שאל, בני, ונען
שלחנו את יוני בראל לבדוק מה פירוש הטרנד של אתרי השאלות והתשובות, ומה יש להם להציע שאי אפשר למצוא בגוגל או בוויקיפדיה. הוא חזר עם שלל המלצות • סקירה
אבל בינינו מסתתרים כמה אנשים שמעדיפים לשאול ישירות. עצלנים כאלה. הם יורים את שאלתם אל תוך ענני המחשוב הגדולים, ופשוט יושבים בשלווה עד שגל של תגובות, הסברים וקישורים זורם להם אל תוך הידיים. איך הם עושים את זה?
מסתבר שקוראים לזה אתרי תשובות: שירותים אינטרנטיים שמגדירים את עצמם כמקום מפגש לגולשים שרוצים לשתף אחרים בידע שלהם. בכל אתר כזה יש שתי אפשרויות בסיסיות: לפרסם שאלה, או לענות על שאלות שפרסמו גולשים אחרים. פשוט – אבל עובד. כדי לשמן את הגלגלים, הגולשים שעונים לאחרים מתוגמלים על השתתפותם בצורה כלשהי, במיוחד אם תשובתם מדורגת כתשובה מוצלחת יותר מאלה שהציעו גולשים אחרים.
אבל איפה לשאול, אתם שואלים? ובכן, האתר הידוע ביותר בתחום הוא כנראה Yahoo Answers, אבל השוק חווה לאחרונה התעוררות: חברת AOL קנתה את הסטארטאפ הישראלי ידע, שמפעיל אתר כזה, וגם אמזון נכנסה לשוק עם האתר Askville. ואסור לשכוח את אסק.מטאפילטר הקטן והמרתק. על אף הדמיון הבסיסי, לכל אתר אופי משלו וקהילת שואלים ומשיבים שונה.
ב-Yahoo Answers תוכלו, אם יש לכם חשבון משתמש ביאהו, לפרסם שאלה באחת מאינספור הקטגוריות הקיימות – מבריאות ואורח חיים, ועד אינטרנט ואתרי משנה של יאהו.
על מנת לעודד השתתפות, כל גולש מקבל "תקציב" ראשוני של נקודות שניתן להשתמש בהן כדי לפרסם שאלות. המחיר: 5
בשביל הצבע, יש גם קטעי וידאו של שאלות שנשאלו ברחוב, וסלבריטאים שונים שמתארחים מדי פעם ומציגים שאלות – כמו בונו והפיזיקאי סטיבן הוקינג.
בעד: היתרונות הבולטים של האתר נעוצים בוותק שלו, בכמות השאלות השוטפת, ובמיליוני הגולשים של יאהו שעשויים לענות לכם.
נגד: רבות מהשאלות מטופשות, והרבה ממיליוני הגולשים האלה די עילגים. כמו כן, חבל שניתן לבחור לכל שאלה קטגוריה אחת בלבד מתוך רשימה סגורה.
אמזון היתה רצינית לגמרי כשהעניקה ל"אסקוויל" (Askville) את שמו האורבני: האתר אמור להיות קהילה של ממש, כולל ראש עיר. גם כאן מדובר בשיתוף ידע וכו' וכו', כאשר השאלות נשארות פתוחות למשך כשבוע, או עד שמצטברות חמש תשובות, אז נדרש הגולש לדרג את התשובות השונות.
הבדל בולט אחד מהשירות של יאהו הוא שכל שאלה לא משויכת לקטגוריה יחידה אלא מסומנת בתגיות שונות – עד שש במספר. אם יש לכם שאלה על הערך התזונתי של פיצה, תוכלו לשים אותה גם בתגית "אוכל" וגם בתגית "בריאות", וזה הרבה יותר נוח למשיבים.
את התשובות ניתן לגבות באמצעות ציטוט מקורות, וניתן גם לקשר למפות של גוגל, לסרטונים אינטרנטיים שונים מאתרי הווידאו, או למוצרים של אמזון. כן, אמרתי מוצרים של אמזון – אבל רשימת המוצרים היא אופציונלית וידנית לחלוטין, ובמקרים רבים המשיבים מספקים קישור למוצר שאותו השואלים מחפשים, כך שהפוש השיווקי הזה לא מפריע יותר מדי.
