ארגון הבריאות העולמי חושף את בעיית ההשמנה של נשות ישראל
בעיה במשקל כבד: על פי מחקר חדש של הארגון, הנשים הישראליות ממוקמות במקום השני בטבלת עודף המשקל מבין 44 מדינות אירופה. לפניהן ברשימה רק הנשים הטורקיות. אבל גם לגברים הישראלים אין על מה לחייך: הם ממוקמים במקום ה-12
הגברים הישראלים ממוקמים במקום ה-12, שגם הוא גבוה יחסית. עודף משקל והשמנת יתר, כידוע, הם גורמים מובילים למחלות לב, סוכרת וכמה מסוגי הסרטן.
המחקר החדש, אשר נערך עבור ארגון הבריאות העולמי ופורסם בסוף השבוע בכתב העת הרפואי הנחשב לנסט, מצא כי מדד מסת הגוף (BMI, היחס בין גובה למשקל) של נשים ישראליות מעל גיל 20 עמד בשנת 2008 על ממוצע של 27.3, אחרי נשות טורקיה (28.2), ומעט לפני נשות רוסיה (27.2).
הגברים הישראלים עמדו על מדד מסת גוף של 27.1, כשבמקום הראשון בטבלת בעלי משקל עודף ניצבים גברי צ'כיה, עם 27.9.
בדיקה של אותו מדד החל משנת 1980 מגלה עלייה עקבית במשקלן של נשות ישראל. מדד מסת הגוף הממוצעת של הנשים הישראליות באותה שנה עמד על 24.4, אולם עלה ל-25.4 כעבור עשר שנים. בשנת 2000 הוא קפץ ל-26.5, ואילו ב-2008, כאמור, כבר עמד על 27.3.
אצל גברי ישראל עמד המדד ב-1980 על 24.8, קפץ ב-1990 ל-25.3, עלה ב-2000 ל-26.3, והמשיך לעלות עד ל-27.1, כאמור, בשנת 2008. על פי הנחיות ארגון הבריאות העולמי מדד מסת גוף שבין 18.5 ל-24.9 מוגדר כמצב בריא. הטווח שבין 25 ל-29.9 נחשב לעודף משקל, וכל מספר מעל ל-30 כבר מוגדר כמשקל יתר חולני.
עוד עולה מהמחקר, אשר נערך בידי צוות בינלאומי שכלל
המדען שהוביל את המחקר החדש, הפרופסור האיראני בעל האזרחות האמריקאית מג'יד אזאטי, אמר בשיחה מיוחדת למעריב כי הסיבה לתופעת השמנת היתר הכלל עולמית עדיין לא פוענחה, אם כי ההנחה המקובלת היא שהיא נגרמת משילוב של צריכת מזון בכמויות גדולות יותר וירידה משמעותית בפעילות הגופנית.
לדברי פרופ' אזאטי, המשמש כיום כראש המרכז לבריאות וסביבה במחלקה לאפידמיולוגיה באימפריאל קולג' בלונדון, "אנחנו אוכלים יותר כיוון שהמזון במרבית ארצות העולם כיום הוא קל השגה וברובו מוכן, או שקל לבשל או לחמם אותו. מנגד, קל ונוח הרבה יותר לא להיות פעיל מבחינה גופנית".
עורכי המחקר ממליצים לגורמי הבריאות במדינות העולם לשקול הטלת מסים על פריטי מזון מסוימים שאינם בריאים, כדי להרתיע מפני צריכתם, ובמקביל לסבסד את מחירי הירקות והפירות הטריים. בנוסף, הם מציעים ליצור תוכניות שיעודדו ויתמרצו את הציבור לקיים פעילות גופנית באופן קבוע ולאורך זמן.
"לא הפכנו לכבדי משקל רק בגלל שהגנים שלנו פתאום השתנו", מסכם החוקר ד"ר לורנס צ'סקין. "עלינו לשפר את המזון שאנו צורכים ואת הסביבה שאנו חיים בה, כדי להשיג את המטרה הזו".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם