מדובר בספציאליסט
ליונתן גת נמאס מההאשמות נגד אייל סיוון. אולי הגיע הזמן לנהל דיון רציני בכל מה שקשור לסרטים שלו, ולא בדעותיו הפוליטיות?
סיוון אמנם איננו עומד לקבל לידיו את מפתחות הנהגת המדינה ולא מתעתד לשבת בכיסא משרד הביטחון, אבל ברגע תקשורתי אחד הצליחו לשכנע אותנו, כי האפשרות שיביים סרט לחגיגות העצמאות בשנה הבאה היא פשוט איום קיומי.
כך הפך הבמאי לשמאלני התורן, שכל לאומני חסר ידע אודותיו מתכבד להושיט יד אל העפר ולזרוק לעברו כל אשר ימצא. כן. מה שנעשה בשבוע האחרון לא היה פחות מאשר סקילה בסגנון ימי הביניים עם אבנים שחודדו היטב לפני השימוש. גם אז באותם ימים, סקלו אנשים מבלי באמת לדעת דבר על אשמתם וכך קרה גם השבוע.
אייל סיוון, הוא אחד מהבמאים הדקומנטריים הגדולים ביותר שקמו לישראל. יוצר עטור פרסים, בעל שם עולמי, שיצק משמעויות חדשות לתוך אומנות התיעוד של המסך הגדול. בין יצירותיו אפשר למצוא את "יתגבר" שעקב אחרי הלך מחשבותיו של פרופסור ישעיהו לייבוביץ' בימיו האחרונים ואת יצירת המופת "Rwanda One Genocide Later", שעסקה ברצח העם ברואנדה.
אז נכון. דעותיי שונות לחלוטין מדעותיו הפוליטיות של סיוון וסביר להניח שרבים אחרים מרגישים אי נוחות עם משנתו האידיאולוגית. אבל האם זו הסיבה לשלול ממנו את כישרונו יוצא הדופן? את תרומתו האומנותית לישראל? רגע, ואם בטעות נאהב את הסרט שלו, נהפוך כולנו לבוגדים?
אז הנה הפתעה: לא צריך להיות שמאלן קיצוני כדיי לאהוב את משיכת מכחולו של קדישמן. לא חייבים להיות כהאניסטים כדיי ליהנות ממטעמיו של אהרוני וממש לא מוכרחים להצביע חד"ש כדיי לזמזם את שלמה ארצי. כך גם לא חייבים להיות בשום צד של המפה הפוליטית כדיי להיות מרותקים מול סרטיו של אייל סיוון.
בין יתר הקש והגבבה שהוטלו השבוע על פרצופו של סיוון היתה ההשמצה כי מדובר באדם שהוא לא פחות מ"אנטישמי". ומדוע? הכל דווקא בגלל סרטו עטור הפרסים "הספציאליסט"- המסמך הנדיר שהראה בפעם הראשונה רגעים ממשפטו של הצורר הנאצי אייכמן שטרם נחשפו בפני הציבור בעבר.
לטענת המשמיצים, אייכמן מוצג שם כאיש חביב. חביב?! סליחה? משהו כאן החליט לא לעשות שיעורי בית. בפועל, עבודת התיעוד של סיוון הצליחה לחשוף את האמת האכזרית שהרוע יכול להיות בסופו של דבר מאוד בנאלי, מיוצג על ידי איש פשוט, ומה לעשות....נאצי משעמם להחריד...עובדה מטרידה שיכולה להרגיז בעיקר את אלו שחשבו לפגוש במפלצת תלת ראשית, היורקת אש מגרונה ומקללת כמכשפה תוך כדי מנוסה על מטאטא.
כבן למשפחת ניצולי שואה, עבורי, "הספציאליסט" הוא אחד מהסרטים הדקומנטריים החשובים ביותר שנעשו בתחום. זו היתה הזדמנות לפגוש בפעם הראשונה את הרוע כפי שהוא. פנים אל פנים. לא פחות ולא יותר, עם כל הכאבים הכרוכים בכך. ומעבר לכך שהסרט מהווה מכת מחץ לכל מכחיש
סיוון הוא שחקן נשמה במגרש הקולנוע המתועד. הוא לא חוסך מאמצים ומשאבים כדי להפגיש אותנו עם המציאות ובניגוד לבמאים אחרים, טורח תמיד להזכיר כי השפה הדקומנטרית לעולם לא חפה מעמדתו הסובייקטיבית של היוצר. למרות כל הפער האידיאולוגי, אני מאמין שישראל יכולה רק להתכבד ביצירה דקומנטרית נוספת פרי עטו. הסרט שאותו יעשה סיוון לא יחלק את ירושלים, לא יביא מלחמה ולא יפקיר את עתיד ילדנו.
הוא יהיה מרתק יותר, מקורי יותר ורלוונטי יותר מכל שיעור היסטוריה ממוצע. ומי שלא מאמין בכך, יואיל נא קודם כל לצפות באחד מסרטיו. אפילו אין צורך בהמלצה ספציפית. בחירה אקראית של אחד מהם תעשה את העבודה.
יונתן גת הוא מבקר תרבות ועיתונאי
נא להמתין לטעינת התגובות