אם אמזון היתה רוצה להיות אגרסיבית יותר, היא היתה יכולה להוסיף קישורים למוצרים באופן אוטומטי על פי תוכן התשובה, כפי שפועלות פרסומות הטקסט בגוגל. מצד שני, הציניים שבינינו עלולים לחשוד שאמזון מעסיקה שואלים או משיבים שיכוונו למוצרים ספציפיים.
אמזון התאמצה להגביר את אלמנט התחרות והמשחק במתן התשובות. מלבד "זהב" (נקודות) ומוניטין, צוברים המשיבים גם נסיון ודרגות מומחיות בנושאים שונים. בהמשך הם יכולים גם להרוויח "כוחות על", כמו מכפיל זהב, יכולת לכתיבת הודעות בנושאים מסויימים ועוד. גם סימנים אחרים לתשובות מוצלחות – מחמאות אישיות שמתקבלות ממשתתפים אחרים באתר, מעריצים רשמיים או הערות – מיתרגמים לתוספת זהב.
כדי לדאוג לתחרות הוגנת, משיבים לא יכולים לצפות בתשובות הקודמות שניתנו לפני שהם מפרסמים תשובה בעצמם. לחילופין, ניתן לבחור לצפות ברשימת התשובות, אבל אז כבר לא ניתן להוסיף תשובה.
אם משתמשי יאהו רודפים אחרי נקודות רק כדי לשאול עוד שאלות, באמזון ה"זהב" שווה דולרים. ניתן להמיר את הנקודות למוצרים מוחשיים בחנות של השירות, שלא מציעה בשלב זה הרבה יותר מחולצות, ספלים וקופונים לאמזון, אך עתידה להתרחב בעתיד. בינתיים, 10,000 נקודות עבור קופון של 100 דולר לאמזון – לא שער חליפין מדהים, אבל המתמידים יחושו שיש תגמול לעמלם.
בעד: האתר בולט בכך שהוא מעניק פרסים ממשיים למשתתפים כבדים; יש פיצ'רים ופונקציות למכביר; גישה קלה למוצרי אמזון.
נגד: לא כולם ייהנו מהתחרותיות האינטנסיבית, והאתר מציב מגבלות מעיקות על התגיות ועל אורך השאלות.
אתר ידע, פרי פיתוח ישראלי ורכש חדש של AOL, נבדל מיאהו אנסרז ומאסקוויל במספר דרכים. אין כאן תחרות או תגמול למשתתפים, למעט פידבק חיובי ושלילי למשיבים; אין נקודות ואין זהב, רק שאלות ותשובות. כמו כן, לשאלות אין תאריך תפוגה: הן לא נעלמות עד שהשואל המקורי מסמן שקיבל תשובה הולמת. כפי שמסביר אחד המייסדים, יניב גולן, עבור כל שואל השאלה הספציפית היא החשובה ביותר בעולם. לכן אין לשאלות ותק או דירוג, והן ממשיכות להתקיים במערכת.
בעת ההרשמה לשירות מתבקשים הגולשים לציין רשימת נושאים שהם מעדיפים או מתמחים בהם, והאתר ישלח להם שאלות בהתאם. בעריכת השאלה עצמה מקבלים יד חופשית יותר מבאתרים האחרים: אין הגבלה על אורך הטקסט, וניתן להוסיף תגיות HTML, תמונות ווידאו.
ניתן לשייך כל שאלה למספר תגיות: רבות מהתגיות מוצעות באופן אוטומטי, וכל תגית חושפת תגיות הקשורות אליה. האתר מתהדר גם ביכולת ניתוח סמנטי, ומציג שאלות שעשויות להיות קשורות לתוכן השאלה של הגולש. אבל קשה להעריך את מורכבותו של המנוע הסמנטי-לכאורה: מהנסיונות שלי נראה שהאסוציאציות הן פשוטות ביותר ומתבססות על מילים משותפות.
