ישראל מחכה לפרס
נשיא המדינה, המבוגר האחראי, המסביר הלאומי, הדמות שהעולם מכבד, כעת עם תקרית משט המרמרה אנחנו זקוקים לך. איפה אתה?
בדיוק לפני שלוש שנים נבחרת למשרה הרמה. בקמפיין שליווה את המסע שלך לבית הנשיא, הבהרת שקשריך הבינלאומיים ומעמדך הרם יעזרו בהידוק היחסים עם שכנינו וישפרו את תדמיתנו בעיני העולם כולו. האמנו לך. זה היה מובן מאליו. התמיכה הציבורית בך היתה מקיר לקיר.
והנה הגיע הרגע. המשבר פרץ והוא חמור מתמיד. תקרית המשט הטורקי מהרעידה מתחתינו את האדמה והעולם כולו נגדנו. מדינת ישראל מבודדת וזקוקה לך, יותר מאי פעם. לרהיטות, לממלכתיות, לסובלנות, לקשרים, לשמעון פרס. מדוע לא שומעים אותך? איפה אתה? לאן נעלמת?
כבוד הנשיא, שלחת הודעה לעיתונות על תמיכה בכוחותינו. אורכה של ההודעה: מאה מילה. קשה שלא לחשוב מה היה קורה אם רובי ריבלין היה נבחר במקומך. האם בזמן שישראל חוטפת חזק מכולם, היה הנשיא ריבלין בוחר להקדיש מזמנו ל"חלוקת פרסים למפעלים שתרמו לאיכות הסביבה" כפי שאתה עשית אתמול? אל תבין אותי לא נכון, איכות הסביבה הוא נושא חשוב; אבל האם זה הזמן לעסוק בכך?
ברשותך, אחדד את הנקודה: אין לנו מסביר לאומי. ומי האישיות שיכולה לדברר אותנו בצורה הטובה ביותר? את מי יכבדו? למי יקשיבו? את מי לא יעזו לתקוף בבוטות או לשים ללעג? אם יש מבוגר אחראי בסביבה שיכול, וצריך, לעמוד בפרונט - זה אתה. האמת? זה גם התפקיד שלך.
רק לפני מספר שבועות פינית כמעט יום שלם לצילומי ספיישל טלוויזיוני עם אלי יצפאן בערוץ 2 ("כשאלי יצפאן פגש את הנשיא שמעון פרס"). היה נחמד מאוד. סיפרת בדיחות, הגבת לחיקויים, נראית חיוני מתמיד. נהנית מהחיים.
כבוד הנשיא, הרי אין להעלות על הדעת שאתה, דווקא אתה, רואה את מהות תפקידך בשעשועי רייטינג, בגזירות סרטים ובהנחות אבן פינה. לא ייתכן שטובתך האישית ותדמיתך הממלכתית הצחורה חשובות לך מטובתה של מדינת ישראל, ששתיקתך ההולכת ונמשכת נובעת מחשש לאבד את המוניטין בעיני עמיתיך באירופה ובמדינות ערב. ושאתה, במלים אחרות, מעדיף שלא ללכלך את ידיך בפרשה. נכון?
לא מזמן, כבוד הנשיא, חנכת ערוץ ביוטיוב והסברת לנו שזו דרך נפלאה להעביר מסרים. "אני מאוד מעוניין לחלוק אתכם רגשות וחלומות", אמרת בסרטון הפתיחה. "בואו נקיים הידברות, שהיא כל כך חיונית בינינו כיהודים וערבים". לידיעתך, כבוד הנשיא, ביוטיוב מתנהלת כעת מלחמת עולם. צה"ל עושה כל מאמץ לפרסם סרטונים שמסבירים את שהתרחש, אזרחים ישראלים מעלים קטעים אישיים, ואפילו הנוער מתגייס להגיב במרץ כדי להדוף את ההשמצות.
ואתה? הקטע האחרון שטרחת להעלות הוא אותה תוכנית עם יצפאן. אותה תוכנית, שבה חזרו בפנינו על המנטרה, שלמרות גילך המתקדם, אתה פעלתן כל כך עד שקשה לעמוד בקצב שלך. מדוע, אם כך, אינך מתראיין בכל רגע נתון, בכל שעה פנויה, לרשתות הטלוויזיה הזרות? לעיתונות העולמית? גם באינטרנט, אני מניח, רבים יצפו בך.
קשה שלא לחזור ולהיזכר בנאום הכרזת המועמדות שלך. נימקת את הריצה לנשיאות במלים המרגשות: "זו תהיה אולי ההזדמנות האחרונה שלי לתרום למדינה". הנה ההזדמנות. זה הזמן.
והמשכיל בעת ההיא יידום?
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם