העיקר הבריאות – פרק 4: עשן לתוך העיניים

אני לא מעשן, אבל יש לי שני קרובי משפחה בעניין. איך מדכאים את הרצון לעשן באחד ואיך גומלים את השני?

יצחק טסלר | 21/2/2010 12:04

כל מפגש שלי עם רופאים מתחיל בשאלה "אתה מעשן?". בהתחלה חשבתי שמדובר בסוג של ברכת שלום - משהו בסגנון "באה לפה הרבה?". כהיפוכונדר וכמעשן פסיבי לא מעט שנים, אני יודע לא מעט על נזקי העישון. אבל הפגישה האחרונה שלי עם ד"ר רחל דהן, מנהלת מרפאת לב הקריה של הכללית במחוז חיפה, הבהירה לי כמה פרטים מהותיים.

לא לאיים בנזקים הבריאותיים. עישון צילום: אי-פי

כאמור, אני לא מעשן, אבל יש לי שני קרובי משפחה בעניין - האחד מנסה להיגמל כבר שנים והשני שקל לאחרונה לעשן בגלל לחץ חברתי. לכן רציתי לדעת מד"ר דהן איך משכנעים מעשן להתחיל בגמילה ואיך מדכאים אצל צעירים את הרצון לעשן.

הטיפ הכי טוב שהיא נתנה לי הוא לא לאיים עליהם בנזקים בריאותיים. מתברר שזה פשוט לא עובד - הם מספרים לעצמם סיפורים על השכן הצעיר שקיבל התקף לב אפילו שלא עישן ועל הסבתא ג'מילה, שעישנה עד גיל 223 שתי קופסאות סיגריות ביום והייתה בריאה (ויפה) כמו שור.

לא ממש קול

עם זאת, ד"ר דהן ממליצה להסביר למעשנים כי הרווח הבריאותי מהפסקת עישון הוא עצום. לדוגמה, כבר לאחר כשלושה שבועות חל שיפור בנשימה ולאחר כשנה הסיכון להתקף לב יורד ב-50%. למי שעוד לא התחיל לעשן כדאי להסביר שזה ממש לא קול.

אם הוא מעשן הוא למעשה הופך למכור וחסר שליטה, ואם מייעדים את כספי הסיגריות למטרה אחרת, אפשר לממן חופשה בחו"ל פעם בשנתיים. דהן

גם מאמינה שצעירים מתרשמים מכך שייצור סיגריות מזיק לסביבה.

לאלו שכבר מעשנים ד"ר דהן ממליצה לא לנסות להיגמל לבד. לדבריה, שיעור ההצלחה בגמילה מעישון ללא עזרה מקצועית נמוך מחמישה אחוזים. זה גם המקום לפרגן לסגן שר הבריאות, הרב יעקב ליצמן, שלמרות הלחצים דאג לפני כמה חודשים להכניס לסל התרופות סדנאות לגמילה מעישון בטענה שגמילה מעישון מצילה חיים.