גרור את לוגו מעריב אל סימן הבית שבסרגל הכלים בראש הדפדפן
  1. גרור את לוגו מעריב אל סימן הבית שבסרגל הכלים בראש הדפדפן (ראה תמונה).
  2. בחר "כן" (או Yes) בתיבת הדו-שיח שמופיעה.
  3. זהו, סיימת!

סגור


הארכיאולוגים נגד אינדיאנה

חשבתם שהארכיאולוג ההוליוודי אינדיאנה ג'ונס עושה שירות מצוין לחבריו למקצוע? במאמר מיוחד מסביר הארכיאולוג הנודע ניל אשר סילברמן למה ג'ונס גורם לו נזק אדיר וחושף מה מסתתר באמת מאחורי החפצים המסתוריים

ניל אשר סילברמן, מיוחד לוושינגטון פוסט | 27/5/2008 7:46 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
אחרי 17 שנה הארכיאולוג הכי מפורסם של הוליווד חוזר לפעולה. אפור יותר וחורק מעט יותר, אינדיאנה ג'ונס שוב מפלס את דרכו בג'ונגלים העבותים, דוהר בפראות במרדפי מכוניות, ומשתחל במנהרות חשוכות רק כדי לחטוף פריט יקר ערך מבין טפריה של אימפריית רשע (סובייטית, הפעם). ואני חושב לעצמי: רק לא זה. שוב זה קורה. היכונו לעוד חבטה עזה בדימוי של הארכיאולוגיה.
אינדיאנה ג'ונס וממלכת גולגולת הבדולח
אינדיאנה ג'ונס וממלכת גולגולת הבדולח 


אל תבינו אותי לא נכון. אני חסיד של תרבות פופולרית. אבל יש לי בעיה עם הזנב של הבידור שמכשכש בכלב הארכיאולוגיה.

בתור אחד שעוסק בארכיאולוגיה ב-35 השנים האחרונות, אני יכול לומר לכם שאינדיאנה ג'ונס הוא לא הארכיאולוג הבדיוני הכי מפורסם בעולם, הוא הארכיאולוג הכי מפורסם בעולם, נקודה. כמה אנשים יכולים לנקוב בשמו של אחר?

כשאני יושב במטוס, מחכה באיזשהו משרד או מורח זמן במסיבת קוקטייל, האזכור המקרי של היותי ארכיאולוג מעלה באופן בלתי נמנע את אינדיאנה ג'ונס. אנשים מעלים בדמיונם דימויים של זהב, הרפתקאות ובריחות בעור שיניים מילידים עוינים. ובעוד "אינדיאנה ג'ונס וממלכת גולגולת הבדולח" ישבור ללא ספק שיאי קופות ברחבי העולם, הוא גם יפיץ גל נוסף של דיסאינפורמציה על מה שארכיאולוגים באמת עושים.

אז נכון שמדובר רק בסרט, אבל ללא כל צל של ספק סדרת אינדיאנה ג'ונס מייצגת שלא כהלכה את הארכיאולוגים ואת המטרות שאנו מנסים להשיג. היא מלאה בשטויות מוגזמות ולא מדויקות.
חייזרים? לא ממש

אפילו הנושא העיקרי בסרט החדש, "גולגולת הבדולח", הוא זיוף: זה זמן רב יודעים ארכיאולוגים על הסוג המתואר בסרט של חפצים נדירים וביזאריים דמויי גולגולות, כביכול מתרבויות פרה-קולומביה של מרכז אמריקה ודרומה.

אבל בגיליון הנוכחי של כתב העת המקצועי "ארכיאולוג'י מגזין", ג'יין מקלארן וולש ממכון סמיתסוניאן חושפת כיצד גילו היא ועמיתיה סימנים של מקדחות ומלטשות על פני השטח המדובר, והכירו בכך שאת אותם שרידים עתיקים מיסטיים יצרו זייפנים תאבי בצע, כדי לספק את הדרישה של השוק השחור המודרני לעתיקות. הם לבטח לא שייכים לחייזרים, כפי שנרמז בסרט.

גרוע מכך, התמונה של הארכיאולוג צייד האוצרות שסוחב אקדח ומנופף בו, היא מוטעית לגמרי. חלפו הימים שבהם כל מה שהיה חשוב לארכיאולוגים הוא למצוא אוצר הראוי להיות מוצג במוזיאון, והילידים העומדים בדרך לא הטרידו אותם כלל.

מן הסתם, בעידן של הקולוניות האימפריאליסטיות הגדולות

היו הארכיאולוגים לעתים קרובות הרפתקנים בודדים, שיכלו לסמוך על היוקרה ועל הכוח של מדינותיהם כדי לדרוש חזקה על ההריסות ועל השרידים של אימפריות עתיקות.

הרי אפילו ללא כובע פדורה ושוט, שלח לורד אלג'ין את שיש הפרתנון המפורסם הביתה לאנגליה, היינריך שליכמן הבריח את אוצרות הזהב של טרויה, והווארד קרטר הצליח להבריח בחשאי חפצים יקרי ערך מקברו של המלך תות אנך אמון במצרים.

אבל כיום החוקים אחרים, והגישה המקצועית של הארכיאולוגים השתנתה. במקום זאבים בודדים שפועלים על סמך ניחוש, נשלחים צוותים של מומחים באנתרופולוגיה ובמדעי החיים לעבוד בצמוד למלומדים ולמנהלים מקומיים, כדי לחפור ולתעד בקפדנות את אתרי החפירה, סנטימטר אחר סנטימטר.

