תן לי איזמל ויוגורט
מוצרי הפרוביוטיקה, המועשרים ב"חיידקים טובים" יצרו מחלוקת בעולם התזונה: חלק מהמחקרים הראו שהם מאיצים את תקופת ההחלמה של מאושפזים ובולמים זיהומים, ובשבוע הבא יכריעו המומחים - האם לצרף אותם לכל תפריט בית חולים?
לצדם של העגבנייה, הפירה והעוף המכובס המוגשים על צלחת הפלסטיק, שוקלים כעת להוסיף גם יוגורט פרוביוטי או תוסף תזונה פרוביוטי, בתקווה שיצליחו להאיץ את תקופת ההחלמה של החולים, למנוע הידבקות בזיהומים במהלך האשפוז ולקצר את השהות בבית החולים.
"יש מיליוני חיידקים במערכת העיכול, ובאמצעות הפרוביוטיקה אנו מעוניינים להפחית את כמות החיידקים הלא טובים, ולהגדיל את כמות החיידקים הטובים יותר אצל החולים", מסביר פרופ' פייר זינגר, יושב ראש החברה הישראלית לתזונה קלינית ומנהל המחלקה לטיפול נמרץ כללי בבית החולים בילינסון. "המשימה חשובה ביותר כיום, ככל שהחיידקים הלא טובים הופכים אלימים יותר, ועמידים יותר בפני תרופות אנטיביוטיות".
מוצרי הפרוביוטיקה (Probiotics) מכילים אחד ממאות זני החיידקים הידידותיים למערכת העיכול. יתרה מזו, מומלץ לשלבם במוצרי הפרהביוטיקה (Prebiotics) שהם פריטי מזון המכילים סיבים שאינם מתעכלים, המסייעים בחילוף החומרים בגוף וביצירת התנאים הרצויים במעי לקליטת הפרוביוטיקה. סיבים כאלה מתקבלים בעיקר מירקות ומדגנים, כמו חיטה ואורז.
ארגוני בריאות בעולם טרם פרסמו המלצות רשמיות בנושא הפרוביוטיקה בבית החולים, אבל מחקרים רבים מצאו כי מוצרים פרוביוטיים תורמים להחלמת חולים בבתי החולים ובבית. ניתוח-על של מחקרים שפורסם בכתב העת הרפואי "בריטיש מדיקל ג'ורנל" כבר בשנת 2002, קבע כי פרוביוטיקה מסייעת לטפל בחולים עם שלשולים, בעיקר ילדים שחלו לאחר שנדבקו בנגיף הרוטה.
מחקרי המשך חיזקו ממצא זה. שנה לאחר מכן גילה מחקר אירופי כי פרוביוטיקה גם כלכלית למערכת הבריאות - היא קיצרה את זמן האשפוז של חולים שסבלו משלשולים, והביאה לשיפור בתוצאות הקליניות. ב-2005 פרסמו חוקרים מטייוואן בכתב העת "פדיאטריקס" ממצאים הקובעים כי פגים שהוזנו בחלב אם בשילוב פרוביוטיקה, אושפזו לפרקי זמן קצרים יותר, והיו בסיכון מופחת לפתח מחלת מעיים דלקתית. בחודש יוני שעבר דווח בכתב העת לתזונה קלינית כי ילדים החולים בסיסטיק פיברוזיס, שטופלו בתמיסה המכילה חיידקים פרוביוטיים, היו חשופים פחות לסיבוכים הרפואיים והתאשפזו פחות בבתי חולים.
עם זאת, העדויות המדעיות בנושא אינן חד משמעיות ודורשות מחקר נוסף. באפריל 2007 קבעו חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד בכתב העת המדעי לתזונה קלינית כי עדיין אין הוכחות חותכות לקיצור בזמני אשפוז לאחר מתן תוספי תזונה פרוביוטיים לחולים מבוגרים, המאושפזים ביחידות לטיפול נמרץ.
מחקרים אחרים מניבים תוצאות סותרות: באפריל האחרון דווח בכנס למחלות זיהומיות וקליניקה מיקרוביולוגית בספרד כי מוצרים פרוביוטיים עשויים להפחית את הסיכון להידבקות בזיהומים בקרב מאושפזים שעברו ניתוחי בטן. שני מחקרים שבוצעו בנושא מצאו כי הפרוביוטיקה קיצרה את זמן האשפוז של חולים לאחר ניתוח בבטן, אבל במקביל חמישה מחקרים אחרים לא הראו ירידה בזמן האשפוז.
ואם לא די בכך, מחקר שפורסם בפברואר האחרון בכלל מקלקל את החגיגה סביב תעשיית הפרוביוטיקה. על פי המחקר, לא רק שמוצרים פרוביוטיים
המחקר ההולנדי מנה 298 חולים, ומטרתו היתה דווקא להראות פעם נוספת את השפעותיה המיטיבות של הפרוביוטיקה. אבל לחוקרים מאוניברסיטת אוטרכט התברר כי הקבוצה שקיבלה מוצרים פרוביוטיים היתה בסיכון גבוה פי 2.53 לתמותה , בהשוואה לקבוצה שלא קיבלה את המוצרים. כמו כן היה לשתי הקבוצות סיכון זהה לפתח סיבוכים בדלקת הלבלב במהלך האשפוז. בעקבות המחקר המליצו החוקרים לחולים עם דלקות בלבלב לא להשתמש בפרוביוטיקה.
ברחבי העולם החלו לאחרונה בניסיונות לרתום את המוצרים הפרוביוטיים למלחמה בזיהומים הנרכשים בבתי החולים, ובעיקר חיידקים עמידים לטיפול באנטיביוטיקה. הכוונה לאותם זיהומים כמו חיידק הקלבסיאלה שפרץ לפני שנה בישראל, וכן חיידקי VRE, קלוסטרידיום , פסוידומונס, אקינטובקטר, CDT ו-MRSA, שפיתחו עמידות לאנטיביוטיקה בשנים האחרונות.
לפני כשנתיים וחצי קרא פרופ' מארק שפיגלמן מהמרכז למחלות זיהומיות ביוניברסיטי קולג' בלונדון לבצע מחקר על שימוש בפרוביוטיקה, למניעת הידבקות בזיהומים בבתי חולים, במחלקות שבהן ייאסר לחלוטין השימוש באנטיביוטיקה. בחודשים האחרונים מתבצע מחקר כזה במרכזים הרפואיים האוניברסיטאיים של ברייטון וסאסקס.
מחקר מעניין שפורסם לפני שנה בכתב העת הרפואי של ההסתדרות הרפואית באוסטרליה מצא עדות ראשונה לכך שהפרוביוטיקה לא רק מונעת הידבקות בזיהומים על ידי חיזוק יכולתו של הגוף להילחם במזהמים, אלא גם מסוגלת לרפא זיהומים שהתפתחו. במחקר נמצא כי מאושפזים שנדבקו בחיידק VRE בשהותם בבית החולים, וניזונו מיוגורט פרוביוטי, הצליחו להחלים מהזיהום עד שנעלם מגופם.
גם בישראל עומד עתה על הפרק שילוב מוצרים פרוביוטיים בבתי החולים, והנושא יידון במושב מיוחד בכנס "תזונה מונעת-איחוד כוחות" שייפתח ביום ראשון הבא (25 במאי), בגני התערוכה בתל אביב. בכירי הרופאים והדיאטניות ידונו שם באפשרות לשלב יוגורטים עם חיידקים פרוביוטיים או כדורי פרוביוטיקה כתוספי תזונה בתפריט מטבחי בתי החולים. מארגני הכנס אף החליטו לעודד השנה חוקרים צעירים לבצע מחקרים קליניים בנושא, באמצעות מלגה ע"ש האחות נעמי וילס ז"ל שנפטרה לפני שמונה שנים מזיהום אלח דם (ספסיס), שבו נדבקה בבית החולים.
בינתיים כל בית חולים פועל בסוגיית הפרוביוטיקה באופן עצמאי. "אצלנו בבילינסון משלבים פרוביוטיקה במצבים מסוימים ובאופן לא גורף, בעיקר אחרי ניתוחים גדולים כמו השתלות. החולים מקבלים את הפרוביוטיקה כתוסף תזונה בכדור הניתן שלוש פעמים ביום", מדווח פרופ' זינגר.
פרהביוטיקה כבר משולבת בתזונה ברוב בתי החולים באמצעות מזונות רפואיים חדשים, המיוצרים כשהם מועשרים בסיבים פרהביוטיים. "השהייה הממוצעת של מאושפזים בבית חולים עומדת על שלושה ימים, ובפרק זמן זה אי אפשר להשיג השפעה מיטיבה באמצעות הסיבים הפרהביוטיים, לכן הם ניתנים בעיקר לחולים המאושפזים לתקופות ארוכות, הניזונים ממזון רפואי דרך צינורות, כמו זונדה או פג לקיבה", מסביר פרופ' זינגר.
במערכת הרפואית יעדיפו להעשיר את התזונה בפרוביוטיקה באמצעות יוגורטים ותוספים, אבל חיידקים פרוביוטיים אפשר לקבל גם ממזונות אחרים שעברו התססה. "פרוביוטיקה נוצרת בכל מקום שבו יש תסיסה", מסבירה ד"ר ניבה שפירא, דיאטנית בכירה בעמותת הדיאטניות הקליניות "עתיד".
"ביוגורט החיידקים הפרוביוטיים מפרקים את החלב וגדלים עליו, וכך גם אפשר לקבל פרוביוטיקה ממלפפון חמוץ, מכרוב כבוש או מלפת כבושה. היתרון ביוגורט הוא שהמדובר במוצר המיוצר בתנאים מבוקרים ובכמות מוגדרת, ונוסף על כך הוא גם מוצר חלב, שתורם למצב התזונתי התקין של ה מאושפז. ככל שחולה נמצא במצב תזונתי טוב יותר, כך התועלת הרפואית של החיידקים הפרוביוטיים על גופו תהיה גדולה יותר".
נא להמתין לטעינת התגובות
