לא הולך ברגל: פגיעה בגיד אכילס
אימון יתר והיעדר מנוחה מספקת עלולים לגרום בין היתר לפגיעה בגיד אכילס
הסימנים להופעה של דלקת באיזור גיד האכילס יהיו כאבים בזמן פעולה של השרירים הקשורים בגיד, נפיחות מקומית סביב הגיד או במקום אחיזתו בעצם העקב ואדמומיות בעור מעל לגיד האכילס.
פציעה בגיד אכילס. צילום: אימג'בנק, גטי אימג'ס
הסימפטומים של דלקת בגיד אכילס הם נוקשות וכאב בגיד בעיקר בבוקר ולאחר מנוחה. כמו כן עלולות להופיע גבשושיות או בליטות בגיד, בדרך כלל 2 ס"מ מעל לעקב והכאב יוחמר בעלייה במדרגות או בשיפוע. יש כמה גורמים לדלקת בגיד האכילס ובכללם מאמץ יתר באימונים.
מאמץ יתר בא לידי ביטוי בעבודה עצימה מדי באימון עצמו, חוסר מנוחה מספקת בין אימון לאימון וכן התקדמות תלולה בסרגל המאמצים. גורמים נוספים שעלולים להביא לפציעה או פגיעה בגיד אכילס הם מבנה כף הרגל (כף רגל שטוחה או קריסה של כף הרגל,( ושימוש בנעליים שאינן מתאימות לספורטאי או לפעילות הגופנית הספציפית שנבחרה על ידו.
גם עיסוק בענפי ספורט הכוללים קפיצות מרובות כמו ריקוד, כדורסל או טניס, מגביר את הסיכון לפגיעה מצטברת בגיד האכילס.
להימנע מסטרואידים
הטיפול בדלקת גיד האכילס מורכב מכמה פעולות. אורתופד או רופא ספורט עשוי להמליץ במקרה של פגיעה כזו על טיפול תרופתי אנטי דלקתי.
כמו במקרים אחרים של פציעות, יש חשיבות רבה לאבחון בעיות מבניות בכף הרגל ולהתאמת נעליים או מדרסים על בסיס אבחון זה. בנוסף, ניתן להשתמש בחבישות טייפ מיוחדות כדי להוריד את העומס ממקום האחיזה של גיד האכילס בעצם.
במצבים קשים ועקשניים של פגיעה בגיד אכילס
יהיה צורך לפנות לטיפול פיזיותרפי אינטנסיבי שעשוי לכלול טיפול באולטראסאונד, עיסויים וטכניקות שונות של טיפול ברקמה רכה ותרגול תרגילים אקטיביים ספציפיים הכוללים חיזוק ומתיחות של הגיד.
יש להימנע ככל האפשר מזריקות סטרואידליות לגיד האכילס כיוון שהדבר עלול להביא לקריעה שלו. גם לאחר החלמה של איזור הגיד יש להקפיד לחזור בהדרגה לפעילות ספורטיבית ולאימונים כדי למנוע חזרה של הפציעה.
על הכותב
עידו דנה, B.PT הוא מרצה בחוג ללימודי המשך ברפואת ספורט באוניברסיטת ת"א, מלווה ומייעץ לקבוצות ספורט מטעם שירותי בריאות כללית
נא להמתין לטעינת התגובות
