מדף הספרים של יחזקאל נפשי
המשורר יחזקאל נפשי בוחר את עשרת הספרים האהובים עליו, פיסות זעירות מתוך מה שעבורו הוא אושר. לוליטה לצד מסכת אבות וזיכרונות אדריאנוס לצד מורה נבוכים
יחזקאל נפשי צילום: קטיה שוורצמן
ברשימה הזו חרתי בפיסות זעירות מן אותו שלם של אושר בעבורי. אל אחדים מן הספרים הללו אני שב אחת לאיזה זמן, ואילו אחדים, קראתי לפני שנים, אך זכר חשיבותם ואופי שזירתם בגורלי, הוא מהותי לי ולהם משקל רב.
הרצוג - סול בלו
סול בלו הוא סופר העולם הרחב. הוא האדם הפרטי, המנוכר, האישי, הקודר והעגום, ועם זאת, הסופר הדובר אל הכול ומתכתב עם הכול. הוא מתכתב עם העולם כולו. "הרצוג" הוא הרומאן הגדול ביותר שלו מבחינתי, כי ניכר בו ייחודו של בלו כסופר האני. הדמות שבספר (שלפעמים חשבתיה לסול בלו עצמו, כי לי לא אחת היה נדמה לי שהוא אינו אלא כותב אל עצמו ועל עצמו בספר ) היא מהות האינטלקטואל הבודד הנע דרך ים האנשים וטועה בסבכי יער האסוציאציות, מפליג הלאה. זהו ספר על יהודי בודד, המבקש שלום לעצמו ועם עצמו. ספר מלא הומור, כמעט סאטירי, שבו צפונה חוכמה אדירה.
זיכרונות אדריאנוס - מרגריט יורסנאר
הספר "זיכרונות אדריאנוס" זיכה את מרגריט יורסנאר בכניסה לאקדמית בני האלמוות הצרפתי, ולא בכדי. קראתיו לראשונה בהיותי בן- 14 ולא הבנתי את מחציתו. לימים, בעוד אני שוהה בכפר הודי נידח, הוא התגלגל לידיי ומאחר והייתי שרוי אז במצב נפשי לא פשוט, שמחתי על כך. שמחתי כי ביכולתה של יורסנאר לקחת את הקורא למחוזות העבר.
זהו סיפורו של אדריאנוס, קיסר רומי על ישראל, הכותב את זיכרונותיו עבור נכדו, מרכוס אורליוס, העתיד למשול בקיסרות הרומית. דרך כתביו, ובאמצעות הלשון הדידקטית והחריפה של יורסנאר אנו מגלים את סיפור הקיסרות כולו, את היות אדריאנוס בן תרבות, מאהב, מושל אכזר, רך לב, פחדן, אמיץ, אוהב ונאהב, שנוא. זהו ספר תיעודי בעיניי, המפליא לתאר את מעללי הרומאים בישראל, ותוך כך גם את מלחמת בר כובכא ומסע הקרבות בארץ הקודש.
התנ"ך
קשה להתחיל, או לחשוב כלל על התחלה כתובה שתהא ראויה, כשמדובר באחת מן הנפלאות הגדולות, אולי באחת היצירות הכבירות ביותר, שנכתבו אי פעם. אני חש שלא משנה מה אכתוב כאן, אני רק אצמצם את החוויה של מה שהתנ"ך הוא בעבורי. אני סבור שמי שלא קרא את התנ"ך ( כמו את הקוראן - ספר שירה גדול, או את הברית החדשה ), ואני מדבר על כולו, אינו יודע מה הוא מפסיד. לפני זמן מה ערכתי הסכם עם עצמי, שלא משנה כיצד ובאיזה מצב אהיה, אקרא דף אחד ביום מתוך התנ"ך. לעיתים קראתי יותר, לעיתים פחות, אך בכל יום, קראתי לפחות דף אחד מן הספר, עד תומו. החוויה הינה אכסטאטית.
מדף הספרים של יחזקאל נפשי צילום: יחזקאל נפשי
שמחת עניים - נתן אלתרמן
ספר דתי? ספר מיסטי? ספר שירה? כל אלו כבר נאמרו על "שמחת עניים" לנתן אלתרמן וכל האמירות האלו נכונות. קראתי את אלתרמן בגיל מאוחר יחסית, בהיותי מתגורר בקיבוץ ולי היה שכן הצמוד לצימר בו התגוררתי, אדם מבוגר ושתקן. נהגתי להשאיל ממנו ספרים.
זכר קריאתי הראשונה בספר הינו קסום לא פחות מן המילים עצמם וחותמם בי. עבדתי ברפת. לילה. דממה. במרחק נשמעו יללות התנים, ולאחריהם, געיית פרה. חצי סהר כתום התנשא מעל, מעפיל לאיטו. ובתוך כל זאת, אני אז נער צעיר הכותב שירים לעצמו בתחושת כלימה, נרעד שהוא חותם את שמו, יחזקאל נפשי, יושב וקורא את "שמחת עניים" וחש איזה רטט מתפשט בכל גופי.
