מכסח השומנים: מכשיר חדש להמסת שומן בלייזר
טרנד חדש פושה בעולם ההרזיה: המכשיר "סמרט ליפו" שהגיע לארץ לפני כארבעה חודשים, מתאים להשמנה קלה עד בינונית ופועל להריסת תאי שומן באזורים ממוקדים בגוף, כמו הסנטר הכפול, הירכיים או הצמיגים בבטן. המחיר גבוה ויש סיכונים בלתי מבוטלים, אבל גם תור שמשתרך במרפאות האסתטיקה
המכשיר SMART LIPO נכנס לשימוש בעולם לפני כשנה, אצלנו הוא התאזרח לפני כארבעה חודשים, והוא זמין בכמה מרפאות במרכז הארץ. כמה מאות של מטופלים, בעיקר נשים, השתמשו בו עד עתה בישראל, ולכן מוקדם מדי להעריך את רמת הפופולריות הצפויה לו. אבל לפי התיאורים של המטפלים, יש בהחלט פוטנציאל לטרנד חדש.
קהל היעד של השיטה החדשה הוא בעלי משקל גוף סביר, או בעלי עודף משקל שאינו חורג ביותר מ-25% מהמשקל התקין, שסובלים ממה שהפלסטיקאים אוהבים לכנות "דיספרופורציות" בגוף".
דיספרופורציה היא מילה גסה שאמורה לתאר מצב שבו אחד האיברים עבה ביחס למראה הכללי של הגוף. האזורים הכי נפוצים הם כאלה שלא נוטים להתכווץ במיוחד בדיאטות, כמו הסנטר הכפול, החלק החיצוני של הירכיים והבטן, הקרסול, הברכיים או השוקיים. באזור המותניים והגב, טוענים המטפלים בשיטה, המסת השומן בלייזר תספק תוצאות טובות יותר משאיבת שומן רגילה, בשל ההתכווצות המשופרת של העור לאחר ההליך.
קחו למשל את רות, בת 55, מטר שישים, ששוקלת 75 קילו. כבר חצי שנה היא עושה דיאטה ומבצעת אימוני כושר עם מאמן פרטי. אבל מהקילוגרם הבודד שהצטבר לה בצורה של "טאיירים" במותניים היא לא מצליחה להיפטר. "זה כמעט חסר חשיבות מבחינת המשקל, והדיאטה פשוט לא עוזרת לעניין הזה", היא טוענת.
רות החליטה לנסות את הטיפול. לאחר תיאום היא הגיעה למרפאת פרופורציה, וקיבלה זריקה להרדמה מקומית, בשילוב כדור נגד כאב וכדור אחד של ווליום לטשטוש. כעבור כשעה היא קמה על הרגליים ויצאה לדרך, עטופה בתחבושת אלסטית ל-7 ימים ומצוידת בכדורי אנטיביוטיקה.
מייד לאחר הטיפול לא משתנה כמעט דבר על פני השטח, מלבד התחושה שהעור נעשה "רך" ופחות מוצק. אבל בתוך הגוף מתחיל תהליך של הרס תאי השומן. "בניגוד לאפקט של דיאטה, שבמהלכה מתרחש כיווץ של תאי שומן, ללא שינוי במספרם, הסמרט ליפו מבצע המסה של תאים ובכך משנה את המאזן שלהם בגוף", מסביר ד"ר שריה כהנוביץ', כירורג פלסטי ומנהל התחום בפרופורציה.
הטיפול כרוך בניקוב של חור בעזרת מחט, דרכו מוכנסת צינורית שמאכסנת סיב אופטי המוליך קרן לייזר. הקרן אחראית להמיס את הדפנות של תאי השומן, ואת הצינורית מכניסים פנימה הלוך ושוב כך שהקרינה תפעל על פני כל השטח בצורה אחידה.
