איכילוב מציג: בית חולים לשעת חירום

בבית החולים נחנך בניין חדש שישרת את המערך הקרדיולוגי. במלחמה: הקומות התת קרקעיות שלו ישמשו כמקלט מפני נשק קונבציונאלי שיאפשר ליתר המחלקות לפעול כרגיל

ליטל גרוסמן | 9/3/2011 16:02 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
בבית החולים איכילוב בתל אביב נחנך היום (ד') בניין הלב החדש ע"ש סמי עופר, שחלקו הקרקעי ישמש כבית חולים חירום בעת מלחמה. לפני כארבע שנים הוחלט להקים את המבנה במטרה לחזק את המערך הקרדיולוגי של בית החולים, אולם כשפרצה מלחמת לבנון השנייה נוסף לו ייעוד חדש.
בית החולים החדש לחירום
בית החולים החדש לחירום צילום: נאור רהב


"רעיון בית החולים לחירום התפתח בזמן המלחמה", אמר מנהל בית החולים, פרופ' גבי ברבש, "כשהתחלנו לחשוב לאן נפנה את החולים אם נצטרך, כי לא היו לנו הרבה מרחבים מוגנים".

בעקבות זאת, הוחלט כי קומותיו התת קרקעיות של בית החולים, המשמשות כחניון בזמן שגרה, יוסבו בתוך 48 שעות לבית חולים חירום המוגן גם מפני נשק בלתי קונבנציונאלי (כימי וביולוגי). בית החולים לחירום משתרע על פני 1,800 מ"ר ויכול לקלוט 700 מיטות ברווחה, ועד כ-1,000 בצפיפות גדולה - כמות שתאפשר לבית החולים להמשיך לטפל במרבית החולים שלא יוכלו להתפנות לביתם במשך כשבוע, ללא קבלת אספקה מבחוץ.

המהלך נעשה בשיתוף פעולה ובהנחיה של פיקוד העורף. "אני חושב שזה בית חולים חירום הראשון בארץ בסדר גודל כזה", אמר פרופ' ברבש. הבניין, שנבנה בעלות של כ-110 מיליון דולר, נושא את שמו של סמי עופר שתרם כ-45 מיליון לפרויקט. זאת כחלק מתרומה של 77 מיליון דולר לשלושה בתי חולים: איכילוב, רמב"ם וסורוקה.

"סמי מאוד התרגש מהתהליך הזה", אמר בנו אילן. "הוא ראה את הצורך המיוחד של איכילוב, רמב"ם וסורוקה, אשר מצאו את עצמם בקו ראשון. זה מאוד נגע ללבו. הוא אמר שאם יש צורך בתרומה כזו הוא יהיה הראשון לעשות זאת".
למה לא בפריפריה?

יחד עם זאת, היו מי שתהו האם לא חשוב יותר לחזק את בתי החולים בפריפריה. "השאלה צודקת במובן שלבתי החולים במרכז יש יותר יכולת לגייס משאבים", אמר פרופ' ברבש, "אבל צריך לזכור שמשרד הבריאות מכיר בזה ונותן העדפה לבתי החולים בפריפריה לעומת בתי החולים במרכז. מה גם שהתרומה של משפחת עופר אפשרה למשרד הבריאות ולמשרד האוצר להפנות כספים לבתי חולים אחרים כדי להתמגן לשעת חירום כדוגמת ברזילי".

הבניין, שנראה כקוביית זכוכית עם חלונות אדומים, עוצב בכוונה כמבנה אורבני המתכתב עם העיר ועם ייעודו כמכון לב. כך למשל חובר הבניין החדש לבניין הישן, הנמצא בסמוך למערכת של גשרים אדומים המדמים את עורקי הלב, כשהחלונות האדומים מסמלים את חדרי הלב.

"סבא שלי היה זה שתכנן את הבניין הישן בשנות ה-60", מספר האדריכל ארד שרון, שעיצב את הבניין

ביחד עם האדריכלית שרון גור-זאב ומשרד האדריכלים רני זיס. "הרעיון היה גם לקשור את הבניין להיסטוריה של בית החולים וגם מסיבות פרקטיות. באמצעות החיבור נוכל לשפץ ולהשמיש מחדש את הבניין הישן שכעת משמש בעיקר למשרדים ומעבדות למחלקות טיפוליות".

"בית החולים הזה הוא מהפכני ברמה עולמית", ממשיך שרון. "רוב חומרי הבנייה שלו הם זכוכית, עם מקסימום מבט החוצה לרחוב, דבר שלא מאפיין בדרך כלל בתי חולים. זה גם בית החולים היחיד שנושק לרחוב והציבור יכול להיכנס ללובי ולהנות מהמרחב".

בשלב ראשון ייפתחו רק שש הקומות הראשונות של הבניין. בקומות הראשונות מוקמו מחלקות לב שונות, ובהן טיפול נמרץ לב וכירורגיה לב-חזה. קומות אחרות ישרתו בין היתר את מחלקות הניורולוגיה והניורוכירוגיה. שאר הקומות ייפתחו בהמשך לאחר שיגויס הכסף הדרוש לכך.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עוד ב''רפואה''

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים