לקרוא ולשרוף: "נער קריאה" לא ממוקד
סיפור אהבה? כתב מחילה? רומן היסטורי? "נער קריאה" לא החליט ממש מה הוא ושניצר ממליץ להתרחק מסרטים שלא מחליטים, במיוחד אם הם מעוררים גועל
נער קריאה - טריילר
על פי ההיגיון המעוות, שגורס כי מורשת העבר מוכרחה להיטמע בהווה, חובה על בני הדור הצעיר לאמץ אל חיקם, להבין ואף לסלוח לדור האבות הנפשע. זוהי, בעצם, מסגרת הסיפור של "נער קריאה" הדוחה, העוקב אחר סיפור התאהבותו של תלמיד גימנסיה באישה ששימשה כשומרת באושוויץ ונטלה חלק פעיל בסלקציות שהובילו לתאי הגזים.
לכאורה, "נער קריאה" מספר סיפור פרטי על אחד מיכאל, שבשנת 1958 היה בן 15 כשאחת חנה, אז בת 36, אספה אותו למיטתה ולימדה אותו לתעל אליה את הליבידו הטרי והגועש שלו. לימים התברר לו שבתחילת שנות הארבעים התנדבה אותה חנה לארגון האס-אס ושימשה כחלק מהמנגנון הרחב שביצע בפועל את הליך השמדת יהדות אירופה. עד כאן הסיפור הפרטי.
אלא שהסרט, המתבסס על רב-מכר מאת ברנהרד שלינק, לא בא לגולל סיפור פרטי ובזוי זה, כי אם את גורלו של הדור הישן ההוא. חנה, גיבורת "נער קריאה", מגוננת לאורך הסרט כולו על סוד אישי כמוס. היא אנאלפבתית ולכן מאלצת את מאהביה להקריא באוזניה את מיטב הרפרטואר הקלאסי. מיכאל הקטן, למשל, מקריא לה את "האודיסיאה", "הגברת עם הכלבלב", "מלחמה ושלום", ואפילו את "הרפתקאות הקלברי פין".
זוהי הנקודה שבה "נער קריאה" חורג מהפרטי והופך לכללי. שהרי בנקודה זו ממש מנוסח קו ההגנה של הדור הגרמני ההוא, זה ששמע שוברט, באך ומוצרט בדיוק כשכבשני אושוויץ ובלז'ץ פעלו בשיא יעילותם. אהבת תרבות קלאסית לחוד ובורות
לחוד. וכידוע, על נבערות אין אלא לסלוח.
על פניו, "נער קריאה" מהלך על הנתיב שנסלל על ידי ספרות הסטאלאגים הפורנוגרפית. שומרת אס-אס תאבת מין, המפתה אסיר לפרק מעליה את מתחיה. נכון הוא שבסטאלאגים מסוג "הייתי כלבתו של קולונל שולץ", האסירים היו פועלי כפייה יהודים, ואילו ב"נער קריאה" זהו גרמני רך בשנים, שאינו אלא אסיר המורשת ההיסטורית של מולדתו, ורק חיבוק האוהבים בינו ובין נציגת הרייך השלישי יסירו את כבליו, ישכיחו ממנו את פחדיו.
באיזשהו שלב לקראת סיום הסרט מסתבך "נער קריאה" גם בטיעון האנטישמי המוכר, זה שקושר בין יהודים לממון. מיכאל, כעת כבר פרקליט בן 50 ומעלה, מתגלגל לניו יורק, לפגישה עם ניצולת שואה, שהייתה עדה למעשיה הנפשעים של חנה אהובת נעוריו. הוא מגיע לפגישה ובכליו קופסת פח הגדושה במזומנים. אולי כך יוכלו הוא וחנה שלו לקנות את הבנתה, אולי אפילו את סליחתה, של הניצולה מהתופת.
יוצרי "נער קריאה" אינם יכולים להסתתר מאחורי הטיעון הצבוע שמדובר במקרה פרטי. זאת, מכיוון שהם עושים שימוש נרחב ביותר באירוע ציבורי, שהתחולל בגרמניה באמצע שנות השישים-המשפט שנערך אז לקבוצה גדולה של נאצים שהפעילו את אושוויץ. מי שמשתמש בחומר היסטורי, חזקה עליו שהוא מקווה להשיג דרכו מחילה היסטורית.
"נער קריאה" מועמד עתה לשורה ארוכה של פרסי אוסקר ועיקר פרסומו הבינלאומי בא לו בשל קייט ווינסלט, המגלמת את דמותה של חנה הנאצית, תוך אוורור תכוף של מערומיה אל מול המצלמה המיופייפת. הסמכת עירום נשי לדיון על אודות מחנות ההשמדה היא נוסחה ותיקה, שנוסתה כבר לפני שלושה עשורים ב"שוער הלילה" וב"שבע יפהפיות". וכמובן גם בספרוני הסטאלאגים. מהבחינה הזו, הבריטי סטיבן דאלדרי, שביים את הסרט, לא המציא שום דבר חדש. הוא רק מקצין את הדברים עד כדי גועל נפש.
נא להמתין לטעינת התגובות
