עברתי על מחקרים מדעיים בתחום, והמסקנות:

א. הביספנול איום ונורא - למכרסמים. הקשר שלו לתופעות אצל אנשים ממש לא ברור בשלב הזה.
ב. כולנו חשופים לחומר הזה מכל כיוון כמעט. זה הרבה מעבר לבקבוקי תינוקות. המיים שאנחנו שותים מלאים בזה, האוכל שאנחנו אוכלים מלא בזה, והאויר שאנחנו נושמים מלא באבק שמלא בזה.
ג. יש כמות מסוימת של ביספינול בגוף של כל אחד מאיתנו. יתכן שזה קשור להפרעות הורמונליות. יתכן שלא (יש לנו מנגנון טיבעי שמפחית משמעותית את העוצמה של החומר, לעומת מכרסמים שאין להם אותו).
יתכן שהחומר משפיע עלינו לאורך החיים, ומגדיל סיכוי לסטן בבלוטות. יתכן שלא.
ד. גם בחלב אם יש ביספנול.
ה. אנחנו מקבלים מנות גדושות של ביספנול עוד הרבה לפני שנות ה-80, ולכן קשה להאשים את החומר הזה, לדעתי, בהקדמת ההתפתחות המינית בעשרות השנים האחרונות.