רק דיאטה קלורית? זה לא יילך
דיאטה המבוססת רק על הפחתת הקלוריות מקדמת בסופו של דבר השמנה. 90 דקות של פעילות בשבוע לא מספיקות להרזיה, אלא לפחות 250. ד"ר דינה ראלט התלוננה בפני החוקר שהגיע למסקנה שסוג התזונה לא משנה, אלא רק מספר הקלוריות
משתתפי הניסוי הפחיתו 750 קלוריות ביום מהתפריט שלהם, ואכלו במשך תקופה ארוכה דיאטה בעלת יחס קבוע של חלבונים – פחמימות – שומנים.
מזון מהיר הוא דוגמא רעה. צילום: Nadine Spizzirri-Phillips, CC BY
הבעיה הראשונה היא שהחוקרים לא התייחסו בכלל לסוג התזונה – האם מדובר בדיאטה ים-תיכונית, במשקאות דיאט, במזון מהיר, ומהי תכולת הירקות הירוקים או החטיפים.
אם לא היינו יודעים כבר שמהות התזונה קובעת את שיעור ההרזיה והבריאות, היה טעם להסתכל על המחקר הזה. אבל כולם הרי כבר יודעים, ולכן קשה לי להבין איך העורכים ב"ניו אינגלנד" קיבלו מחקר כזה והחליטו לפרסם אותו, ועוד להפיץ אותו בכל ערוצי התקשורת, ולהשאיר את הרושם כאילו לא משנה מה שאתה אוכל, העיקר שתאכל פחות.
האם הם לא יודעים למשל שדיאטה ים-תיכונית מבריאה יותר מדיאטה דלת-שומן? או שירקות ירוקים מקדמים בצורה ניכרת את הבריאות? או שמשקאות דיאט קשורים בסופו של דבר עם השמנה?
90 דקות התעמלות בשבוע - לא מספיק
אבל זו לא הבעיה הכי חמורה עם המחקר הזה: קשה לי להאמין שהחוקרים לא יודעים שדיאטה המבוססת על הרזייה קלורית מקדמת בסופו של דבר השמנה.
המחקר הבעייתי נעשה במשך שנתיים. המשתתפים רזו בממוצע 6 ק"ג בחצי השנה הראשונה ואחר כך התחילו להשמין לאט. כך שאחרי שנתיים היתה הרזייה ממוצעת של 4 ק"ג
בלבד. לא קשה לנחש מה יקרה בעוד שנתיים. אם הם לא ניזונים מאוכל בריא ולא זזים יותר במרץ, ככל הנראה הם יהיו יותר שמנים ממה שהיו בהתחלה.
גם ההוראות לפעילות גופנית היו חסרות משמעות מבחינת ההרזייה: 90 דקות בשבוע. נושא זה נחקר כה רבות, וקשה להבין את החוקרים שלא התייחסו למידע לפיו צריך להתעמל לפחות 250 דקות בשבוע לשם הרזייה.
עם זאת, התוצאה הכן מעניינת לדעתי בכל המחקר היא שמי שהשתתף בפגישות הייעוץ עם דיאטנים (ככל הנראה כאלה שאכפת להם יותר מעצמם), רזה יותר מפי שניים מאלה שלא באו לייעוץ.
תמיד הזהירו אותנו לשים לב למידע רפואי שמתפרסם בעיתונות הלא-מקצועית, ולסמוך רק על עיתונות מקצועית מוכרת. נראה שזה לא מספיק: צריך להיזהר גם משימוש במידע ממקורות של עיתונות מדעית בכירה.
כתבתי בהרחבה מייל לפרופ' פרנק זקס, החוקר המוביל של המחקר, והצעתי שמאחר שיש לו את יומני התזונה של המשתתפים, כדאי לו לנסות לאתר, למשל, פרופורציית הרזייה על פי כמות ירקות ירוקים או בשר, ולא על פי חלוקה גסה לפחמימות-שומנים-חלבונים.
הנה תשובתו:
Dear Dina,
We are checking to see if analysis by foods and food groups have or can be done with the dataset. We'll get back to you soon.
Thanks for your inquiry.
Frank Sacks
על הכותבת
ד"ר דינה ראלט היא בעלת Ph.D. במדעי החיים, מתמחה בתקשורת בין תאית, השמנה, סטרסס ואינטגרציה בין תפיסות בריאות מזרחיות ומערביות. בעלת הבלוג שיר השרירים ברשימות
נא להמתין לטעינת התגובות
