מהלובר לי-ם: הסרקופג של הלני המלכה בארץ
ארון הקבורה המפואר של המלכה הגיורת, שמקורו במאה הראשונה לספירה, הועבר מפריז ויוצג במוזיאון ישראל במשך 4 חודשים
סרקופג צילום: פלאש 90
החפירה באחוזת קברי המלכים הייתה החפירה הארכיאולוגית הראשונה במזרח התיכון שקיבלה אישור מהשלטון העות'מאני. בתוך כוך נסתר מצא החוקר סרקופג שנשא כתובות בארמית ובעברית: "צדן מלכתה" ו-"צדא מלכה".
עם פתיחת ארון הקבורה החתום, התפורר השלד שהיה עטוי אריג עם חוטי זהב. דה-סוסי החליט מיד שמדובר באחת מנשות מלכי יהודה וגרסתו עוררה ויכוח מדעי גדול בעולם.
רוב החוקרים הסכימו ומסכימים גם היום, כי מסגנונה האדריכלי של מערת הקברים המפוארת ומאופיו של ארון הקבורה ניתן להסיק שמדובר במלכי בית חדייב, שמקורותיהם באיזור עיראק של היום.
גרה בארמון בעיר דוד
שושלת המלכים התגיירה, וקבעה משכנה בירושלים. לכן, סבורים החוקרים, מדובר בארונה של הלני המלכה - הידועה במלכות בית חדייב.
היא מוזכרת במקורות חז"ל כגיורת, שעלתה לירושלים עם בעלה ובנה ויחד סייעו לעניי הארץ בשנות הבצורת. ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו, מזכיר אותה ואת בנה, המלך מונבז השני, מספר פעמים. כמו כן, הוא סיפר כיצד התגיירו
השניים.
על פי מקורות היסטוריים, לאחר שהתגיירה, יצאה הלני לירושלים כדי לבקר בבית המקדש ולהקריב בו קורבנות. כשהגיעה לעיר מצאה רעב ומחלות, פיזרה כספים ביד נדיבה ונרתמה לעזרת עניי המקום.
לכן נקראה המלכה נותנת הצידא, כפי שמופיע על ארון הקבורה. בשארית חייה התגוררה באחד הארמונות שבנתה בעיר דוד, אשר נחשף לפני כשנתיים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם