולל עיתונות מקוונת, ואנו דנים גם במונח הזה. יש כבר כמה רעיונות, נשמח לשמוע גם מהגולשים.
ענת מיהוד שואלת: מהיכן מגיע הפועל "לשׂים", ומה הקשר בינו לבין הפועל "ליישׂם"?
השורש שׂי"ם מופיע במקרא קרוב ל-600 פעמים. הסיפור המעניין הוא הפועל "ליישם". הוא החל להישמע בשנות החמישים במשמעות to apply, ומכאן יישום, שפירושה application. הפועל החדש נגזר לכאורה מ"לשים", אבל הוא זכה לביקורת רבה, ובשנת 1961 נפסל על ידי האקדמיה מסיבות דקדוקיות, שהרי
מנור שפר שואל: מדוע "מטאור" ('המנכ"ל הזה הוא מטאור') ו"זינוק מטאורי" מתארים הצלחה, אם מטאור הוא עצם שצונח ומתרסק?
הסטנדאפיסט המנוח ג'ורג' קרלין שאל אותה שאלה בדיוק, ובתיאוריה שניכם צודקים. נראה שדימוי המטאור מספר לנו סיפור על חצייה מהירה של החלל ומכאן גלגולו. בכל מקרה, הביטוי העברי נוצר בהשפעת הביטוי האנגלי.
מנור שפר: מה בין השורש קר"ב במשמעות "להתקרב", לבין קרב (מלחמה) ותקרובת (כיבוד)? כך גם ביחס למילים נוספות מאזור המטבח, שיש להן דמיון שורשי למילים הקשורות לשדה קרב: לחם ומלחמה, טבח ומטבח.
קרב הוא מצב שבו שני המחנות מתקרבים זה לזה. תקרובת היא מזון שמקרבים או מגישים לקרואים. במטבח ובבית המטבחיים טובחים בבשר החיה, כפי שדמיאן קרליק טבח את משפחת אושרנקו. במקרה של לחם ומלחמה הזהות של השורשים מקרית.
מנור שפר שואל: מה מקור השורש שפ"ץ? בצבא למדנו ש"לשפצר" פירושו "לשפר צורה". האם שיפץ הוא קיצור של "שיפצר"?
שיפץ הוא פועל המופיע בתלמוד, במשמעות המוכרת לנו היום. שיפצר הוא אכן פועל שהורכב מראשי תיבות, אך הוא מזכיר במשמעותו את שיפץ, וזה חלק מהצלחתו.
מנור שפר שואל: האתר הרשמי של עיריית כפר סבא הוא http://www.kfar-saba.muni.il/, ובשלטי הדרכים כתוב "kfar sava". האם ההגייה הנכונה בעברית היא ב' דגושה, או רפויה?
היישוב כפר סבא מופיעה בתלמוד ובכתבי יוסף בן מתיתיהו. לפי הכיתוב אצל בן מתיתיהו השם הוא בב' רפה, אבל בעקבות ההגייה הערבית הוגים כפר סבא בב' דגושה. ככל הנראה אין קשר בין סבא ב"כפר סבא" לבין אדם זקן או סבא לנכדים. ועדת השמות החליטה ללכת בעקבות הצורה הקדומה הרפויה, למרות שרוב הישראלים משתמשים בצורה הערבית הדגושה, בעיקר מפני שהיא זהה למילה הנפוצה סבּא.
אמיר עוזר שואל: לפני מספר שנים נפתחו באזור חיפה שתי תחנות מרכזיות חדשות: 'מרכזית חוף הכרמל' ו'מרכזית המפרץ', וזאת בניגוד לשאר התחנות המכונות, לדוגמה, 'התחנה המרכזית החדשה תל אביב' ו'תחנה מרכזית ירושלים'. האם זה תקין?
שמות תואר נוטים להפוך לשמות עצם, וזה מה שאירע כאן. "התחנה המרכזית" הפכה במסגרת מגמת הקיצור האופיינית לכל השפות ל"מרכזית". השלטים קצרים יותר, האוטובוסים והנוסעים יוצאים בזמן, והעברית מסתדרת עם הקיצור הזה מצוין.
