תוספי תזונה: "מלכודת לבריאות הציבור"
תוספי התזונה אמורים לשמור על הבריאות, אך תחקיר עסקים מגלה כי לפעמים הם עלולים להשיג את ההיפך
"ויטמינים ותוספים צריך לתת רק כשחסר. כשלוקחים בלי סיבה ונוצר מצב של עודף, האדם נמצא בסיכון, כיוון שרוב הוויטמינים הינם מסיסי שומן, ולכן הם נשארים הרבה זמן בגוף ומייצרים הרעלה".
לדברי ד"ר אבן, "ויטמין די, שנחשב פופולרי מאד, יכול לייצר חולשה, כאבים בעצמות ואפילו אבנים בכליות". אחת הסכנות הגדולות שמתארת ד"ר אבן היא הוויטמינים לילדים הנמכרים בצורת מטבעות שוקולד או סוכריות גומי.
"לחדר המיון שלנו הגיעו שני מקרים של ילדים במצב של הרעלה מויטמין די. סוכריות הגומי האלה מאוד טעימות, וילדים אוכלים מהן הרבה - עד שהם מגיעים לבית החולים".
גם ד"ר אורה פוניה-זלינגר, אחראית שירותי רוקחות קלינית מחוז חיפה של שירותי בריאות כללית, מצטרפת לטענות: "אלו דברים
ד"ר פוניה-זלינגר מציינת כי מדובר בתחום בעייתי, נטול רגולציה משמעותית, הנמצא תחת שירות המזון של משרד הבריאות ולא תחת אגף הרוקחות.
במשרד הבריאות מאשרים כי האישור שניתן לתוספי התזונה מתייחס לבטיחות המוצר, אך אינו מהווה הוכחה לפעילותו וליעילותו. בידי המשרד אין הערכה עדכנית על עוצמת השימוש בתוספי התזונה, והנושא נבדק רק כעת בסקר מב"ת החוזר שהחל לאחרונה. עד שיתקבלו המסקנות, ממליץ המשרד על נטילת תוספים וויטמינים רק לאוכלוסיות ספציפיות - כמו תינוקות ונשים לפני ובתחילת הריון.
גיא שלמון, דיאטן קליני וספורט, מסכים כי במקרים רבים אמנם קיים צורך בלקיחת תוספי תזונה. אך לדבריו, נכון להיום, אין פיקוח מסודר של גוף בלתי תלוי המוודא שהמוצרים אכן מכילים בדיוק את מה שמוצהר על אריזותיהם, ואין גם עבודות מחקר מקובלות או הסכמה מדעית האומרת מהו המינון היומי הנדרש כדי למנוע מחלות באמצעות כל אחד מהתוספים הטבעיים המתיימרים להיות בעלי תכונות בריאותיות.
ד"ר פוניה-זלינגר פסימית לגבי הגברת הרגולציה על הענף ומעריכה כי הכסף הרב שמגלגל שוק תוספי התזונה ימנע שינויים מרחיקי לכת. בישראל גואה הפופולריות של התוספים האלטרנטיביים: בשנת 2007 גלגל שוק תוספי התזונה הישראלי כ-780 מיליון שקל. לשוק פוטנציאל גידול עצום, כיוון שרק כשליש מהישראלים מצהירים כיום כי הם צורכים תוספי מזון, לעומת 60%-65% בארה"ב ו-50% בבריטניה.
הסיפור המלא - מחר בעסקים שישי
נא להמתין לטעינת התגובות