לקול החליל - אליעזר שטיינמן
בבוא העת, אני אכתוב דבר מה נרחב על אודות אליעזר שטיינמן. בבוא השעה, אכנס אולי, מעט מכתביו של אותו מאור גדל בשמי הספרות העברית, ובכך אעביר את חוכמתו הכבירה לבני דורי שלי. אליעזר שטיינמן היה המסאי הראשון בשפה העברית. הוא היה איש ספר וחוכמה בכל רמ"ח איבריו. שטיינמן נשם את היהדות ואת העברית. אהב אותה, נאהב על ידה, ועיצבה על לשונו. לימים, יצא בגנות
"לקול החליל" הוא ספר מסות יוצא דופן שעזר לי לראות דבר או שניים באור שונה במעט. ישראל זמורה ז"ל כתב על הספר הזה, שהוא אחד מן המשובחים בספרות המסה העברית. כמו במרבית הדברים, ישראל זמורה צדק.
מורה נבוכים - ר' משה בן מימון
זהו ספר כמעט בלתי אפשרי לצליחה, אלא בדי עמל. בעיני הוא דומה יותר לנהר גועש, ואילו הקורא בו, נח על דוגית קטנה בלא משוט. אני קורא בו בכל פעם, קטעים קטעים ולעיתים תכופות אני שב ועורכם בראשי, כותב הערות משלי לגבי מסקנותיי. כמו כל ספר טוב, או סופר טוב, הספר ומחברו עוררו עניין רב ופולמוסים רבים.
בעצם, ניתן לומר שעד היום יש המקבלים אותו, ויש החולקים על הרעיון של הגרעין הנעוץ בו. בעיניי, זהו ספר פילוסופיה, אחד מן הגדולים שנכתבו אי פעם. לספר שלושה חלקים מרכזיים. אני ממליץ לכל אדם, רציונאליסט או איש רוח, להתרומם מיד ממושב הכיסא ולקרוא את החלק השלישי.
יחזקאל נפשי צילום: מוטי קיקיון
לוליטה - ולדימיר נבוקוב
אני תמיד טוען, שהסופרים הרוסים, הם סופרים לסופרים. זאת אומרת שמי שמבקש לעסוק בספרות שראשית כל יקרא ספרות רוסית.
שוב, מדובר בספר שנוי במחלוקת, מעורר סערה, מעורר סלידה, אהבה שאינה יודעת גבול, ויופי. זהו סיפור אהבה חולנית וטובענית. מטורפת. כמעט בלתי אפשרית.
ב-1986, לקחה על עצמה המתרגמת דבורה שטיינהרט את משימת התרגום של הספר הזה. מעט שנים אחרי זה, אני קראתיו ומאז אני שב אליו אחת לאיזה זמן.
פסוקי השטן - סלמן רושדי
יש כאלה החפצים במותו. יש כאלה האומרים כי הוא השטן עצמו, שנתגלגל לארץ בדמות אדם ויש לכלותו מעל הארץ. קראתי פעם, כי המתרגם של הספר ליפנית, נדקר למוות ב-1991. אותו דבר התרחש למתרגם אחר שלו ומוציאו לאור בנורבגיה, ויליאם ניגארד, תוך שהוא נורה ברחוב סואן באוסלו לעיני כל, והוא מוטל על הארץ שותת דם ופצוע אנושות. עוד מוציאים לאור אחרים ומתרגמים, נפגעו בשל קידומו של ספר זה, וכל זאת בשל הסופר המוזכר לעיל. על כך אולי נכתב בעבר כי כוח העט גדול מכוח החרב. במילים אחרות, ספר יוצא דופן שעד שלא הגיע אלינו לא ידענו כי יכול להיכתב.
מדף הספרים של יחזקאל נפשי צילום: יחזקאל נפשי
לפני שנים אחדות, בפוסעי בשעת לילה מאוחרת, נפל לידי אוצר. היה זה הספר "המציאות האחרת". הוא התגלה לי תוך הליכה סתמית ברחובות השממים. הבחנתי במצבור ספרים בתפזורת מוטלים על הקרקע למולי, לצד עוד אי אלו חפצים שונים. כהרגלי רכנתי לעברם והתחלתי מעלעל בהם, תוך שאני בורר את אלו שאקח לעצמי. מה שלקחתי – לקחתי, ואולם האוצר האמיתי היה הספר "המציאות האחרת". לשמחתי הוא היה ללא פגע, במצב מעולה ממש.
חקר תופעות הנפש שאינן ניתנות להסבר על פי ההיגיון או כאלה שאינן אפשריות עלפי התורות המדעיות הקיימות, תמיד עניין אותי. במובן מסוים, אני סבור, שאילו נבין תופעות אלה אי פעם באופן הגיוני, אז נבין את חידת האדם, נפצח אותה. זהו ספר חקירה של הנפש, לצד עובדות ואירועים מתחום המופלא, והקסום מכל בספר הוא הקטע שנכתב על המחקר הפסיכי על ידי יצחק בשביס זינגר בלשונו הייחודית. אני לא חושב שהספר ( שראה אור ב- 1973, לפחות המהדורה שלמולי ) עודו קיים בחנויות אך אילו כן, אני ממליץ לרכוש אותו מייד.
נא להמתין לטעינת התגובות