הפגיעה בדפנות של התאים
ד"ר רונן גלזינגר, מומחה בכירורגיה פלסטית ומטפל בהמסת שומן בלייזר, מדגיש כי בניגוד לתוצאות המקובלת של שאיבת שומן, ההמסה מניבה תוצאות יפות לעור. "בכל מקרה מדובר בכמות קטנה של שומן, עד ליטר אחד, ולפעמים אנחנו מבצעים את ההמסה את הפעולה רק כדי לשפר את מצב העור, ולא בשביל השומן".
מבחינתה של רות, התוצאה חורגת מעקרונות הפיזיקה. "אני לא יודעת להסביר את זה מדעית", היא אומרת. "זה לא מוריד בקילוגרמים, אבל זה שינה לי את ההקף של המותניים, הטאייר שלי נהיה הרבה יותר דק".
המטופלת המאושרת רצתה להרחיב את הטיפול לאזור הבטן, אך הרופאים הבהירו לה שהאזור לא מתאים. "בעיקרון אפשר לחזור על הטיפול מספר בלתי מוגבל של פעמים, כל עוד שומרים על מרווח של שלושה חודשים", מסביר ד"ר גלזינגר. "אבל אם ממיסים יותר מדי שומן בבת אחת, או מבצעים טיפולים בתכיפות גבוהה מדי, הגוף לא יפנה את השומן והתוצאות יהיו מאכזבות".
תקופת ה"הרצה" של הסמרטליפו, שארכה שנים בודדות, לא באמת אפשרה בחינה מעמיקה של הסכנות ותופעות הלוואי, אבל ד"ר כהנוביץ' כבר מונה מספר גדול של תקלות אפשריות. "הבעיות העיקריות הן מקומיות – חוסר אחידות בטיפול באזור, או כמות המסה שאינה מספקת", הוא מסביר. "אבל שתי הבעיות האלה ניתנות עקרונית לתיקון".
"תופעות נוספות שעלולות להתרחש הן צריבת העור מצדו הפנימי ('מתחת לעור'), שטפי דם תת-עוריים ('כתמים כחולים') שמתרחשים בזמן ההזרקה, שהופכים בהמשך לכתמים חומים וקבועים, וגם הגברה של הצלוליט.
הרופאים אמנם מעדיפים לקרוא לשיטה החדשה טיפול, ולא ניתוח, אבל ההבדלים אינם חדים. "את ההליך מבצעים במרפאה, אבל עם תנאים סניטריים של חדר ניתוח. בניתוח יש כמה מאפיינים שלא עומדים על הפרק בהמסת השומן, כמו סכנה לדימומים, אך בהחלט מדובר בפעולה פולשנית", מודה ד"ר כהנוביץ'.
ד"ר יעקב זיילר, מומחה לכירורגיה פלסטית, שבחן את הספרות הרפואית בתחום מדגיש כי המיומנות של המטפל היא קריטית. "זה דורש ניסיון וידע", הוא מסביר, "אם שואבים יותר מדי נוצר אזור שקוע, ואם שואבים פחות מדי זה דורש תיקון. חלק מהמחקרים מדברים על זה שהם מעדיפים לבחור פציינטים עם עור גמיש, כדי שהתוצאות תהינה טובות יותר. בנוסף, חייבים להזיז את הלייזר כל הזמן, אחרת מופיעה כוויה באזור".
עלות הטיפול נעה בין 6,000 ל-14 אלף שקלים, והוא אינו מסובסד על ידי קופות החולים. השיטה מאושרת על ידי האיחוד האירופי ומינהל המזון והתרופות האמריקני (ה-FDA).
ממשרד הבריאות נמסר כי "לסוג פעילות זו אין צורך ברישיון של משרד הבריאות, עם זאת משרד הבריאות ממליץ לבצע אותה על ידי איש מקצוע רפואי. המכשור שבו נעשה הטיפול נרשם במשרד הבריאות על סמך אישור ה-FDA. האישור למכשור מוגבל לטיפול בידי רופא בלבד".
בהכנת הידיעה השתתפה ד"ר קרן לנדסמן
נא להמתין לטעינת התגובות
