זבנג ולא גמרנו
עם פרוץ חגיגות השנתיים ליציאת המגזין "זבנג", פרי המטבחון של אורי פינק, משוחח אלי אשד עם הקומיקסאי רב הפעלים על מצב מפעלותיו
בימים אלה חוגג "זבנג", מגזין קומיקס חודשי שכל כולו יצירה ישראלית מקורית, שנתיים להיווסדו, ועושה בכך היסטוריה בתולדות הקומיקס הישראלי, בה על פי רוב ארבעה גיליונות רצופים הם הישג. זהו מגזין בעריכתו (ולרוב גם פרי עטו) של אמן הקומיקס אורי פינק, שהוא ככל הנראה האדם היחיד שמתפרנס מציור קומיקס בלבד בישראל. המגזים יוצא באמצע כל חודש, נמכר בחנויות ולמנויים ומפרסם סיפורי זבנג חדשים כמו גם סדרות נוספות פרי עטו של פינק והשפרצות של קומיקסאים אחרים כשי צ'רקה ונמרוד רשף.
עוד מתנה מפתיעה לקומיקס הוותיק בישראל היא שובה למרקע של תכנית הטלוויזיה "זבנג", המבוססת על הסדרה המצוירת, בכיכוב סנדי בר, ליאון רוזנברג, איריס אברמוביץ', יוסי גרבר ושירי גדני. התוכנית משודרת פעמיים ביום בערוץ הבידור הישראלי של "הוט" ואפשר לצרוך אותה גם ב- VOD. לרגל שובה של התוכנית נפתח גם אתר בית חדש לסדרה, שגירסה ראשונה שלו כבר באוויר. באתר יושבים לצד פורומים לחובבי קומיקס גם סיפור אינטראקטיבי של זבנג, שמגולגל על ידי פינק על פי בקשות הגולשים, וגם מדריך להכרת הסדרה למצטרפים חדשים.
אורי פינק התפרסם הודות לסדרת "זבנג" שלו, המופיעה מזה 19 שנים בשבועון "מעריב לנוער". הסדרה הפכה למותג ולבסיס לסדרת ספרים רבי מכר, לסדרה אינסופית של יומני תלמיד רבי מכר ולעוד אינספור מוצרים. "זבנג" עוסקת במעלילה של חבורת תיכוניסטים אי שם בבית ספר ישראלי טיפוסי. למרות שגיבוריה הם בני נוער, זבנג תמיד פנתה לטווח גילאים רחב יותר מזה שמציע “מעריב לנוער". הציורים הצבעוניים משכו את הצעירים יותר והסאטירה העוקצנית השאירה קוראים רבים עד גיל הצבא.
לצד "זבנג" הוותיק מופיעות במגזין סדרות נוספות משל פינק, כמו גיבור העל המצחיק "סופר שלומפר" ו"גוגי", שמתארת את עלילות בני משפחתו של פינק עצמו. "זבנג" נותן במה גם ליוצרים צעירים כמו תומי זנדשטיין ועומר קציר ומארגן מדי שנה את תחרות "צייר נולד" בפסטיבל הקומיקס.
"היו כבר ניסיונות לשווק חוברות קומיקס בישראל", מספר אורי פינק, "מגזינים כמו השבועון 'בוקי' ו'מאד' של הוצאת מודן, שהתבסס על מגזין הסאטירה האמריקני המפורסם, אבל כולם ללא יוצא מהכלל נכשלו. אף אחד מהם גם לא התבסס אך ורק על חומר ישראלי מקורי כפי שאנחנו עושים".
ולמה אתה חושב שדווקא אתם הצלחתם איפה שכל קודמיכם נכשלו?
"בגלל כמה סיבות: 'זבנג' זה מותג שידוע לכל. אין אדם שגדל כאן מגיל מסוים שאינו מכיר את הדמויות של זבנג, והן הפכו לקטר שימשוך אחריו את המגזין. העלויות הן נמוכות מבעבר. הכל נעשה על מחשב ובדיסקים, שזה הרבה יותר זול ויש את עניין ההוצאה, שע"ל של שמעון שמעוני, שהוציאו מגזין לילדים בשם 'ראש צעיר' בעריכת איטו אבירם. המגזין יוצא במשך שנים רבות ופועל דרך מנויים בלבד, לא רואים אותו בחנויות. בגלל זה אנחנו מחזיקים מעמד לאורך זמן. היום קל יותר להפיק חוברת כזאת. כל חוברת נמכרת ב-2000 עותקים. אמנם אין לנו את מנגנון השיווק המשומן של 'מעריב לנוער' אבל הולכים לקהל יותר ממוקד של חובבי קומיקס מכל הגילים ופונים אליהם דרך הרשת.
"אנחנו מנגנון מאוד קטן, רק אני והמזכירה. נכון שאילולא היכולות הטכנולוגיות החדשות של הפקה בעזרת מחשב לא היינו יכולים להפיק מגזין כזה. למעשה, היום כל אחד יכול להפיק מגזין. הבעיה היא בהפצה. גם לנו קשה מאוד להפיץ אותם בעולם".
במהלך
פינק: "היו לנו שיתופי פעולה מאוד יצירתיים. הצענו ליצרנים לעצב להם דמויות או להשתמש בדמויות של 'זבנג' כדי לקדם את המוצרים שלהם. אפשר לצרף את החוברת כתוספת לכל מיני מוצרים. גם חשבנו לעשות קומיקסים על דמויות טלוויזיה אמיתיות כמו מנחי אקזיט או שמוליק טייר - דמויות שהנוער מכיר ואוהב. אבל בינתיים קשה לומר שהמבצעים האלה הצליחו. קשה מאוד לחדור לליבם של חברות הפרסום הגדולות ושל התקציבים שלהן. וזאת בעיה. כדי לשרוד בשוק או שאתה מתחבר לחברה ענקית שמממנת אותך או שאתה עושה הכל בבית ואז קשה להגיע לגופים פרסומיים שמעדיפים לעבוד עם חברות גדולות".
