הפעולה נקראת ניקור משום שהמנקר נראה כמו תרנגולת מנקרת - מוריד ומעלה את הראש כל הזמן.

גועל נפש של שפה אני מתוכחת אם הילדים שלי הקטנים שלו יראו את הסידרה בושה לשפה העברית

מעולם בטלויזיה הישראלית לא נראה דבר כלכך צקצועי,רגיש,עמוק,משוחק לתפארת, ואלה הפתטים האיבגים וההספרים וכל הלעוסים האלה ממשיכים לנבל את הפה בטקסט אינפנטילי ריק שאין בו ולא כלום עם דרמה ,ולא לשכוח את הפוזות המזוייפות והנלעגות !

כל הכבוד לחיים בוזגלו ,ותודה רבה לך על העבודה הנפלאה שלך !

מאנגלית - to waste, כאשר waste משמעותו גם פסולת.

מסתבר, שלמילון הצבאי אין קץ ואין גבול.
בני, שזה עתה השתחרר נשרות סדיר ביחידה קרבית, מוסיף לרשימה:
חש''ב - חרא של בנאדם
שנ''צ - שנת צהרים.
מצב אנוסתי - קיצור של אנוס אותי (אחד כ''כ שבוז שלא איכפת לו מה עושים איתו, בעיקר פז''מניק ממש לפני השחרור)
אלישע.

רוביק שלום,
''טפליא'' בארמית, שפירושה, כאמור, ילדים, אולי קשורה גם למילה העברית ''טף'', אך הרבה יותר סביר, שהיא קשורה למילה הערבית ''טפל'' (ט' חרוקה, פ' שוואית), ובריבוי - ''אטפאל'' (א' הראשונה קמוצה).

למיטב ידיעתי המילה חרופ היא במקורה לחרוף היא שינת החורף של הדובים מספיק כבר לתת לאשכנזים קרדיט על כל דבר

כרגיל רוביק אינו מדייק אך לפחות הפעם טרח לציין את מקורם של הביטויים ולא רק ליידע אותנו על קיומם. אגב, חלק מהביטויים כגון ''הרוס או הרוג'' לאו דווקא נובע מהוויה צבאית.

זולה: במקור זול''א, ר''ת של ז***נים ולא אימונים.

מנקר: אינו מנמנם אלא נרדם ומתעורר לחילופין בתדירות גבוהה. כלומר מתקשה להישאר ער, לרוב בסיטואציה רשמית.

משמעות נוספת לעפוץ: במקור עפו''ץ, ר''ת של עייף פעור וצעיר.
אני מניח שאין טעם להסביר מה משמעות המילים ''פעור'' ו''צעיר'' כי כל קוראי האתר עשו צבא.

לביטוי שבו''ז אין קשר לעייפות אלא למצב רוח ומוטיבציה.
כמו כן הביטוי ''שביזות יום א''' מתקשר למושג ''תרבות יום א'''.

ביטויים נוספים:
''מסתמם'' מקורו בחיל התותחנים.
''לא בהאזנה'' ו''לא בהכרה'' מקורם בחיל הרגלים.