Unlike מייק: בראון יצא בחוץ
מצד אחד, הלייקרס הפגינו שיא חדש של פאניקה כשפיטרו את מייק בראון חמישה משחקים לתוך העונה. מצד שני, אם פיל ג'קסון יגיע ויביא אליפות, כולם ישכחו להם את זה

יומיים קודם, הבעלים ג'רי באס אמר ש"אין לו שום בעיה עם בראון," ושכנראה "שיטת המשחק פגומה." יום קודם, אחרי שקובי בראיינט שלח לעברו את "מבט המוות" בשניות האחרונות בהפסד ליוטה, הכוכב נפנף בסרקזם שאלות בעניין ואמר שהוא "התומך הגדול ביותר של בראון." ביום שישי, באמצע דיון עם עוזריו לפי הדיווח ב"יאהו," התבקש בראון לסור הצדה לכמה דקות. ואז הוא פוטר.
"מהלך שמצחין מתזמון גרוע, חזון גרוע ומנהיגות גרועה, בהנהלה שהיתה בעבר מבצר של המשכיות ורוגע," כתב כעבור שעות ביל פלאשקה בלוס אנג'לס טיימס. "הפיטורים המגוחכים ביותר בהיסטוריה של ה,"NBA- טען סטן ואן גאנדי, שעבר עם אותו הווארד ממש פיטורים משונים לכשעצמם, אותם חזה המאמן בעצמו.
גם אם לא תסכימו איתו, אלה חילופי המאמן המוקדמים ביותר ב41- השנים האחרונות: ב1971/2- החליטו בבפאלו ברייבס, אחרי משחק אחד, לזרוק את דולף שייס לטובת ג'ון מקארתי. פילדלפיה זרקה את ג'ין שו ב1977/8- אחרי שישה משחקים.
רק שתי קבוצות החליפו מאמן וזכו באליפות: הלייקרס ב1981/2- ומיאמי ב.2005/6- בשני המקרים, היורש היה פט ריילי. "חבל שריילי לא פנוי," צייץ מג'יק ג'ונסון, "בראון מלכתחילה לא היה האיש הנכון במקום הנכון. הייתי רוצה לראות את פיל ג'קסון או את בריאן שאו."
ג'קסון בהחלט פנוי, ומנג'ר הלייקרס מיץ' קופצ'אק אמר ש"זו תהיה רשלנות לא לשים לב שהוא נמצא שם בחוץ." וגם ג'רי סלואן פנוי, ונייט מקמילן, ומייק דאנטוני. שאו קצת פחות - הוא אמנם היה פייבוריט של קובי אחרי פיטוריו של ג'קסון, אבל כיום מכהן כעוזר מאמן בכיר באינדיאנה. אתמול נראה שכולם מחכים, קודם כל, לג'קסון, המאמן המעוטר בתולדות הליגה עם 11 אליפויות.
קופצ'אק דיבר על מנטליות ה"לנצח עכשיו," והודה כי היה חסר סבלנות: "קשה לשבת ולנבא איך העונה היתה מסתיימת אם היינו נותנים לו לאמן עד סופה. אולי זה היה מצליח, אבל לא הסכמנו לקחת את הצ'אנס הזה."
והוא בעיקר הדגים עד כמה הנהלת הלייקרס נתנה לפאניקה שמסביב לקבל עבורה את ההחלטות. אם הלייקרס ידעו שבראון לא יכול להוביל את המועדון לאליפות, למה לא פיטרו אותו בקיץ, אחרי ההדחה המהירה מול אוקלהומה סיטי? ואם חשבו שאפשר, למה לא נתנו לו יותר מ74.08- דקות פרקט עם ארבעת כוכביו בסך הכל כדי לנסות וליישם משהו?

בראון (42) ייכנס להיסטוריה כמאמן שהדריך שש עונות את לברון ג'יימס וקובי בראיינט ולא לקח איתם אף אליפות. הוא נחשב לאדם קלאסה, ידען עצום בכדורסל, יחסי אנוש נהדרים, קורע את הישבן. רק בחלק השולי, של לאמן, הוא לא היה משהו.
ההגנה האינטנסיבית, סימן ההיכר שלו, נעדרה כמעט לחלוטין העונה ממשחקי הלייקרס. ההתקפה שהריץ היתה לרוב חסרת השראה, והניסיון להנחיל העונה את "התקפת פרינסטון" הקבוצתית נראה כל-כך רע, שבלייקרס החליטו לזרוק אותה מהחלון עם בראון.
כל הנסיבות המקלות, כולל פציעות לשלושה מהכוכבים (קובי משחק פצוע ברגל,( היו שם בשבילו - אבל לקופצ'אק וחבריו הזמן דחק, כבר שבוע וחצי מפתיחת העונה.
גם לשחקנים ברורה משמעות ההחלטה. "הקבוצה הזו נועדה לנצח, ולא התחלנו טוב," הסביר פאו גאסול. "ידענו שייקח זמן עד שכל הדברים יעבדו כמו שצריך. עכשיו זה מסר ישיר לכולנו:
מצד שני, קשה לצפות שהכל יחזור לתקתק גם כשיגיע המאמן החדש. אם יתבססו על התקפת פיק'נ'רול, כפי שמסתמן שיהיה, וכפי שמג'יק רצה שיקרה מוקדם יותר העונה, זה עשוי להיות הרע במיעוטו.
אם יחזרו עם ג'קסון להתקפת המשולש, הרי שסטיב נאש ודווייט הווארד מעולם לא שיחקו בה. לדאנטוני, מצד שני, לא היתה בשנים האחרונות אף קבוצה שממש ידעה לשמור. הדבר היחיד שידוע כרגע, גם בלייקרס, הוא חוסר הוודאות. אבל אם ג'קסון יביא אליפות, אף אחד לא יזכור את הפיטורים הזריזים האלה.
"קשה לדמיין את הבעלים באס משיג מאמן מוכח שיטביע חותם ללא מחנה אימון," מסיים פלאשקה, "קשה לדמיין איך המאמן שלהם פוטר אחרי משחק רשמי מלא אחד בהרכב המלא. ופשוט בלתי אפשרי לדמיין מועדון, שהיה פעם המודל למקצוענות ספורטיבית מבחינת המשכיות והיגיון, מאבד לחלוטין את קור הרוח."