מיקי יודקובסקי שואלת: ליולדת פעם ראשונה קוראים מבכירה, ואילו לצאצא של גמל ונאקה, לאו דווקא ראשון, קוראים בכר או בכרה. האם יש קשר בין שני השמות?
המבכירה היא אמו המיועדת של הצאצא הבכור. בכר כצאצא הגמל מופיע במקרא פעם אחת בזכר ופעם אחת בנקבה, אך קיים גם בערבית, ולא ברור הקשר שלו לבכור. בישעיהו נכתב "בכרי מדיין", ולפי הפרשנים הכוונה כאן דווקא לגמלים בחורים או בחירים, באות ח'.
אילן מתל אביב שואל: מתי נקבע שגרביים "גורבים ולא "לובשים"?
המילים גרב והצורה הזוגית גרביים הן עצמן חדשות, בעקבות המילה הערבית המקבילה ג'ורב. "גרב" החדשה הועדפה על "פוזמק" שמקורה בתלמוד. הפועל "לגרוב" נוצר באופן טבעי מ"גרב", כפי שהפועל "לנעול" מתייחס לנעל, "לשרוך" אל השרוך וכדומה. במילון בן יהודה המילים גרב וגרביים אינן מופיעות, וכמובן שגם לא הפועל. במילון יהודה גור המאוחר לזה של בן יהודה מופיעים הגרביים ו"לגרוב". גור קושר את הפועל לגרוב לפועל גר"ב בארמית התלמודית, שפירושו למשוך.
אורי חדד שואל: אני שומע שכולם מברכים "לֵבְּריאות" אחרי עיטוש, ולא "לִבְריאות". מה דעתך על כך?
לַבְּריאות היא צורה דיבורית, ומבחינה תחבירית היא הגיונית פחות מ"לִבְריאות". נוסף לכך, הטעם בה הוא על ההברה הראשונה בניגוד לכל כללי העברית התקינה. אולי היא אינה מסתדרת עם ההיגיון התחבירי, אבל אם מישהו אומר לי "לִבְריאות" בא לי מיד להתעטש שוב, והפעם בפרצופו.
גדי שואל: כיצד יש לומר גננת ממין זכר: גַנָּן או גַנֵּן? מצאתי באתר האקדמיה את הצורה הראשונה, אך אני מכיר ממספר אנשים את הנוהג להשתמש בצורה השנייה.
מי שסיבך אותנו בעניין הוא החבר אליעזר בן יהודה, שקבע "גננת" כמטפלת בגן הילדים, בעקבות "גן ילדים", שאינו אלא תרגום של הצירוף הגרמני Kindergarten. בן יהודה לא חשב שגברים יעסקו במקצוע הזה, ומספר הגברים אכן נמוך מאוד. הניסיון לקבוע גנֵן כדי להבדיל את המטפל בגן מגנָן העובד בגינה או בגן נוי הוא מלאכותי. הצורה האלגנטית ביותר בעיני היא לקרוא גם לגבר העוסק במקצוע גננת. למה מה קרה? מה רע ב"שמוליק הגננת יקרא לכם סיפור"?
לבי מת''א שואלת: כיצד יש לומר בעברית את הפועל to floss, לנקות שיניים בחוט דנטלי? וגם, האם ניתן להשתמש בצורת פועל "לקסם" לתיאור ניקוי שיניים וחניכיים בקיסם?
שאלות טובות, תשובות אין. ונשמח להצעות ותגובות גולשים.
יש לך שאלה שתמיד רצית לשאול בענייני לשון? ראית או צילמת מודעה או תמונה שיש בה עניין לשוני? שמעת ביטוי סלנג שכדאי לשפוך עליו אור? הילד השמיע הברקה לשונית מהממת? שלח/י באמצעות "כתוב לעורך".
נא להמתין לטעינת התגובות