רק חפצים ספורים חשובים היום פחות מההקשר הכללי, והמטרה היא לא לאסוף חפצי אמנות אקזוטיים או מיסטיים, אלא להתאים את החלקים בפאזל כדי לפתח רעיונות חדשים על ההיסטוריה.

רוכבים על ההצלחה

כחלק מעבודתי בישראל, למשל, התחקיתי אחר מאמצי הארכיאולוגים לגלות שרידים שיספקו הוכחה לאמינות ההיסטורית של כתבי הקודש, מאמץ שאינו שונה בהרבה מחיפושו של אינדיאנה ג'ונס את התיבה האבודה.

אבל בדור האחרון צוותי ארכיאולוגים הפזורים בכל רחבי המזרח התיכון עובדים במאמץ לנתח הכל -משרידי צמחים קדומים, דרך פיזור עצמות בעלי חיים, ועד חקר המתכות ומידע שנאסף מנתוני לוויינים - כדי להבין את הרקע התרבותי והחברתי לעלייה של המסורת התנ"כית. במסגרת התהליך הם חשפו שרבים מהסיפורים ההיסטורים המובנים מאליהם בתנ"ך, כמו יציאת מצרים, כיבוש הארץ המובטחת על ידי יהושע ואפילו ממלכת דוד ושלמה, היו לרוב סיפורי אגדות והגזמות של המציאות ההיסטורית.

כיום אתר הארכיאולוגיה הטיפוסי בשטח הוא צירוף של מעבדה, בית ספר שדה, אתר מחנאות וכיתה הממוקמת באוויר הפתוח, ומאוכלס בארכיאולוגים מקצוענים, בסטודנטים שלהם ובמתנדבים נלהבים אחרים מכל העולם. האבק עדיין נישא באוויר, ולרוב הנופים עדיין אקזוטיים, אבל המכשולים העיקריים בדרך להצלחה הם של מחקר, ולא של ילידים מאיימים וסוכני אויב.

בגלל כל זה אני מתכווץ בכיסאי כשאני רואה איך כובע פדורה, מעיל עור ושוט הפכו לסל מקדם המכירות המוכר הבינלאומי לארכיאולוגיה. ארכיאולוגים רבים אימצו בהתלהבות את הפנטזיה ההוליוודית, ושאלו מעט מהילת המסתורין של אינדיאנה לעצמם. זאהי האוואס, מזכ"ל המועצה העליונה לעתיקות במצרים וצאר ארכיאולוגיה של שרידים וקברים במצרים העתיקה, גייס לאחרונה תרומות בסיור בארצות הברית על ידי מכירת פריטים חתומים של כובע אינדיאנה ג'ונס שלו.

הקרן הלאומית למדעים בנתה אתר אינטרנט בהשראת אינדיאנה ג'ונס, עם שוט וכובע, והמכון הארכיאולוגי של אמריקה, ארגון אקדמי מכובד של ארכיאולוגים קלאסיים והיסטוריונים של אמנות, בחר בהריסון פורד למועצת המנהלים שלו, בהצדעה ל"תפקידו המשמעותי בדרבון עניין הציבור במחקר הארכיאולוגי".

אפילו פרופסור קורנליוס הולטורף הנודע מאוניברסיטת קלמר בשוודיה טען ש"אינדיאנה ג'ונס אינו דבר רע למדע", ורמז כי סדרת הסרטים משכה סטודנטים ותומכים רבים לעבודה ארכיאולוגית אמיתית. נכון: ארכיאולוגים צריכים להגיע אל הציבור, לגייס כספים, ולמשוך תשומת לב למאמצים שלהם, אבל אני משוכנע שיש משהו מוטעה והרסני ברומן האקדמי עם אינדיאנה ג'ונס.

לא רק שהסרטים הם קריקטורה לא מזיקה של ארכיאולוגיה שעבר זמנה, הם גם מלאים בסטריאוטיפים הרסניים ומסוכנים שחותרים תחת הארכיאולוגיה המודרנית, המשנה את פניה ואת מטרותיה.

בזמן שבו הדיונים הפוליטיים שלנו מרוכזים ביחסינו עם תרבויות אחרות, כאשר השאלה אם לדבר עם אויבים או לתקוף אותם הפכה לנושא מרכזי בקמפיין בחירות, והטענות בדבר החזרה של שרידים שנשדדו נידונות ברצינות בפני בתי דין וארגונים ארכיאולוגיים מקצועיים, ההרפתקאות המותחות של אינדיאנה ג'ונס הן דוגמה שלילית ומטעה לדמותה של הארכיאולוגיה המודרנית ולהתנהגות האמריקנים בעולם.

אז תנו להצגה להימשך, וצפו ב"אינדי" חוטף גולגולת בדולח מידיהם של סוכנים סובייטים, וחוזר לג'ונגלים של דרום אמריקה להציל את העולם מקללה עתיקה. פנטזיה יכולה להיות תענוג מהנה. אבל אל תבלבלו את זה עם ארכיאולוגיה. ובבקשה אל תשאלו אותי שוב על הכובע ועל השוט שלי.

ניל אשר סילברמן שימש כמנהל המורשת ההיסטורית במרכז אנמה לארכיאולוגיה ציבורית בבלגיה, פרסם מאמרים רבים בנושאי המחשבה הארכיאולוגית ותולדות המחקר הארכיאולוגי, וכן הוציא ספרים רבים בנושאים הקשורים לארכיאולוגיה ולהיסטוריה של ארץ ישראל

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

nrgטורסדילים ונופשונים

nrg shops מבצעי היום

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...
לאייטמים קודמים לאייטמים נוספים
ניווט מהיר
  • פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים