וידויה של מכורה: האנטומיה של גריי
מקדרימי, מקסטימי, מרדית', איזי וג'ורג' עומדים במרכזה של התמכרות קשה לסדרה "האנטומיה של גריי". כעת נותר לנתח את הסיבות להתמכרות – אהבה, רגש וקצת צחוק שאף פעם לא מזיק וגם קצת דם
האנטומיה של גריי. מצחיקה ומרגשת. צילום: יח''צ יס
אחר כך הגיע המפגש עם הנאצית, עם ברק, ג'ורג' אומאלי, אלכס קרב ואיזי סטיבנס, ועם השחקנית הכי גדולה בסדרה, סנדרה או, שמגלמת בכישרון נונשלנטי את כריסטינה יין, הרופאה הכי מצחיקה בטלוויזיה, שלא יודעת שהיא גם מרגשת, לפחות את המכורים לדבר.
אבל למה בעצם "האנטומיה" היא סדרה כל כך ממכרת? שלוש סיבות עיקריות.
ראשית, הרומן-לא רומן של מרדית עם שפרד, שהפך לסיפור אהבה שנהיה סיפור אכזבה ובסוף מסתיים, כך מלחשים בארצות הברית, כמו סרט הוליוודי רומנטי - בסוף טוב, עושה גם לי טוב על הנשמה, למרות שמרדית', אני מודה, יכולה להיות גם מעצבנת – הרי בדרך זכינו לאינספור התחרטויות, ניתוחי מצב, ניתוחי ראש וניתוחים בכלל. אבל כמו כל מכורה, אני פשוט שמחה שזה הגיע בסוף.
הסיבה השנייה מתחלקת לשניים - איזי סטיבנס וג'ורג' אומאלי. שניהם יחד, בין הסדינים, בין התיקים הרפואיים או סתם בבוקר עצלן באמבטיה של מרדית', יכולים לגרום לכל אדם אדיש להתגלגל מצחוק.
הסיבה השלישית טמונה ברעיון של הסדרה - לצד התככים, הרומנים, הצחוקים, הבכי ושלל הריגושים
של הפריים טיים הטלוויזיוני האמריקאי, אנו צופים במציאות רפואית לא פשוטה – ניתוחים מוזרים, בעיות ראש ומיתות משונות תמיד משכו את הקהל אל המסך. ב"אנטומיה" אנחנו נכנסים לבטן ולראש של החולה, ובסופו של דבר, הוא נכנס ללב שלנו.
כמו כל סיפור אהבה וכמו כל התמכרות, טובה או רעה, יש עליות ומורדות. העונה החמישית, שמשודרת עכשיו אצלנו בארץ, מספקת כמה תרחישים מוזרים שרומזים שאולי הגיע הזמן לשקול לנעול את שעריו הטלוויזיוניים של בית החולים "סיאטל גרייס" ולגמור את העניין בצורה מכובדת. מצד שני, זו גם העונה בה לקסי ומקסטימי מגבירים הילוך ומתעלים על גריי ושפרד מבחינה הורמונאלית - סקסואלית. רק בשביל זה שווה להישאר מול המסך.
העונה החמישית של "האנטומיה של גריי" משודרת בימי שני ב"יס סטארז דרמה".
נא להמתין לטעינת התגובות