עוד שכלול – אפשר לשלב ווידג'טים של ידע בבלוגים ואתרים אישיים, כך שהבלוג או דף המייספייס שלכם יכול לכלול תיבה קטנה ובה הפרופיל שלכם בידע ו/או מקום להכניס שאלה.
מי שמתעניין בזכויות יוצרים על הטקסטים שלו ירצה להסתכל פעמיים על תנאי השימוש בידע, דווקא מכיוון שהאתר לכאורה מקורי ומתגאה בשימוש ברשיון Creative Commons. בדרך כלל, כשגולשים מעלים תוכן לאתרים מסחריים, הם שומרים על זכויות היוצרים אבל מעניקים לאתר זכויות שימוש בלתי מוגבלות; המטרה היא שהאתר לא יסתבך משפטית אם ירצה להפיק מוצרים נלווים כלשהם או ימציא שימושים חדשים לתוכן הקיים. באתר ידע, לעומת זאת, הגולשים מפרסמים את התוכן תחת רשיון Creative Commons לשימוש לא מסחרי – ובכל זאת מעניקים לידע עצמה שימוש חופשי ובלתי מותנה.
בעד: חופשי יותר, תחרותי פחות מהאחרים.
נגד: מי שנהנה מתגמולים מספריים או מוחשיים לא ימצא אותם כאן.
מטאפילטר הוא אתר שיתופי-אנרכיסטי שכל אחד יכול להצטרף אליו ולהוסיף לו תוכן, תמורת תשלום חד פעמי של 5 דולר. שירות השאלות של האתר, ask.metafilter.com, מורכב מרשימה של שאלות מעניינות מכלל תחומי החיים. הן מסודרות בסדר כרונולוגי, ללא קיטלוג, עם עשרות ולפעמים מאות תשובות טקסט קצרות וקולעות. אין גרפיקה, אין ניקוד, אין פיצ'רים. רק הרבה הרבה שאלות מגניבות.
בקיצור, אם יאהו ואמזון מספקות פופ, מטאפילטר הוא האינדי המגניב ששותה קפה שיובא בהסכם סחר הוגן ומפתיע בשיחה אינטליגנטית על ביצועים של באך.
בעד: מגניב, אנרכיסטי, ממכר.
נגד: אנרכיה היא לאו דווקא מה שאתם רוצים כשאתם מחפשים מידע. חוץ מזה, כולם יחשבו שאתם מנסים להראות כמו הארדקור אינדי-גיקים – כך שגם אם אתם כאלה באמת, אתם לא יכולים לנצח.
כל האתרים מציעים עדכוני RSS על שאלות ותשובות, שיקלו עליכם במיוחד כשאתם מחכים על תשובה לשאלתכם. המפתחים שבחבורה ימצאו באתרים של אמזון ויאהו ממשק למתכנתים (API), שמאפשר את שילוב השירות ביישומי רשת שונים. בידע יש בינתיים רק ממשק לטוויטר, אבל היד עוד נטויה.
כל האתרים גם מנסים, כמובן, לפתח תחושת קהילה, כדי שהמשתמשים יזכרו לחזור לשם כדי לשאול שאלות, ולא יתפתו לחפש בגוגל יחד עם העמך. בין אמצעי הגיבוש ניתן למצוא פרופיל שבועי על אחד הגולשים הפעילים ביאהו, ציטוטים של משתתפים נבחרים על גבי הכוסות של אסקוויל והשתתפות מתמדת של המפתחים והמנהלים בידע. זה מצועצע, זה שקוף, זה מוזר, אבל נראה שזה גם עובד.
בסופו של דבר – כל האתרים עושים את העבודה. לא נותר אלא לבחור את האחד שהכי מדליק אתכם לפי התכונות שתוארו למעלה, ולראות אם השכנים נאים בעיניכם. אני, בינתיים, חושב על עדשה חדשה (תודה, יניב).
נא להמתין לטעינת התגובות
