בריחת סידן: מי דואג למינרלים בתוך המים?
מים הם לא רק משקה אלא גם מזון: הנוכחות של מינרלים כמו סידן ומגנזיום בתוך הנוזל השקוף חיונית לבריאות. בעוד שלוש שנים נעבור למים מותפלים, ואז יוסיפו את המרכיבים הללו באופן יזום, אבל בינתיים כדאי לשים לב: באיזה מים מינרלים יש הכי הרבה מינרלים, ואיזו חברה משווקת מים עם הכי מעט נתרן?
במקביל, מתגבשת בישראל ובעולם הרחב התפיסה כי למים יש השפעה משמעותית על בריאותינו לא רק בשל החומרים המזיקים שעלולים להימצא במים, כי אם בשל ההרכבים התזונתיים שהמים צריכים להכיל. "מים הם מרכיב תזונתי חשוב מאוד," אומר פרופ' רם רייפן מבית הספר למדעי התזונה באוניברסיטה העברית, "הספיגה של חלק מהמינרלים טובה יותר דרך המים מאשר מזון, ולכן המים הם בהחלט מקור בעל חשיבות גדולה מאוד."
גם פרופ' שמואל ינאי מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון מסכים עם של פרופ' רייפן. "עד היום התייחסו למים כאל חומר שממלא פונקציה שונה מאשר למזון וזה בהחלט לא נכון, כי מים הם המזון החשוב ביותר," הוא אומר.
לאחרונה יצא דו"ח של ארגון הבריאות העולמי שמצביע, ללא צל של ספק, על החשיבות של מגנזיום וסידן במי השתייה, וקובע כי ישנה עדות לקשר בין מחסור של מגנזיום וסידן לבין התפתחות של מחלות לב ואחרות.
למרות זאת, כשמדברים על מים מותפלים מדברים על מים שכמעט ולא מכילים דבר, שכן בתהליך ההתפלה המים עוברים דרך ממברנות (קרומים מסננים) שמפרידות כמעט לחלוטין את המלחים מהמים. מטבע הדברים מים אלו אינם מכילים סידן ומגנזיום, ולכן עלולים לגרום לבעיות בריאותיות. בחלק ממתקני ההתפלה עוברים המים טיפול משלים שבו מוסיפים להם חלק מהמרכיבים, אם כי לא את כולם.
בישראל לא נשארו אדישים למגמות העולמיות, וכבר ב-2007 ניסחה ועדה ממלכתית בלתי תלויה בראשות פרופ' אבנר עדין עדכון לגבי תקנות מי השתייה, ובין היתר קבעה מהם הערכים התזונתיים שצריכים להכיל מים מותפלים. בחינת הרכב המים המותפלים הצביעה על ארבעה מרכיבים שחסרים במים, ושהעדרם שעלול לפגוע בבריאות צרכני המים - סידן ומגנזיום, יודיד ופלואור - והמליצה על קביעת תקנים לקיומם של המינרלים הללו במים המותפלים. בכך הפכה את ישראל למדינה הראשונה שבה יתקיימו תקנים לנושא זה. "אם מסתכלים על התמונה הכללית, יש אינדיקציות ברורות לכך שחייבים לדאוג לריכוזים מינימאליים של סידן ומגנזיום במי השתייה, לטובת הבריאות," אומר פרופ' עדין.
מגנזיום וסידן הם שני מינרלים ההכרחיים לתפקוד של גוף האדם. סידן מהווה מרכיב בעצמות ובשיניים, ובנוסף יש לו תפקיד בהפחתת התחושות במערכות העצביות - שריריות, תפקיד חשוב בתפקוד שריר הלב, במעבר אותות וסינגלים ובמנגנון קרישת הדם. לפי עבודתה של התזונאית הקלינית הדס רגב, "המים שאנו שותים," שהתפרסמה בכתב העת "תזונה קלינית," מחסור בסידן נמצא כקשור לאוסטיאופורוזיס, עלייה בערכי לחץ דם והשמנה. מחסור במגנזיום מגביר את הסיכון לפתח היצרות של כלי דם, יתר לחץ דם, שינויים בקצב לב, רעלת הריון ממאירה בנשים הרות ועוד.
ועדת עדין קבעה לראשונה תקן מינימאלי מחייב לקצובת הסידן למים מותפלים: 20 מ"ג סידן לליטר. לגבי מגנזיום, הוועדה לא קבעה ערכים מינימאליים ופרסמה המלצה לעקוב אחר הנושא. "נושא המגנזיום הוא נושא שלא היינו מודעים אליו," מסביר פרופ' עדין, "זה דבר שהתחיל להתפתח בעולם רק לאחרונה, במקביל להקמה של מתקני ההתפלה. הסתבר שאוכלוסיות רבות בעולם סובלות מהעדר של מגנזיום, אבל המודעות לכך התפתחה רק לאחר המודעות לנושא הסידן."
מחקר של האוניברסיטה העברית בראשות פרופ' רייפן, בשיתוף עם משרד הבריאות, שעומד להתפרסם בימים אלו, עוסק בהעשרת המים במגנזיום. מסקנות הביניים שלו מלמדות כי ישנן אוכלוסיות הניזונות ממים מותפלים, שבמים שלהם קיימים חוסרים משמעותיים של מגנזיום. תוצאות המחקר תובאנה בקרוב בפני הוועדה כדי להשלים
שני מרכיבים נוספים שחסרים במים מותפלים הם פלואור ויוד. פלואור הוא יסוד כימי נפוץ המצוי בקליפת כדור הארץ. זהו חומר לא יציב, ולכן נדיר למצוא אותו בטבע באופן חופשי. גילוי השפעת הפלואוריד היוותה פריצת דרך במניעת מחלת העששת במאה העשרים. לפי עבודתה של רגב, העשרת המים בפלואוריד מורידה את שכיחות העששת בין 15 אחוז ל-40 אחוז בקהילות עם רמת עששת נמוכה וב-50 אחוז בקהילות עם היארעות עששת גבוהה.
ועדת עדין קבעה כי היות שהפלואוריד הנמצא במי ים מורחק לחלוטין, האחרונים יופלרו ביציאה ממתקן ההפלרה לריכוז של 0.8 מג"ל (מ"ג לליטר) באזורים החמים של המדינה ו-1.0 מג"ל ביתר האזורים. גם היוד (יודיד) הוא רכיב תזונתי חיוני לגוף שמורחק בתהליך ההתפלה. חוסר יוד יכול להתבטא בתופעות כמו הגדלת של בלוטת התיאוריד, הפרעות ביכולת הלמידה אצל ילדים, הפרעות בפוריות ועוד. למרות זאת, הוועדה החליטה כי בשלב זה אין הצדקה ואין יכולת טכנולוגית לספק יוד באופן מבוקר למים המותפלים, כיוון שריכוזי היוד במקורות המים בישראל, וכן קצובת היוד הנדרשת במים, הם נמוכים יחסית.
נושא הערכים התזונתיים של המים לא נסתר גם מעיניהן של חברות המים המינרליים, המנסות ליצור בידול ביניהן גם באמצעות הדגשת ריכוזי המרכיבים הללו. החברות מציעות מים המכילים ערכים שונים של סידן ומגנזיום. חברת נביעות, למשל, מדווחת על 70 מ"ג סידן לליטר ו-16 מ"ג מגנזיום לליטר. חברת אקווה נובה מדווחת על מקסימום 80 מ"ג לליטר סידן ו-16 מ"ג מגנזיום לליטר. במי עדן מסתפקים ב-26 מ"ג סידן לליטר ו-18 מ"ג מגנזיום.
פלואוריד אפשר למצוא במים של נביעות ואקווה נובה, אך לא באלה של עין גדי ומי עדן. "ערך נוסף שכדאי דווקא שהערכים שלו יהיו נמוכים הוא נתרן," אומרת התזונאית הקלינית אולגה רז, "נתרן קיים בערכים שונים במים המבוקבקים 32 - מג"ל במי עדן, 9 מג"ל בנביעות ו-5 מג"ל באקווה נובה, כך שמעבר למחיר המים שקונים בבקבוקים, כדאי גם להציץ בטבלת הרכיבים התזונתיים שמופיעים על הבקבוק."
מסקנות ועדת עדין התפרסמו במרס 2007 אולם טרם יושמו. מאז שהתקנות עברו למשרד המשפטים לניסוח סופי, הן מחכות לאישור של ועדת הכנסת, שתתייחס גם לעלות הביצוע. לדעתו של פרופ' עדין, אין ספק כי ההמלצות הללו יקוימו במלואן, שכן הוועדה נהנית מאמון מלא של הכנסת, והמכרזים החדשים של חברות ההתפלה יכללו את התקנים החדשים.
לגבי מתקני ההתפלה הקיימים, טרם הוגשו לחברות הללו התקנים החדשים, אולם בחברת ,GES המפעילה את מתקן ההתפלה באשקלון, ציינו כי אין הם רואים מכשול ביישום התקנות החדשות, כל עוד הן תהיינה מסובסדות על ידי המדינה, ואילו בחברת ,IDE המפעילה את מתקן ההתפלה בפלמ"חים ביקשו שלא להגיב שכן טרם פנו אליהם עם דרישות חדשות. נותר רק להמתין ולראות האם המסקנות ייושמו במלואן, תוך כמה זמן ועל מי יחול התשלום.
נא להמתין לטעינת התגובות