מעריב לנוער מפרסם את "זבנג" כבר 19 שנים. האם הם רואים בעין יפה את המגזין המתחרה שמשתמש באותם הדמויות שהפכו כל כך מזוהות עם "מעריב לנוער"?
"מעריב לנוער משתף פעולה כי המגזין שלנו לא מתחרה בו. קהל היעד שלנו הרבה יותר ממוקד ומורכב מחובבי קומיקס".
איך אתה רואה את מגזין זבנג בעתיד?
" תמיד יהיו מבצעים יצירתיים כמו תחרויות ציורים. אנחנו מעוניינים לעודד אמנים צעירים ומתחילים בארץ ולרומם את תרבות הקומיקס בארץ".
מי הם אמני הקומיקס האחרים שהופיעו במהלך 24 הגיליונות ומי מהם זכה להצלחה הגדולה ביתןר אצל הקוראים?
"ולדיק סנדלר ו'משפחת שיקדה' היה ללא ספק המדור הלא פינקי האהוב ביותר- אפילו אשתי היתה מעריצה של משפחת האינדיאנים בשכונת התקווה. עוד השתתפו גלעד סלקטר עם 'נחום', שביקר בכמה גליונות. שני זוכי 'צייר נולד', ענבל ברדא עם 'קרן ציידת השדים', שהיה מאוד אהוב ו'מגי ושוקי' של עומר קציר. זוכה להערצה גם תומי זנדשטיין שמצייר את 'שאול'. שי צ'רקה פרסם קטעים מספרו 'פתקאות מהשמים'".
ההצלחה של "זבנג" הולידה סדרות-בת כ"זבנגלה", שמתארת את הרפתקאות החבורה כילדים קטנים בעולם מקביל לזה שבו הם תלמידי תיכון. "במגזין אני מתון יותר בסיפורים מאשר ב'מעריב לנוער', שפונה במפורש לשכבת גיל יותר גבוהה", מסביר פינק. "אני לא רוצה שילדים והורים ירגישו נבוכים אם יקראו במגזין סיפורים שיש בהם התייחסויות לסקס".
שאיפתו הגדולה של פינק היא ליצור אפיק זבנגי שיפנה לקהל המבוגר של בני העשרים-שלושים פלוס שגדלו על הסדרה. "אני מחפש בית עבור סדרה שתעסוק בגיבורי זבנג כאנשים מבוגרים וסקסיים סדרה בלי עקבות ובלי שום צנזורה".
פינק חושב על כך מזה שנים רבות. אחד מהנושאים שחוזרים בואריאציות שונות ומטורפות בסיפורי "זבנג" הם הניסיונות הנואשים והבלתי פוסקים של אחד מגיבורי הסדרה לקיים יחסי מין עם חברתו סיגל, ניסיונות שלעולם אינם ממומשים בהצלחה. רק בסיפור שפירסם בקומיקס המחתרתי "סטיות של פינגווינים" (את הסיפור הזה אי אפשר היה לפרסם לעולם ב"מעריב לנוער") תיאר בפורנוגרפיה קשה את מעשה הסקס הראשון בין גל וסיגל, שמטבע הדברים אינו יכול להסתיים בצורה נורמאלית.
פינק חזר לעסוק בסקס לאחרונה בחוברת שיצאה לרגל ההתנתקות - "ההתנתקות שואו". חוברת סאטירית זו על ההתנתקות מעזה הציגה את גיבורי "זבנג" כאנשים מבוגרים העוברים מגוון של חוויות מיניות על רקע ההתנתקות. בין השאר פינק ריחם לבסוף על גיבורו המפסידן המיני הנצחי גי'נגי' ואיפשר לו לעבור בפעם ראשונה בחייו התנסות מינית אמיתית עם מתנחלת יפהפייה במהלך הפינוי של עזה. סיפור אחר עסק בבעיותיהם המיניות של גיבורי "זבנג" גל וסיגל, שחיים כעת ביחד. בימים אלה ממש חוברת "ההתנתקות שואו" זכתה לגירסה אנגלית בשם "Tales from the raging region" - חוברת שכבר הופיעה בגירסה צרפתית. פינק מקווה שיוכל להציג את עלילותיהם המיניות והאחרות של גיבורי זבנג המבוגרים כבר בעתיד הקרוב בפרויקטים אישיים משלו.
"זבנג" תפס מקום בנישה ההולכת ומצטמצמת של מגזינים לילדים, נישה שפרחה ושגשגה בעבר עם מגזינים פופולאריים כ"דבר לילדים", "הארץ שלנו" ו"אצבעוני" (שעדיין קיים, גם לאחר מות מייסדו מיכאל שי) ונשלטת כיום בידי מגזינים מסוג "עולמו של דיסני" שמורכבים רובם ככולם מתרגומים ופרסומות . אולי המגזין הזה יקים אותה לתחייה עם קהל חובבי קומיקס צעירים ונלהבים. כך או כך, רוב הסיכויים הם שהסדרה תמשיך לרוץ שנים רבות לאחר ש"השמינייה", האופנה העכשווית בקרב הדור הצעיר, תיהפך לזיכרון קלוש.
נא להמתין לטעינת התגובות
