מסמך: מי ברז בריאים יותר מהמינרליים
מסמך פנימי במשרד הבריאות קובע כי מי הברז בישראל המכילים פלואור וכלור בטוחים ובריאים יותר לעומת מים מינרליים. "אין תועלת בריאותית במים מהבקבוק. ההפך הוא הנכון", נכתב
התלהבות בלתי רציונלית ממי ברז. צילום ארכיון: אלי דסה
המסמך חובר על ידי אינג' ולרי פוהורילס, מהנדסת בריאות הסביבה של מחוז תל-אביב. תחת הכותרת "מי שתייה מהברז לעומת מים מבוקבקים," מתייחסת פוהורילס לשאלה איזה מבין שני סוגי המים עדיף לשתות. "קיימת תופעה של התלהבות לא רציונלית מהמים המבוקבקים," היא כותבת. "תעשיית בקבוקי המים מגלגלת 46 מיליארד דולר, ובהתאם למותג הם עולים פי 250 עד פי עשרת אלפים יותר ממי ברז. בעולם המערבי המפותח קיים פרסום אגרסיבי של חברות המים המבוקבקים, הגורם לנו לדחות את מי הברז ולבחור בבקבוקים כסגנון חיים. אלא שחלק מהמים בבקבוקים בארץ בא מרשת המים העירונית, גם אם הם עוברים לפעמים סינון או שמוסיפים להם מינרלים."
בפרק הבא במסמך כבר פוסקת פוהורילס באופן נחרץ: "אין שום תועלת בריאותית או תזונתית בשתיית מים מבקבוקים לעומת מי ברז. ההפך הוא הנכון, המים מהברז היום מכילים גם פלואור נגד עששת, בניגוד למים המבוקבקים שבדרך כלל עניים בפלואור.
"במחקר שפורסם ב-'archives of family medicine' השוו חוקרים בין מים מבקבוק למי ברז ומצאו שבכמעט רבע מדגימות המים בבקבוקים היו חיידקים בשיעורים ניכרים יותר מאשר במי הברז. שני סוגי המים סובלים מדי פעם מזיהומים, אבל הפיקוח על מי הברז הוא על מתקני ההפקה והטיפול של המים, מערכות ההולכה ועד כניסת המים לחיבור הצרכן (מגורים, מוסדות חינוך,( ואילו הפיקוח על המים המבוקבקים הוא במפעל הביקבוק בלבד."
יש גם פלואוריד
בסעיף נוסף מציבה פוהורילס את השאלה "מה בנוגע לטענה ששתיית מים בבקבוקים מאפשרת להימנע מכימיקלים שמוסיפים למי הברז,"? ומיד משיבה: "חלק מסוגי המים בבקבוקים מכילים ממילא אותם כימיקלים. נכון, מי ברז מכילים כלור ואילו מים מבוקבקים לא, אך כבר נאמר לעיל שמחקרים מצאו שמים מינרלים מכילים יותר חיידקים והדבר נובע מאי הכלרתם. כלומר מי ברז בטוחים יותר מזיהום".
לסיכום המסמך, קובעת פוהורילס שוב ש"מי ברז בטוחים ובריאים גם אם לעתים הם טעימים פחות.
מים מבוקבקים, אף על פי שהם מקושרים למושגים של טוהר וניקיון, מזיקים לסביבה ועלולים להזיק גם לבריאות." אם לא די בכך, היא מציינת גם את הסכנה הטמונה ב"הפרשת תוצרי לוואי של חומרים מהפלסטיק לתוך המים."
ההעדפה של הציבור הישראלי לשתיית מים מבקבוקים מטרידה רבים מהמומחים בתחום הסביבה והמים. הנזק הסביבתי שגורמת תעשיית המים המינרלים ידוע, ורבים מאנשי המקצוע סבורים שאין להם יתרון בריאותי. הטיעונים שמציגה פוהורילס יכולים כמובן לעמוד לוויכוח: יש הסבורים שנזקם של הפלואור (שמונע עששת) ושל הכלור (שמחטא) המוספים למי הברז רב על התועלת.
פוהורילס גם מתעלמת מכך שבבתים רבים בישראל הבעיה עם מי הברז אינה נעוצה במים עצמם, אלא בצנרת הישנה והמרקיבה. על הבעיה הזו, טוענים המומחים, אפשר להתגבר באמצעות מטהר מים ביתי, שבטווח הארוך עלותו קטנה בהרבה מזו של שתיית מים מבקבוקים.
במשרד הבריאות מקפידים במהלך השנים שלא להתעמת בצורה ישירה עם חברות המים המינרליים ונמנעים מהמלצה מפורשת לציבור באלו מים לבחור. עם זאת, נדמה שהתגובה הרשמית שנמסרה מהמשרד ביחס לידיעה זו מדברת בעד עצמה: "מי הברז בישראל טובים וראויים לשתייה. מבחינת פלואוריד, קיים יתרון למי הברז, וכן הפיקוח על מי הברז מקיף ואינטנסיבי בצורה משמעותית."
נא להמתין לטעינת התגובות
