אם אין לחם, נאכל כוסמין: האם לכוסמין יש יתרונות בריאותיים?
הדגן בעל השם התמוה "כוסמין" עמד להישכח במזווה של ההיסטוריה, עד שהמגדלים האורגניים עשו לו קאמבק והחזירו אותו לשולחן. האם מעמדה של אם הדגנים, החיטה, בסכנה?

ממצאים ארכיאולוגיים מעידים על קיומו של הכוסמין כבר בשנת 5,000 לפני הספירה. בתקופת הברונזה הוא שימש כמזון בסיסי בחלקים של המזרח התיכון ואירופה עד ימי הביניים, אז פינה את מקומו לחיטה, שאותה קל יותר לגדל ולעבד. למרות הדמיון בשם, אין כל קשר בין הכוסמין לבין הכוסמת. הם אפילו לא בני דודים.
את הקאמבק שעושה הדגן הזה בשנים האחרונות יש לזקוף לטובת החקלאיים האורגניים שאימצו אותו בחזרה אל חיקם בעיקר בגלל העובדה שניתן לגדל אותו ללא צורך בחומרי הדברה. "לצמח הכוסמין הגנה טבעית יעילה נגד מזיקים, חרקים ומזהמים", מסביר הנטורופתאופיר פוגל, ראש תחום נטורופתיה במרפאה המשולבת בביה"ח "אסף הרופא". "לכן, בעת גידולו של הדגן, משתמשים בדרך כלל במעט מאוד כימיקלים ולאחר הגידול נזקקים למעט מאוד חומרי שימור".
מלבד הגידול דל הרעלים, לכוסמין יש יתרונות נוספים על פי החיטה, כמו עושרו של הדגן בסיבים מסיסים, המסייעים לגוף לאזן את רמות הכולסטרול והסוכר ולשפר את תפקוד מערכת העיכול.
הכוסמין גם מכיל פחות גלוטן לעומת החיטה, מה שעשוי להתפרש אף הוא כיתרון. "הרגישות לחיטה מאוד נפוצה בארץ, הרבה יותר ממה שחושבים, והיא גורמת פעמים רבות לבעיות שלא מקשרים לתזונה, כמו מיגרנות, דלקות מעי ומחלות פרקים", מדגיש פוגל.
אבל אולגה רז, מנהלת יחידת התזונה והדיאטה בביה"ח איכילוב שפיתחה את "דיאטת הלחם", ממהרת לצנן את ההתלהבות. לדעתה, שובו של הכוסמין הוא עניין אופנתי גרידא וכלל אינו קשור לערכים תזונתיים משובחים יותר לעומת החיטה.
"אנשים מתלהבים כי זה דגן שבא אלינו מן העבר, אבל מבחינת ההרכב התזונתי שלו הוא דומה מאד לחיטה המלאה. רמת הסיבים התזונתיים והשומן שבהם היא זהה. מבחינת חלבון, ההבדל קטן יחסית: בחיטה מלאה יש 14 גרם חלבון ל-100 גר' ובכוסמין יש 17 גר'".
לדברי רז, הפער ברמות הגלוטן הוא חסר משמעות. "חולי
עם זאת, גם רז מודה שהטעם עושה את ההבדל: במהלך העיבוד שלו לקמח, הכוסמין מקבל גוון מתקתק. "אולי בגלל זה מתלהבים ממנו, אבל אני לא רואה הבדל תזונתי בין פרוסת לחם מחיטה מלאה לבין פרוסת לחם כוסמין".
את הכוסמין ניתן למצוא בחנויות טבע ואפילו בסופרמקטים. הוא מוצע לרכישה בתור קמח, כגרגר שלם, ואפילו בתור מוצר כמו לחם ופסטה. מדגן הכוסמין אפשר להכין דייסה ומהקמח גם עוגות, קרקרים, מאפינס, פנקייקים וופלים.