עסק הבי
הבשלה מינית מוקדמת אצל בנות, איברי מין פגומים אצל בנים, סרטן אשכים – לפי דוח אמריקני חדש, החומר בוספינול איי חשוד בגרימת התופעות האלה. משרד הבריאות אסר השבוע להרתיח בקבוקי תינוקות, אבל כשמומחה בינלאומי הגיע להרצות על סכנות הבוספינול, ההרצאה בוטלה מחשש ללחץ יצרניות הבקבוקים. השד יוצא מהבקבוק
- משרד הבריאות: אסור להרתיח את הבקבוקים
- רקע מדעי: כיצד גילו במקרה שהבוספינול בעייתי?
- כך תימנעו מחומרים פלסטיים חשודים: טיפים
בעשורים האחרונים עולם המדע עוקב בהשתאות אחר המגמה הזאת. ילדות נראות כמו שפעם נראו נערות, נערות כמו נשים. אין מחלוקת על עצם קיומה של התופעה - גם כי היא גלויה לעין כל, וגם מפני שהיא מתועדת במחקרים.
אחד המחקרים המשמעותיים על המצב בישראל נערך על ידי פרופ' צבי צדיק, אנדוקרינולוג ילדים וראש רשות המחקר בבית החולים קפלן, שהעלה ממצאים מדהימים: במהלך דור אחד, מסוף שנות השבעים ועד תחילת העשור הנוכחי, עלתה שכיחות הופעת ניצן שד בילדות בנות שמונה פי 25 (!). שכיחות הופעת המחזור החודשי בגיל 11 הוכפלה במהלך התקופה.
ההבשלה המינית המוקדמת של ילדות היא רק אחת התופעות המוזרות הקשורות למערכות המין והרבייה שנצפות בעקביות: במחקרים שנעשים על גברים, עולים נתונים מבהילים על צניחה בספירת הזרע ובאיכותו; במקביל, יש עלייה במספר המקרים בהם זכרים נולדים עם איברי מין פגומים, ועלייה מתמדת בסוגי סרטן הקשורים למערכות ההורמונליות - כמו סרטן אשכים ובלוטת הערמונית. לחוקרים ברור: משהו, שכנראה התווסף לעולמנו במהלך העשורים האחרונים, גורם לשיבוש הורמונלי במערכות הגוף האנושיות. אבל מה?
ההשערות עפות לכל הכיוונים, אבל אחת החשודות המרכזיות היא תעשיית הפלסטיק. ובכל מה שנוגע להורמונים ופלסטיק, בולט בשנים האחרונות שם אחד: ביספינול איי (BPA), כימיקל סינתטי דמוי אסטרוגן (הורמון המין הנשי), שמצוי בשורה ארוכה של כלי קיבול למזון ושתייה - מבקבוקי תינוקות, דרך קופסאות שימורים ועד המארזים של חלק מתחליפי החלב לתינוקות.
ואם בשנים האחרונות הביספינול היה על תקן חשוד, ההתפתחויות הדרמטיות של השבוע האחרון העלו אותו מדרגה: מעכשיו כבר יש לנו עסק עם נאשם. "יש חשש מסוים להשלכות עצביות והתנהגותיות בעוברים, תינוקות וילדים שנחשפים
עיקרי הדוח הפכו לכותרת ראשית בכל רשתות הטלוויזיה והעיתונים הגדולים בארצות הברית. אבל את הפצצה האמיתית הטילה ממשלת קנדה, שהודיעה שהיא עומדת להסיר מהמדפים את המוצרים המכילים את החומר המושמץ. "נקטנו צעדים מיידיים כנגד ביספינול איי מפני שאנחנו מאמינים שזו האחריות שלנו לוודא שהילדים שלנו לא נחשפים לכימיקל שיש בו סכנה פוטנציאלית", הסביר טוני קלמנט, שר הבריאות הקנדי.
לצעד כזה יש השלכות אדירות על תעשיית הפלסטיק, שכבר החלה לצחצח חרבות ולהצטייד במיטב המומחים והמשפטנים. עכשיו העיניים של האמריקנים נשואות אל ה-FDA, מינהל המזון והתרופות הלאומי, בציפייה לראות איך יגיב להצהרה שיצאה מזרוע המחקר שהיא עצמה מינתה.
בחסות האווירה הציבורית הכריזה רשת החנויות וולמארט, שבימים כתיקונם לא נחשבת שם נרדף לבריאות, על הורדה מהמדפים של כל המוצרים המכילים ביספינול. גם חברת "נלגן", יצרנית בקבוקי הפלסטיק הפופולריים, הודיעה שהיא משעה את ייצור הבקבוקים המכילים ביספינול.
גם בישראל לא נשארו אדישים. בשלב ראשון הודיע משרד הבריאות על כוונתו לעדכן את ההנחיות לציבור, ולאסור על מזיגת מים רותחים לבקבוקי פלסטיק לתינוקות המכילים ביספינול. הסיבה: בניסויים שנערכו לאחרונה הוכח כי במגע עם נוזל רותח גדל קצב הזליגה של הכימיקל בצורה משמעותית.
מדובר במהפך: במשך שנים ההורים הישראלים נהגו להרתיח מים בבקבוקים כדי להגן על הצאצאים מפני חיידקים; אותה הרתחה, מתברר, השקתה את הילדים בכמויות של הורמון בעייתי. באיחור ניכר, משרד הבריאות מאמץ עכשיו טענה שמתנגדי הביספינול מנופפים בה כבר שנים.
בישראל התעוררה הסערה גם בגלל מאבק מסחרי בין שתי חברות המשווקות בקבוקי תינוקות. במשך שנים נשלט שוק הבקבוקים הישראלי על ידי "כמיפל", הנציגה בארץ של "אוונט". לפני כארבע שנים החליטה "פרומדיקו" להכריז מלחמה: החברה החלה לייבא בקבוקים של המותג האמריקני "דוקטור בראון", שאינם עשויים מפוליקרבונט.
הבקבוקים שווקו בארץ תחת המותג "בי פרי" (חופשיים מביספינול), ופרומדיקו יצאה עם קמפיין מודעות קולני נגד הסכנה הבריאותית הטמונה, לכאורה, בבקבוקים המתחרים. בכמיפל לא שתקו, והעימות הגיע במהירות לבית המשפט. שם, באולמו של השופט המחוזי יהודה זפט, נפלו אנשי פרומדיקו קורבן ללהיטותם: המודעות שהם ניסחו קבעו בפסקנות שבקבוקי הפוליקרבונט מסוכנים לבריאות הילדים, והשופט - בצדק, על פי הממצאים המדעיים שהונחו בפניו - קבע כי הטענה אינה מגובה בהוכחה מדעית מוצקה, והטיל צו מניעה כנגד פרסום המודעות.
את מה שלא הצליחו לעשות באמצעות קמפיין בוטה מדי, הצליחו אנשי ה"בי פרי" לחלחל אל התודעה הציבורית בעזרת דיווחים בתקשורת, בראשם כתבה מדאיגה של חיים ריבלין ששודרה באחד מערבי שישי של ינואר 2006 ב"אולפן שישי" של ערוץ 2. בבוקר יום ראשון שלאחר שידור הכתבה, כבר אי אפשר היה למצוא אפילו בקבוק "בי פרי" אחד על מדפי החנויות בישראל.
לנוכח גל ההיסטריה, נאלץ משרד הבריאות לגבש המלצה רשמית לציבור המבוהל. כמעט כרגיל, המשרד בחר ליישר קו עם ה-FDA, ופרסם באתר האינטרנט שלו עמוד מיוחד לענייני ביספינול, שבו הונחו ההורים להחליף את בקבוקי הפלסטיק לתינוקות פעם בשנה, או לעתים קרובות יותר במידה והם בלויים ושרוטים. כשהבקבוקים חדשים ותקינים, נמסר, הזליגה של הכימיקל מהם כמעט אפסית, ואפשר להשתמש בהם ללא חשש. באופן פרדוקסלי, ההמלצה הזו הביאה לפריחה במכירות של כל סוגי הבקבוקים: נטולי הביספינול בזכות החרדה, ואלה שמכילים אותו - בגלל הצורך לרכוש בקבוק חדש לעתים קרובות.
בשיאו של המאבק על לבם של הורי ישראל, נחת בארץ גם פרופ' פרדריק וום-סאל, האיש שהצליח להוציא את תעשיית הפלסטיק משלוותה. וום-סאל, בן 63, הוא מסוג המדענים חדורי תחושת השליחות שמחליקים בטבעיות לתפקיד הדון קישוט. אלא שבמקרה הזה מדובר בדון קישוט בעל רקורד אקדמי מרשים: הוא פרופסור במחלקה למדעי הטבע באוניברסיטת קולומביה במיזורי, שב-30 השנה האחרונות פרסם מאות מאמרים על משבשי הורמונים, ובעשור האחרון הוא מתרכז בעיקר בהשפעותיו של הביספינול על המערכת ההורמונלית.
הוא השתתף בכנס מדעי בפקולטה לחקלאות ברחובות, ואחר כך היה אמור להשתתף בסימפוזיון בחוג לרפואת ילדים באוניברסיטת תל אביב, שנערך בחסות פרומדיקו. אלא שבמסגרת חילופי הדברים והאיומים (המשפטיים) בין פרקליטיהם של הצדדים הניצים, בוטלה השתתפותו של האורח הפרובוקטיבי מחשש שזו תתפרש כהפרת צו המניעה שהוציא בית המשפט.
מותר לשער שבמדינות אחרות צעד כזה היה נתפש כסתימת פיות אקדמית בלתי נסבלת. "זה מאוד הפריע לי", נזכר פרופ' צדיק, שהשתתף באותו כנס, "היתה לי הרגשה שמונעים מהציבור לקבל מידע שמגיע לו לדעת. אני רוצה שאנשים יידעו על החומר הזה, ויחליטו מה הם רוצים לעשות בקשר אליו. אחד יחליט שהוא מעדיף להשתמש בחומרים אחרים, ואחר יגיד שלא אכפת לו כי לא הוכיחו את הסכנה. שוב התברר שיש שני דברים שמניעים את העולם - הורמונים וכסף".
הכתבה המלאה מתפרסמת היום במוסף סופשבוע של מעריב
נא להמתין לטעינת התגובות
