ז.י.ן פלילי ומילון העייפות הצה"לי
מהן הוראותיו המיידיות של הביטוי "אני אזיין אותך", ואיך נראית השפה העבריינית בסדרה "הבורר". מה ההבדל בין עפוץ לשבוז ומהם האלמנטים האירוניים בשעשוע של מנחם בן. הזירה הלשונית עם הסוגיות הלשוניות של השבוע
יפה נפש אחר, אסף רחמים, אמר לשוטר שניסה לקחת ממנו רישיון נהיגה "בן זונה, תזכור אותי טוב, אני אזיין אותך, יא בן שרמוטה". שופטת השלום הירושלמית שולמית לוטן קבעה שבנסיבות בהן התרחש האירוע אין מדובר באיום.
מבחינה משפטית יתכן ששני השופטים צודקים. מבחינה לשונית התמונה מעט מעורפלת. "לזיין" פירושו לשגול, אבל המשמעות הורחבה ופירושו של הפועל לפגוע במישהו, לא בהכרח באופן פיזי, אלא גם ברכושו, בכספו ובמוניטין שלו. איום פיזי מפורש יותר קיים בביטוי "לזיין לו את הצורה".
מעבר דומה מההקשר המיני לאלימות ופגיעה מסוגים שונים יש בפועל "לדפוק". הפועל "לטחון" משמש גם בהוראת התעללות, גם בהוראת הרג בין עבריינים, וגם בהוראת התעמרות קשה, בסלנג הצבאי. באנגלית מתפקד בשדה המכובד הזה הפועל הנפוץ fuck.
המשותף לכל הביטויים האלה הוא שהם ביטויים מיניים גבריים, חד כיווניים המייצגים את מרכיב הכוח שבמעשה המיני. כאשר הם נאמרים מגבר לגבר הם מכילים גם יסוד של השפלה חמורה, מכוונת המרמזת על מעשה סדום. כך או כך הם מובילים אל היסוד הבהמי המשוקע גם בתרבות הישראלית, וגם בבני אדם באשר הם.
המשפט "בן זונה, בואנה אני אזיין אותך, אני אזיין את הבית-חולים הזה" לא הגיע לבתי המשפט, אבל מככב בסדרת הפשע "הבורר", יצירתם של רשף לוי ושי כנות, שהחודש עלתה העונה השנייה שלה. לשון הפושעים ככלל זכתה כבר לכמה ספרים ומילונים, והיא מפותחת בעולם כולו. הדעה הרווחת בין הבלשנים היא שמקורו של הסלנג בעולם הפשע.
"הבורר", בניגוד לסדרות פשע קודמות, אינו מרבה בסלנג עברייני. בשני הפרקים הראשונים של העונה משתמשים הפושעים בקבוצת מילים מצומצמת וחוזרת. "להרוג"
במגוון הביטויים העברייניים אפשר למצוא אפשרויות רבות נוספות שאינן מופיעות בסדרה כמו "לבזבז", "לעשות", "להזיז", "לטחון" ועוד. יש בסדרה שימוש חוזר ומגוון במילה "מעורבב", וכן מופיע הביטוי הוותיק יחסית "דיבור נגוע", כלומר, קללות ועלבונות, במפגש בין האחים קובלובה ליגאל הנאצי.
הסדרה מעניקה לאסולין-איבגי משפטים רבים המחברים חיבור סרקסטי משהו בין ארון הספרים היהודי לעולם הפשע הכבד. הבורר מצטט משפטים מהמשנה והגמרא. לאבי הטחול בנו הוא אומר "מהרסייך ומחרביך ממך יצאו", כשהוא מרמז על שטינקר. אחרי ניסיון ההתנקשות שנכשל הוא אומר: "הקם להורגך השכם להורגו, זאת מצווה ואנחנו מאד מפגרים בביצוע שלה היום".
על פלוני המפגר בתשלום חוב הימורים הוא אומר: "קנה שור ולא שילם, עוון. לפעמים לשבור למישהו את הפרק זה מצווה, זה מדאורייתא". הימורים בקזינו הם כנראה הדיברה ה-11 בתנ"ך שלך אסולין.
יגאל הנאצי מבהיר לבנו של אסולין, כסיפתח לכריתת אצבעו בסגנון עדות סיציליה: "זאת ההצעה שלי, אתה תעשה את השיקול שלך: כן כן, כן כן", ואריאציה אלימה של "כן כן, לא לא". רשף לוי מספר שהביטוי "כן כן, כן כן" עלה במופע סטנד אפ שלו, ומכאן עלה לסדרה.
מנחם בן הצליח לעצבן היטב את יושבי בית האח הגדול, וזו היתה סיבה מצוינת למסמסים להשאיר אותו שם, בתוך ים החיבוקים והפרגונים המזויפים. במהלך תגובותיו חזר כמה פעמים על כך שהוא "משועשע", או שהמצב "משעשע" אותו.
מנחם בן המוחרם לא נראה עליז במיוחד כשטען שהוא "משועשע". השימוש שלו בפועל היה שימוש אירוני, בנוסח "הביט בו במבט משועשע". השימוש האירוני טעון אמירות נסתרות: אתם חושבים שאתם מרגיזים אותי, אבל אתם מצחיקים אותי; אתם מתנפלים עלי ברצינות תהומית, אבל בעצם אני בז לכם; וגם: אתם מאוד מעורבים, אני בעצם צופה במחזה שאני משתתף בו.
אורי מהרצליה שואל: לא פעם אני שומע על אמא ש"מטופלת בשני ילדים", ואינני מצליח להבין מדוע היא מטופלת על ידיהם, ולא הם על ידה.
מקור הביטוי הוא בלשון חז"ל, אך שם נכתב רק "מטופל", ואין קשר בינו לבין טיפול במשמעות עזרה ותמיכה. "מטופל" הוא מי שיש לו ילדים, על פי המילה הארמית "טפליא" שפירושה ילדים, וככל הנראה יש קשר בינה לבין המילה העברית "טף". עם זאת יש קשר בתלמוד בין אדם "מטופל" לאדם הזקוק לעזרה.
באבות דרבי נתן כתוב: "אמרו לו לאדם, מפני מה לא למדת תורה בעולם הזה? אומר: 'שהייתי עני', אף ר' עקיבא עני היה.' שהייתי עשיר', אף ר' עקיבא עשיר היה. 'שהייתי מטופל', אף ר' עקיבא מטופל היה". הצורה המודרנית "מטופל בילדים" היא ביטוי שיש בו עודפות. כאמור, הפועל "טיפל" במשמעות עזר, תמך, אינו קשור ל"מטופל" במשמעות אב לילדים, וכך נוצרה כאן מוטציה לשונית: "מטופל" הוא בעצם "מטפל". עם זאת, הביטוי מושרש ואין לראות בו שיבוש.
השבוע התפרסם ב"מעריב" סיפור בלעדי של אמיר בוחבוט על המלחמה של הצבא בעייפות חייליו. בסלנג הצבאי הנושא אכן תופס מקום נכבד, במסגרת ראשי התיבות חר"ע המעידות על מצבו התמידי של החייל העברי: חרמן, רעב ועייף. ולהלן מילון העייפות הצבאית, שרבים ממונחיו זלגו לאזרחות.
אָפוּף. איבד זה מכבר קשר למציאות. שמות תואר: אפיפוּת, אָפָף. קיצור של "אפוף ערפילי שינה".
בטן גב. מנוחה ארוכת טווח.
הרוּג. או שינה או מוות.
הרוּס. מפורק עצמות.
זוּלָה. מסתור לעייפי הדרך.
חורפּ. ישן עמוקות וארוכות. נגזר מ"חרופ", ביידיש: נחרה וגם שינה.
ישנון. נולד עייף וחי כדי לנוח.
מנִמְבֵּץ. מנמנם בצהריים (ולא רק). ראשי תיבות. מזכיר את מגרבץ (מגרד ביצים, דהיינו, מתבטל) מחד, ואת "קמבץ" (קם בצהריים, במקור: קצין מבצעים) מאידך.
מנקר. מנמנם בנסיבות בלתי ראויות, כגון הרצאה של המח"ט.
מצב נון מם. הגב לאדמה, העיניים לשמים (הסבר למתקשים: נ"מ: נגד מטוסים).
מתחרדן. זורם על סלע עם השמש, כמו חרדון.
מתעצץ. מנתק קשר עם הסביבה, הפז"ם בטווח נגיעה, שם עצם: עציץ.
סָחוּט. עונה על ההגדרה "סמרטוט מהו".
סתלבט. מצב של מנוחה, חרות פנימית ועונג. מן הפועל הערבי אסתלבט (התמהמה).
עייף מת. שלב אחד לפני "הרוג". תרגום מביטוי ביידיש: טוֹיט מִיד.
עָפוּץ. עייף כרוני, סובל מעפיצות, ראשי תיבות: עייפות צבאית.
שָבוּז. צובר עייפות מלווה בדיכאון כרוני. ראשי תיבות: שבור זין.
שָׁבוּק. נטול אנרגיות חיוביות כשליליות.
שביזות יום אל"ף. עצבות קיומית לאחר שבת מופלאה באזרחות. מקבילה אנגלית: Monday blues.
שָׁפוּך. עייף ללא תקנה. פיתוח של הביטוי הוותיק "שפך מנוע" או "שפך לאגר", שפירושו התעייף טוטאל.
בעקבות העיסוק במונחי כדורגל שואל אלישע פרוינד: מה פירוש המילה "ליימן", שפירושה בסלנג הישראלי אדם טיפש או בלתי מוכשר. מה הקשר בינה לבין ליימן, כפי שכונה בעבר שופט הקו?
layman פירושו באנגלית אדם לא מקצועי. שופט הקו הוא lineman. בעברית של שנות החמישים אוחדו המילים ושובשו, שתיהן נשמעו "לַיימן" והפכו כינוי גנאי.
באותו עניין כותב אייל רייטר: "בימי ילדותי בסוף שנות השבעים, 'גול אנגלי' היה כינוי לשער המובקע כאשר הכדור הנבעט פוגע במשקוף, בקורה או בחיבורי הקורות לפני שהוא עובר את הקו".
יש לך שאלה שתמיד רצית לשאול בענייני לשון? שמעת ביטוי סלנג שכדאי לשפוך עליו אור? הילד השמיע הברקה לשונית מהממת? שלח/י באמצעות "כתוב לעורך".
נא להמתין לטעינת התגובות
