שירה בציבור: יחזקאל נפשי

רן יגיל עם שיר עברי אחד בשבוע, והפעם: "תמונה מופלאה" מאת יחזקאל נפשי, שיר אהבה לעיתונאית אביה בן דוד

רן יגיל | 22/8/2010 14:43

לָמוּת עִם אֲבִיָּה לִקְרַאת הַסְּתָו.
לְלֹא מִלִּים, חֳלָיִים קָשִׁים, חֲרָטָה.
לִטְעֹם אֶת מֶלַח דִּמְעוֹתֶיהָ עַל הָעוֹר, לִשְׁמֹעַ אֶת מְעוֹף הַצִּפּוֹרִים.

מַטָּה מַטָּה בִּנְסִיקָה.
עַל אֶדֶן הַחַלּוֹן אֶפְשָׁר כְּבָר לְהָרִיחַ...
אֶפְשָׁר לְהַאֲזִין...

לָמוּת עִם אֲבִיָּה לִקְרַאת הַסְּתָו.
נֵצֶר שׁוֹשֶׁלֶת לְמַלְכוּת דָּוִד.
אִשָּׁה זָרָה, מַלְאָךְ אָפֵל, מַתְרִיס כְּנֶגֶד הֶהָמוֹן.

אֲבִיָּה בֶּן דָּוִד לִקְרַאת הַסְּתָו.
לִצְנֹחַ אִתָּךְ בִּמְתִיקוּת לַמָּוֶת, לַשֵּׁנָה.
לְהַאֲזִין לְיוֹזֵף הַיְדֶן בְּצָהֳרֵי הַיּוֹם, "בְּרִיאַת הָעוֹלָם"....
בַּסְּתָו... בַּסְּתָו...

לֹא לַחְשֹׁשׁ עוֹד.

אוהב את אביה. יחזקאל נפשי צילום: מוטי קיקיון

יחזקאל נפשי (33) הוא אולי המשורר הרומנטי ביותר שאני מכיר הפעיל היום. בלא בושה ובאומץ הוא שולף מארסנל הדימויים הרומנטיים המוכרים והשחוקים, אבל עושה בהם תמיד דבר מרגש ומחדש.

כאן הוא משורר על יופיה האפל של המשוררת, העיתונאית והאמנית אביה בן דוד. אפשר להגיד שהוא תפס אותה במחי מכחולו המילולי השירי: את יופייה הגותי, המלכותי, ההיסטורי, המיתי, את הסוד המפתה שבאישיותה.

ולמרות שאלפי משוררים השתמשו כבר בסתיו בהקשר של מוות ובאסוציציה

לאהבה, השיר הזה עובד גם אם לא פגשתם מעולם את אביה בן דוד. ולמה? אולי בגלל התיאור הסוריאליסטי של האהבה כריחוף, בהשוואה למעוף הציפורים; אולי בגלל הכמיהה לאובדן חושים מוחלט ברגש עז, צניחה אל שינה סוריאליסטית בעולם אחר כמו למשל בסרט "אווטאר"; אולי בגלל האזכור למשיח בן דוד שיש בו משום הסוד הבלתי מתפענח, ואולי בגלל יוזף היידן הדתי והאלוהי המתגנב בשולי השיר והופך את זוג האוהבים לאדם וחוה, לזוג הראשון באנושות כולה.