וידויו של מכור: ישן עם בנות הזהב
רבים מאיתנו בוהים בערוצי הטלנובלה, צופים בסתר בסדרות טלוויזיה מקטגוריית הטראש או אפילו סוגדים ללהיטי מסך שהועם זוהרם. רק מעטים מוכנים להודות ומעטים עוד יותר - לספר על הרגלי הצפייה הביזארים שלהם. רועי יחזקאל שם נפשו בכפו, מסכן את מעמדו ומספר על הסטייה הפרטית שלו
זה כבר כמה שנים שמדי לילה אני נכנס למיטה עם ארבע בנות: דורותי, רוז, בלאנש וסופיה. ארבע הנשים שמשכיבות אותי לישון הן כוכבות "בנות הזהב", הסיטקום האלמותי ששידוריו החלו באמצע שנות השמונים והוא סכרין מתוק, משעשע ומאיץ חלומות טובים.
הקאמבק הגדול של בנות הזהב החל למעשה עם הוצאת העונה הראשונה של הסדרה על DVD בנובמבר 2004, ובעקבות ההצלחה הגדולה שוחררו כל העונות במשך השנתיים וחצי שלאחר מכן. הדפסת הסדרה על DVD החזירה את האוהדים הותיקים ובנתה קהל מעריצים חדש וצעיר יותר שמורכב, באורח פלא, מקהל גאה ומנשים בוגרות.
למי שלא בקיא ולא מתבייש להודות, בנות הזהב הן ארבע נשים ממיאמי שגרות מבחירה תחת קורת גג אחת, ואלה הן: דורותי זבורנק (בי ארת'ור), מורה מחליפה, גרושה מברוקלין, ניו יורק, היתה נשואה לסטן במשך 38 נשים לאחר סקס לא מוגן בדרייב אין במושב האחורי של רכבו , והיא בת פחות מ-18.
בלאנש דוורו (רו מקלנאהאן), אלמנה ממיאמי, במקור מאטלנטה, מרוכזת בעצמה ובעלת חיי מין שלא נגמרים. מייצגת לעיתים את הדרום הטיפש והמיושן בדיעותיו. הבנות הגיעו להתגורר בביתה, לאחר שקראו מודעה שפירסמה בסופרמרקט המקומי.
רוז ניילנד (בטי וויט), נצר לסקנדינבים שהיגרו לארצות הברית, אלמנה מעיר דימיונית בשם סנט אולף שבמינסוטה, ידועה בעיקר בשל חוכמת חייה הייחודית והסיפורים הבלתי נגמרים והלא הגיוניים מבית.
האחרונה ברביעייה היא סופייה פטרילו (אסטל גטי), מהגרת מסיציליה, אמא של דורותי, בת ללא גיל, הצטרפה לשלוש הבנות לאחר שבית האבות שיידי פיינס, אליו "נזרקה" על ידי בתה עלה באש.
כפי שבטח שמתם לב, לא ציינתי לעיל את גילן של הנשים, מאחר וזה, יחד עם מאפיינים ביוגרפיים אחרים משתנה מפרק לפרק ואולי בזאת נעוץ הקסם של הסדרה. מה זה משנה בנות כמה הן באמת? מה זה משנה אם מדי פעם מוסיפים עוד בת או בן לאחת הדמויות? העיקר שהן חברות טובות, וזה הכי חשוב.
ואם על הדרך הצלחנו להעביר מסר חינוכי בנושאים אקטואליים בוערים ושנויים במחלוקת כמו הפרייה מלאכותית, אח שיצא מהארון או טיפול בכאבי ראש לא מוסברים - מה טוב. החברות בסדרה התמודדו, למשל, עם הסוגייה הגורלית של "מה יהא על ילדינו שלא עושים כלום עם החיים שלהם?".
מייקל, בנה בן ה-22 של דורותי, הבן שבגללו היא נישאה לאביו לפני 41 שנים (38 שנות נישואין ועוד שלוש שנים מאז הגירושים) הוא בטלן מקצועי, אבל לפחות יש לדורותי מי שנותנת כתף, עצה, הצלה ותמיכה. אז מה אם נעלמו לו למייקל 19 שנה מהחיים? העיקר שיש לאמא שלו חברות טובות.
אפשר בהחלט
דורותי היא, כמובן, קארי, מובילת החבורה, בלאנש היא סמנתה הנימפומנית, רוז היא שרלוט שהיתה נשואה רוב חייה ומחזיקה קשר חדש לטווח ארוך, וסופיה? טוב, היא לא ממש מירנדה, היא נמצאת שם בעיקר בשביל להצחיק אבל בסופו של דבר היא זו שמחזירה את הבנות לקרקע המציאות (מיאמי, 100 מעלות וגו').
ואכן, בטקס פרסי הטלוויזיה האחרון לקחו המפיקים את בי ארת'ור, דורותי ועוד כמה יוצאות סיטקומים משנות השבעים והשמונים והעמידו פרודיה זקנה על סקס והעיר הגדולה. נחשו מי גילמה את קארי? לא אחרת מאשר דורותי.
באוקטובר האחרון נסעתי עם בן זוגי למיאמי, ואני מודה ומתוודה שבכל רגע נתון הרגשתי את נוכחותן של ארבע הבנות. כל כך הצטערנו לגלות שהבית של הבנות הוא רק תפאורה ולא בית אמיתי, ושלא נוכל לשבת איתן לארוחת ערב ב"לאנאי".
נסענו לשכונה שלהן (קוראל גייבלס), ביקרנו בקוקונאט גרוב, שם היתה חנות המכולת שפתוחה 24 שעות ביממה ואפילו נסענו לבוקה ראטון, העיר ממנה בא המאהב הנשוי של רוז. כשראינו זקנה בבית מרקחת, מיד נזכרתי בסצנה שבה הבנות הולכות וקונות קודומים לראשונה בחייהן לקראת החופשה בבהאמאס, וכמובן - בכל הזדמנות אכלנו עוגת גבינה.
אם התמכרתם לאופרת סבון ברזילאית, אם אתה מקליט סדרה על דביבונים ב-animal planet ואת צופה בשידורים מחזוריים של סופר-נני באפריקה, אתם מוזמנים לנצל את האנונימיות שמאפשר המדיום, ולהתוודות על החטאים הטלוויזיונים שלכם באמצעות "כתוב לעורך".
נא להמתין לטעינת התגובות
