ראשי » חדשות » בריאות » תזונה וכושר

חוק סימון הסוכר טוב – עכשיו נחכה ליישומו

הסימון התזונתי משמש ככלי עזר חשוב במודעות הציבורית. יש רק לקוות שהוא יקודם עתה במהרה וללא דיחוי

נתוני ההשמנה הקשים בקרב הילדים ובני הנוער בישראל, הובילו את חברי הכנסת לקדם בשנה האחרונה חקיקה תזונתית - דבר הכרחי בעיקר במדינות המערב שנמצאות בעידן השפע המודרני. לפני כחודשיים אישרה הכנסת חוק המסמיך את משרד הבריאות לתקן תקנה שתחייב לסמן את כמות שומן הטראנס במזון.

השבוע עברה גם הצעת החוק של ח"כ אורי אורבך ועיקרה הסמכת משרד הבריאות לתקן תקנה נוספת בדבר סימון כמות הסוכרים במזון. חשוב לציין כי החוק מתייחס לכלל הסוכרים (פחמימות פשוטות) במזון, ואילו עמדתה של עמותת עתיד ואיגוד רופאי הילדים היא לסימון נפרד של הסוכר, בצורה ברורה, בלי לכלול את הפחמימות הפשוטות. בסימון התזונתי כיום הסוכר שמתווסף, התעשייתי, מסתתר בתוך סך הפחמימות.

סוכר מוסף (added sugar) מתייחס לכל פחמימה פשוטה שאינה חלק מהמזון, אלא כזו שנוספה בתהליך העיבוד התעשייתי. לעומת הסוכר המוסף, ישנם סוכרים שנמצאים באופן טבעי במזונות עשירים בפחמימות המוכחים ככאלה המקטינים את הסיכון לתחלואה המודרנית דוגמת קטניות, דגנים, חלב ומוצריו, ירקות ופירות.

תפקיד הסוכרים המוספים למזון המעובד הוא לצרכי הטעם והצבע בלבד. עמדת האיגוד הקרדיולוגי האמריקאי היא שיש להגביל את צריכת הסוכרים המוספים היומית ללא יותר מ-100 קלוריות שמקורן בסוכר מוסף לנשים (25 גרם), ו-150 קלוריות לגברים (37.5 גרם).

חשיבות סימון הסוכר מבחינה בריאותית היא קריטית עבור כלל הצרכנים, ובמיוחד עבור הורים לילדים המעוניינים להבין ולדעת מהי כמות הסוכר התעשייתית שילדיהם צורכים. הסימון התזונתי הוא כלי עזר חשוב והכרחי במודעות הציבורית - מידע זה ילמד בראש ובראשונה על האיכות התזונתית של המזון, שכן הסוכר המוסף הוא ספק ריק של קלוריות בלבד, בלי כל רכיבים תזונתיים חיוניים.

מחקרים הצביעו על קשר בין צריכת סוכרים מוספים לסיכון להשמנה, מחלות לב וכלי דם. סימון הסוכר המוסף על גבי האריזות בנפרד משאר הפחמימות, הוא צעד הכרחי למניעת ההשמנה בילדים וליצירת אורח חיים בריא. מבחינה תזונתית ובריאותית, אין דינן של כל הפחמימות שווה ולכן חשובה ההפרדה לעומת הסוכר המוסף.

עמותת עתיד והאיגוד לרפואת ילדים חברו יחד על מנת להיאבק בתופעת ההשמנה בקרב ילדי ישראל. עמדת עמותת עתיד ורופאי

האיגוד בדיון על אישור חוק סימון הסוכר נותרה בעינה - דרישה שסימון הסוכר יופיע בזמן הקרוב לרווחת הצרכנים על גבי אריזות המזון תוך הגדרת לוח זמנים לביצוע.

רעיון זה נדחה. לכן, כל שנותר עכשיו הוא להיות עם היד על הדופק, לעקוב אחר משרד הבריאות ולדאוג לכך שהתקנה תקודם במהרה.

הסימון התזונתי מאלץ את היצרנים והיבואנים לפרט את כל מרכיבי המוצר, מה שמביא להפחתת השימוש בתוספות המזון המזיקות לבריאות.

כיום חלה חובה על היצרנים לסמן כל מזון ארוז או משקה הכולל חמישה מרכיבים: אנרגיה (בקילו קלוריות), חלבונים (בגרמים), שומנים (בגרמים), פחמימות (בגרמים) ונתרן (במ"ג). לעתים יוסיפו היצרנים מידע נוסף כשירות לצרכן, כגון תכולת ויטמינים, מינרלים וסיבים תזונתיים או שיסמנו את המוצר בהצהרות כמו: "קל", "דל", "נטול", "מופחת", "לייט", "ללא" ועוד. במוצרים מן החי מוצהרת גם כמות השומן הרווי (בגרם) והכולסטרול (במ"ג).

הסימון התזונתי מסייע לצרכן בתכנון מאוזן של התפריט, בהשוואה בין מוצרים דומים ובבחירה בהתאם לצרכיו הבריאותיים. חשוב לדעת - מזון מופחת/לייט/קל מכיל כ-1/3 קלוריות פחות מהמוצר המקביל שאינו לייט. מרבית הצרכנים אינם מכירים בהצהרות הללו ולא מפרשים נכון את משמעותם.

אם מזון או משקה מכיל מעל חמישה אחוזי שומן, חייבים לציין את כמות השומן הרווי (בגרם) ואת כמות הכולסטרול (במ"ג).

משקה דל קלוריות מכיל לא יותר מ-20 קלוריות ל-100 מ"ל משקה.

מזון דל קלוריות מכיל לא יותר מ-40 קלוריות ל-100 גרם מזון.

מזון מופחת נתרן מכיל כמות נתרן מופחתת ב-25% ממזון מקביל.

מזון דל נתרן (דל מלח) מכיל לא יותר מ-100 מ"ג נתרן ל-100 גרם מזון.

מזון דל שומן מכיל לא יותר מ-2 גרם שומן ל-100 גרם מזון.

מזון דל כולסטרול מכיל לא יותר מ-30 מ"ג כולסטרול ל-100 גרם מזון.

מזון ללא כולסטרול מכיל עד 2.5 מ"ג כולסטרול ל-100 גרם מזון.

מזון ללא נתרן מכיל עד 5 מ"ג נתרן ל-100 גרם מזון.

הכותבת היא מנכ"ל עמותת עתיד - עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...